הרמה הנוכחית של הריבית לא נראתה בישראל מאז שנת 2008, אז פרץ משבר הסאבפריים העולמי. עובדה זו עשויה לרמז על חומרת מצב המשק או לפחות על איך שבנק ישראל רואה אותו. אלא שהמשך העלאת הריבית בישראל, צעד הכרחי ככל שיהיה, עלול להתברר ככזה שיש לו תופעת לוואי כואבת במיוחד - החמרת משבר הדיור.
הסיבה היא שהריבית הגבוהה מקשה על הקבלנים משום שהסיכון שלהם עולה, ובשל כך הם לא ממהרים לבנות. ברמת המחירים הנוכחית גם הבנקים אינם ששים לאשר פרויקטים עם שיעורי רווחיות נמוכים ולהעניק לקבלנים ליווי בנקאי. השילוב הזה עלול לגרום לצמצום בהתחלות בנייה, ולאור זאת גם בהיצע דירות מצומצם יותר.
חשש לעלייה נוספת
מספר יחידות הדיור שתוכננו ואושרו אשתקד בוועדת התכנון וברשות מקרקעי ישראל הוא בהחלט בבחינת הישג מעורר אופטימיות מסוימת באשר לגובה מחירי הדירות בשנה הקרובה. עם זאת, כל עוד אין התחלות בנייה בפועל בהיקף מספיק גבוה - מחירי הדירות ימשיכו לעלות.
כבר ברבעון השלישי של השנה מורגשת השפעת הריבית על קצב התחלות הבנייה. הקצב השנתי עומד על התחלות בנייה של 60-64 אלף יחידות דיור, בהשוואה ל-80 אלף בשני הרבעונים הראשונים של 2022. רק כדי לסבר את האוזן, על פי הערכות בענף המשק צריך כ-100 אלף התחלות בנייה - כ-30 אלף מתוכן כדי לכסות את ה"גירעון" מהשנים הקודמות.
אם בעולם המפותח העלאת הריבית כבר נותנת את אותותיה (למשל בארה"ב מחירי הדירות החלו לרדת), בישראל המצב שונה: קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות כבר עבר את רף ה-20% בשנה, ויש חשש שימשיך לעלות אם יהיו פחות התחלות בנייה.
נדרשת התערבות ממשלתית
הריבית הגבוהה משפיעה באופן ישיר גם על דמי השכירויות, שלפי הערכות עוד ימשיכו לעלות. זאת בעקבות השפעת עליית מחירי הדירות וכמובן גם בגלל התייקרות המשכנתאות. בשל כך, משכירי הדירות שמשלמים משכנתא "מגלגלים" את עליית הריבית לשוכרים.
גם עבור הישראלים שמשלמים משכנתא הריבית הגבוהה חונקת במיוחד. כבר לא מדובר בתוספת של עשרות שקלים בודדים לחודש כפי שהיה בתחילה. מאז אפריל בשנה שעברה זינק ההחזר החודשי הממוצע בכמעט 1,000 שקלים בחודש. מי שההוצאה החודשית שלו על המשכנתא מגיעה לשיעור גבוה מסך ההכנסות ולא קיבל תוספת שכר השנה, עלול למצוא עצמו במצב בעייתי מול הבנק.
בשורה התחתונה, העלאת הריבית "כואבת" לכולם - לבעלי המשכנתאות, לשוכרי הדירות, לזוגות הצעירים שרוצים לרכוש דירה ולבעלי העסקים. עם זאת, חשוב להבין כי לבנק ישראל אין ברירה. העלאת הריבית נחשבת לכלי היעיל ביותר להורדת האינפלציה.
כדי לאפשר לבנק ישראל "להוריד את הרגל מהגז", נדרשת התערבות ממשלתית בדמות הקפאת "מחוללי האינפלציה" - תעריפי החשמל, המים, הארנונה וכן מחיר הדלק - בטווח המיידי. אחר כך יש לפעול להמשך הסרת חסמי היבוא ועידוד התחרות בין ספקי מוצרי המזון והטואלטיקה. נראה שזה אכן הכיוון של הממשלה החדשה.