"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תופעת הלוואי של העלאת הריבית: החמרת משבר הדיור
הבשורה של נגיד בנק ישראל כואבת לכולם • היא מקשה על הקבלנים, משום שהסיכון שלהם עולה • גם בגזרת השכירות המשכירים "יגלגלו" את העלייה לשוכרים • בתוך כך, קצב התחלות הבנייה מרשים אך אינו מספק • נדרש להקפיא את מחוללי האינפלציה - כאן ועכשיו: חשמל, מים, ארנונה ודלק • במקביל, יש להסיר באופן מיידי את חסמי הייבוא ולעודד את התחרות
מחאת הדיור בכיכר הבימה, תל אביב , גדעון מרקוביץ'
מחאת הדיור בכיכר הבימה, תל אביב | צילום: גדעון מרקוביץ'
פרשנות

תופעת הלוואי של העלאת הריבית: החמרת משבר הדיור

הבשורה של נגיד בנק ישראל כואבת לכולם • היא מקשה על הקבלנים, משום שהסיכון שלהם עולה • גם בגזרת השכירות המשכירים "יגלגלו" את העלייה לשוכרים • בתוך כך, קצב התחלות הבנייה מרשים אך אינו מספק • נדרש להקפיא את מחוללי האינפלציה - כאן ועכשיו: חשמל, מים, ארנונה ודלק • במקביל, יש להסיר באופן מיידי את חסמי הייבוא ולעודד את התחרות

, עודכן
0השמעה

הרמה הנוכחית של הריבית לא נראתה בישראל מאז שנת 2008, אז פרץ משבר הסאבפריים העולמי. עובדה זו עשויה לרמז על חומרת מצב המשק או לפחות על איך שבנק ישראל רואה אותו. אלא שהמשך העלאת הריבית בישראל, צעד הכרחי ככל שיהיה, עלול להתברר ככזה שיש לו תופעת לוואי כואבת במיוחד - החמרת משבר הדיור.

הסיבה היא שהריבית הגבוהה מקשה על הקבלנים משום שהסיכון שלהם עולה, ובשל כך הם לא ממהרים לבנות. ברמת המחירים הנוכחית גם הבנקים אינם ששים לאשר פרויקטים עם שיעורי רווחיות נמוכים ולהעניק לקבלנים ליווי בנקאי. השילוב הזה עלול לגרום לצמצום בהתחלות בנייה, ולאור זאת גם בהיצע דירות מצומצם יותר.

ריבית שכמוה לא נראתה. נגיד בנק ישראל אמיר ירון (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

חשש לעלייה נוספת

מספר יחידות הדיור שתוכננו ואושרו אשתקד בוועדת התכנון וברשות מקרקעי ישראל הוא בהחלט בבחינת הישג מעורר אופטימיות מסוימת באשר לגובה מחירי הדירות בשנה הקרובה. עם זאת, כל עוד אין התחלות בנייה בפועל בהיקף מספיק גבוה - מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

כבר ברבעון השלישי של השנה מורגשת השפעת הריבית על קצב התחלות הבנייה. הקצב השנתי עומד על התחלות בנייה של 60-64 אלף יחידות דיור, בהשוואה ל-80 אלף בשני הרבעונים הראשונים של 2022. רק כדי לסבר את האוזן, על פי הערכות בענף המשק צריך כ-100 אלף התחלות בנייה - כ-30 אלף מתוכן כדי לכסות את ה"גירעון" מהשנים הקודמות.

כל עוד אין התחלות בנייה - מחירי הדירות ימשיכו לעלות. פרויקט בראשון לציון, צילום: יהושע יוסף

אם בעולם המפותח העלאת הריבית כבר נותנת את אותותיה (למשל בארה"ב מחירי הדירות החלו לרדת), בישראל המצב שונה: קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות כבר עבר את רף ה-20% בשנה, ויש חשש שימשיך לעלות אם יהיו פחות התחלות בנייה.

נדרשת התערבות ממשלתית

הריבית הגבוהה משפיעה באופן ישיר גם על דמי השכירויות, שלפי הערכות עוד ימשיכו לעלות. זאת בעקבות השפעת עליית מחירי הדירות וכמובן גם בגלל התייקרות המשכנתאות. בשל כך, משכירי הדירות שמשלמים משכנתא "מגלגלים" את עליית הריבית לשוכרים.

גם עבור הישראלים שמשלמים משכנתא הריבית הגבוהה חונקת במיוחד. כבר לא מדובר בתוספת של עשרות שקלים בודדים לחודש כפי שהיה בתחילה. מאז אפריל בשנה שעברה זינק ההחזר החודשי הממוצע בכמעט 1,000 שקלים בחודש. מי שההוצאה החודשית שלו על המשכנתא מגיעה לשיעור גבוה מסך ההכנסות ולא קיבל תוספת שכר השנה, עלול למצוא עצמו במצב בעייתי מול הבנק.

בנק ישראל, צילום: אורן בן חקון

בשורה התחתונה, העלאת הריבית "כואבת" לכולם - לבעלי המשכנתאות, לשוכרי הדירות, לזוגות הצעירים שרוצים לרכוש דירה ולבעלי העסקים. עם זאת, חשוב להבין כי לבנק ישראל אין ברירה. העלאת הריבית נחשבת לכלי היעיל ביותר להורדת האינפלציה.

כדי לאפשר לבנק ישראל "להוריד את הרגל מהגז", נדרשת התערבות ממשלתית בדמות הקפאת "מחוללי האינפלציה" - תעריפי החשמל, המים, הארנונה וכן מחיר הדלק - בטווח המיידי. אחר כך יש לפעול להמשך הסרת חסמי היבוא ועידוד התחרות בין ספקי מוצרי המזון והטואלטיקה. נראה שזה אכן הכיוון של הממשלה החדשה.

בנייה חדשה בבאר שבע. הקצב אינו מספק, צילום: דודו גרינשפן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו