"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אמירה יח"צנית בלבד?

בנק דיסקונט הודיע שלא יעניק אשראי לגוף מפלה - מומחית: הם לא יכולים לעשות את זה

הכרזתו של היו"ר שאול קוברינסקי עוררה סערה ושיח ציבורי, אך בסופו של יום היא "הצהרה" בלבד ודי ריקה מתוכן • פרופ' רות פלאטו מסבירה: "הבנק אינו יכול למנוע מתן אשראי לגורם מפלה כזה או אחר, כרגע החוק בישראל לא מאפשר זאת"

,עודכן
0השמעה
בנק דיסקונט בצעד נגד מדיניות הממשלה המסתמנת  , יצחק ברבי
בנק דיסקונט בצעד נגד מדיניות הממשלה המסתמנת, צילום: יצחק ברבי

סערת ההפליה לא שוככת:משפטנים מגיבים להצהרת בנק דיסקונט, שלפיה הבנק לא יעניק אשראי לעסק או לגוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. לטענת עורכי דין המעורים בתחום, אין לבנק אפשרות חוקית לפעול כך. מנגד, יש מי שטוענים שגם ללא הצהרת הבנק, האפשרות לא להעניק אשראי ללקוח כבר קיימת - ואין בהכרזה הזו שום שינוי במצב הנתון.

עו"ד אלירן גומל, עוסק בניהול סיכונים ובבנקאות ממשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי ושות': "הדרמה שמחוללתהצהרת בנק דיסקונטהיא אמנם חשובה לנוכח האופי המתגבש של הממשלה החדשה, אבל בסופו של יום מדובר ב"הצהרה" שהיא די מובנת מאליה.

נתחיל מהבסיס, אין חובה לתת אשראי. בניגוד לשירות של ניהול חשבון עו"ש או קבלת פיקדונות, אשראי הוא אינו שירות שהבנקים מחויבים לתת בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). למעשה, החוק אפילו מציין במפורש בסעיף 2 "אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח".

הסיבות לכך מגוונות, ונעות בין שמירה על הלקוח (שכן, אשראי צריך להחזיר) ועד שיקול דעת עסקי.
אבל בואו ניקח את זה צעד קדימה. הצפייה הפיקוחית היא שהבנקים יהיה הוגנים כלפי לקוחותיהם. זה בא לידי ביטוי בעת מגפת הקורונה, כשהפיקוח על הבנקים ציפה (והצליח) לגרום לבנקים לדחות החזרי הלוואות ללקוחות שהתקשו לעמוד בהחזרים בגלל המגיפה.

האמירה של סטרוק שעוררה סערה,צילום: צילום מסך

זה בא לידי ביטוי כשהפיקוח ציפה (והצליח) שהבנקים יגיעו עם לקוחותיהם להסדרים בהליכים אלטרנטיביים לתביעות על החזרי חובות (כי אשראי צריך להחזיר).

החוק במדינת ישראל, לפחות כרגע, קובע באופן מפורש חובה שלא להפלות אנשים (ולא רק חוק שיוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, אלא גם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, חוקי שיווין זכויות האישה, וגם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו).

האם אנחנו צריכים להיות מופתעים שבנק בישראל דאג לומר בקול שאשראי יוענק רק למי שלא מפלה? או שאנחנו צריכים להיות מודאגים שהגענו לימים שבנק צריך לצאת בהצהרה כזה, כי הדבר כבר לא ברור מאילו?

לעומת זאת, פרופ' רות פלאטו – שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמאית נתניה, מסבירה כי חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים מפרט את העילות האסורות לאפליה, ובין היתר, קובע כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, ובכלל זה מחמת השקפה.

לפיכך, נכון להיום, ובטרם נכנס לתוקפו החוק שקובע כי אדם יוכל לסרב לתת לאנשים מסוימים שירות שנוגד את אמונתו – הבנק אינו יכול למנוע מתן אשראי לגורם מפלה כזה או אחר. לדבריה, רק לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, יוכל הבנק לסרב לתת אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר