זה רק הולך ונהיה קשה יותר: גל ההתייקרויות במשק לא פסח כמעט על אף תחום השנה, והמשפחות ברחבי ישראל הרגישו היטב את יוקר המחיה בכיס - מהמזון והטואלטיקה, דרך החשמל, המים והדלק ועד מחירי הדירות האסטרונומיים ומחירי המשכנתאות. בקרוב רבים ברחבי העולם יחגגו את תחילת השנה האזרחית החדשה, אך דבר אחד שבוודאי אי אפשר לחגוג אלו הגזירות הצפויות בכל תחומי הצריכה הבסיסיים, שנמצאות בדרך אלינו לקראת 2023.
שאלנו את המומחים: בכמה אחוזים צפויים להתייקר תחומי צריכה שונים במהלך ינואר? ובכן, עליות המחירים יכולות להגיע עד כ־8% במהלך חודש ינואר הקרוב.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ הפיננסי BDO, "גל ההתייקרויות הצפוי בינואר 2023 משקף בעיקר את ההשפעה של עליות מחירי הגלם בעולם, שמגיעות לישראל בעיכוב. לאור המשך עליות המחירים, שנובעות בעיקר מעליית מחירים עולמית ומעליית הריבית, האתגר של הממשלה הנכנסת הוא בגיבוש מדיניות מחירים שתאפשר הפחתת יוקר המחיה באמצעות שינויים מבניים אמיתיים ולא סבסוד היבוא, שאינו מהווה פתרון שורש לבעיה.
"כלכלת ישראל נכנסת לשנת 2023 ללא תקציב, ופועלת עם תקציב המשכי שגובש עוד לפני המלחמה באוקראינה. המשמעות היא שעד לגיבוש תקציב חדש, המדינה פועלת עם תקציב שאינו מותאם למציאות הנוכחית של עליות מחירים במחירי תשומות מיובאות, ריבית גבוהה והאטה בפעילות הכלכלית. לכן יש חשיבות לגיבוש תקציב מדינה בהקדם, שיאפשר את האצת הצמיחה במשק יחד עם הפחתת יוקר המחיה".
כולם מעלים מחירים
הרצוג הסביר חלק מהסיבות לעליות המחירים הצפויות בינואר ואמר כי "עליית מחירי החשמל בגובה של 8.2% נובעת מהתייקרות מחירי הפחם בעולם, אבל גם מאי־העמידה של הממשלה בהחלטה לסגור ביוני 2022 ארבע תחנות כוח פחמיות. כדי להביא להפחתת מחירי החשמל, הממשלה החדשה צריכה לגבש תוכנית חירום להאצת הפסקת השימוש בפחם ולעצמאות אנרגטית".
רבות דובר על מחירי המזון אשר עלו בחדות בשנה האחרונה, גל אשר החריף בחודשיים האחרונים עם עליות מחירים של ספקים רבים כדוגמת יוניליוור, תנובה, שטראוס, טרה, גד ועוד. ב־1 בינואר צפויה העלאת מחירים גם באסם ובזוגלובק.
לדברי הרצוג, "העלאת מחירי מוצרי המזון משקפת עלייה במחירי המזון בעולם. בישראל העלייה הצפויה היא בשיעור של כ־5%. בעולם זה כבר קרה בשנה האחרונה, ואלינו העלאה זו מגיעה באיחור, רק ב־2023, זאת בשעה שבעולם מתחילה מגמה של ירידה במחירי הסחורות, החיטה, התירס וסחורות נוספות".
לגבי מחיר המים, אשר צפוי לעלות ב־3.5%, אמר הרצוג כי עלייה זו "נובעת מעליית מחירי החשמל וכן בעקבות עליית המדדים, המחירים, השכר והאינפלציה. עליית מחירי הדלק נובעת מביטול סבסוד מס הבלו, ונראה שעד ל־1 בינואר לא יספיקו להאריך אותו. עכשיו שאלת מדיניות סבסוד מס הבלו מונחת לפתחו של שר האוצר הבא".
בנק ישראל לבד במערכה
העלייה בריבית משפיעה דרמטית על המשכנתאות, שכן כל תנודה יכולה להשפיע בסכומים של מאות שקלים בחודש בעלות המשכנתא.
לדברי הרצוג, "במשכנתאות אפשר להגיד שהעלאת הריבית, שנועדה להילחם באינפלציה, בעצם גורמת באופן פרדוקסלי לעלייה ביוקר המחיה, כיוון שהיא מייקרת את תשלומי המשכנתאות וגם מייקרת בעקיפין את מחירי שכר הדירה.
"בחודשים האחרונים נגיד בנק ישראל היה בודד במערכה על מחירי הדיור, ויש לקוות שהממשלה החדשה תצא עם מדיניות כדי להתמודד עם מחירי הדיור והאינפלציה, בדרך שתאפשר לבנק ישראל שינוי מדיניות באופן מדורג, ולקראת סוף 2023 בהורדת הריבית".
בשורה חיובית
ויש גם בשורה חיובית אחרת - בתחום הטואלטיקה יש דווקא צפי לירידה של 5% השנה. לדברי אדם פרידלר, מייסד ומנכ"ל גוד פארם, "לאחר מגמת ההתייקרות ב־2022 אני צופה היפוך מגמה לקראת 2023, שבה אנו עשויים לראות אפילו ירידת מחירים. ההסתגלות למצב ברוסיה, ירידה במחירי ההובלות, האטה בצריכה וירידת מחיר חומרי הגלם עשויות להפוך את המגמה".
גזירה נוספת קשורה לעולם ביטוחי הרכב. אם לא די בכך שמחירי הרכבים התייקרו באופן משמעותי השנה, גם הביטוחים מתייקרים.
לדברי שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, "ביטוחי החובה הולכים להתייקר בלפחות 10%, כי יש חלוקת כספים אוטומטית שמתבצעת בין חברות הביטוח לבין הביטוח הלאומי. מי שמטפל בנפגעי תאונות הם קופות החולים ובתי החולים, ולכן הרציונל הוא שמעבירים אחוז לביטוח הלאומי גם אם לא עשינו תאונה.
"לגבי הביטוח המקיף - ההעלאה שהיתה ב־2022 תימשך ב־2023 בגלל מחסור חמור בחלפים. כתוצאה מהמחסור הזה מתקיים שוק שחור של חלפים ויש גניבות רכבים".
השכירות תעלה יותר
גם בתחום הנדל"ן בהחלט לא צפויה הקלה לכיס שלנו. בעלי דירות העלו השנה את מחירי השכירות בשיעור דרמטי, וגם ב־2023 צפויה עלייה במחירי השכירות של כ־10%-5%. לפי נתוני יד2, בחודש דצמבר חלה עלייה של 27%-1% בעלות השכירות הממוצעת.
לדברי דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של חברת שיווק הנדל"ן דרא: "שכר הדירה עולה בממוצע ארצי וגם ברוב הערים באופן ממוקד. הסיבה המרכזית היא כי שוק השכירות אמנם שונה משוק הדירות לקנייה, אך כשבאחד עולים המחירים - לרוב זה משפיע גם על השוק השני.
"מחירי הדירות בישראל זינקו ביותר מ־20% בשנה האחרונה, ובשילוב עליית הריבית, המון רוכשים שהתלבטו פנו אל שוק השכירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו