צלמי ערוצי הטלוויזיה ואמצעי התקשורת הטורקיים הסתדרו בשורה בקצה החדר שבו נערכה מסיבת העיתונאים לסיקור האירוע העסקי יוצא הדופן, שהפגיש באופן פומבי יצואנים טורקים ויבואנים ישראלים, במלון CVK Park Bosphorus שבאיסטנבול.
הכתבים הטורקים תפסו מקום מסביב לשולחן, וחיכו למוצא פיהם של המכובדים הישראלים. הם התעניינו, גילו סקרנות וביקשו הסברים, תוך שהם מקפידים לשאול שאלות העוסקות בתחום הכלכלי-עסקי, בלי ניסיונות להביך מי מהצדדים במוקשים מהשדה המדיני. רק כמה ימים קודם לכן נרשם פוטנציאל להסלמה מול עזה בעקבות שיגור רקטה לעבר ישראל אחרי הרג פעיל ג'יהאד אסלאמי בג'נין, כשברקע - המתיחות היומיומית בגדה, המלווה בפיגועים וניסיונות פיגוע.
אחד העיתונאים שנכחו באירוע היה חקאן דיקמן, שנשלח לסקר את הכינוס מטעם העיתון Analiz. לדבריו, חידוש היחסים בין ישראל טורקיה נבנה על בסיס אינטרסים הדדיים בין שתי המדינות, "ולמרות הבעיות שהיו בחלק מהתקופות, עדיין היו שותפויות כלליות בין הצדדים. כעת, כאשר עשרות חברות ואנשי עסקים מישראל נפגשים עם יצואנים טורקים, זה שולח לנו מסר שהקשרים ימשיכו להתפתח בצורה חיובית, ונותן לנו תקווה לעתיד", הוא אומר ל"ישראל היום".
"יש לנו חברים יהודים בטורקיה. חלק מהשכנים שלי באיסטנבול יהודים, ומהסיבה הזאת אנחנו מכירים את ישראל, ואת המסורות שלה. אנחנו גם מבינים שהתרבויות שלנו שלובות זו בזו. אוהבים פה את המוזיקה הישראלית, והיא מושמעת במדינה שלנו. החברים שלנו היהודים מקיימים את הדת שלהם בצורה חופשית, ואנחנו חוגגים יחד את החגים שלהם. בטורקיה אנחנו רואים את ישראל כמדינת אחות. אבל לפעמים יש מי שמנסים לערער את זה, ועושים פרופגנדה פוליטית בשם הדת. ישראל עם אוכלוסייה קטנה יחסית של כ-10 מיליון יש (לה) כוח ושליטה בעולם", אומר חקאן, ומוסיף "העם הטורקי מרגיש קירבה גם לפלשתינים".
באולם הכינוסים הסמוך נאספו מאות אנשי עסקים טורקים שנרשמו מראש לאירוע שאורגן על ידי איגוד לשכות המסחר בישראל, בהובלת אוריאל לין. הם ניצלו את ההזדמנות למפגש פנים אל פנים עם היבואנים הישראלים כדי לייצר קשרים חדשים ולהרחיב את עסקיהם לשוק הישראלי. סוחרים, אנשי שיווק, מנהלי מותג, ובעלים של חברות טורקיות ישבו מול מקביליהם הישראלים, והציגו את מוצריהם. היו שהחליפו כרטיסי ביקור בנימוס, בעוד שאחרים לקחו את המפגש צעד אחד קדימה והתחילו "לדבר תכלס" לקראת עסקות סחר עתידיות.
בין באי הכינוס היה אניס פושרד, יצרן רהיטי מטבח, שעד כה נסמך על ייצוא לשוק האמריקני. "זאת פעם ראשונה שאני מגיע לאירוע כזה, אנחנו מנסים למצוא לקוחות חדשים ורוצים לעשות עסקים גם עם הישראלים, יש פה הזדמנות", אמר. איזיט אצ'קאי, העובד בחברה המייצרת שמן למנועים, ומייצאת ל-50 מדינות, דיבר על היתרונות שבהרחבת קשרי הסחר דווקא עם הישראלים: "התחלנו לעשות משא ומתן עם כמה מהם, אנחנו מחפשים מישהו מתאים. ישראל היא כוח חשוב באזור, וגם מבחינה לוגיסטית זה קל יותר בגלל הקירבה הגיאוגרפית".
זיינב, בעלת חברה המתמחה בייצור מוצרים המשמשים לאריזות סיפרה כי יש לה ניסיון קודם בעבודה משותפת עם אנשי עסקים מישראל. "אנחנו סומכים עליהם ויש ביננו אמון. שמחים לעבוד עם חברות ישראליות ורוצים להגביר את שיתוף הפעולה איתן". בהתרשמות ראשונית, נראו בכינוס הזה פחות נשים מגברים, אך זיינב אומרת שזה מקרי בהחלט. "נשים בטורקיה נמצאות בכל מקום, זה לא כמו מה שהיה פעם. גם בעסקים יש לנשים תפקיד יותר דומיננטי".
"אנחנו רואים שהחברות הישראליות חושבות כמונו. ביזנס זה ביזנס. היו לנו פגישות באווירה מאוד טובה. ישראלים רוצים לעשות עסקים איתנו, ואנחנו איתם, ואני מקווה שנראה תוצאות טובות בקרוב. אנחנו ניגשים לעסקים בעין מקצועית, וכשאנו באים להעריך חברה, אנחנו לא מקטלגים אותה לפי לאום או דת, ולכן אנחנו לא מבדילים בין חברות מישראל לחברות ממדינות אחרות", אמרה בהיה תיימור, מנכ"לית חברה המייצרת שמנים ומוצרים שונים משמן זית.
הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול, אהוד איתם, סיפר שעוד לפני התפנית ביחסו של ארדואן כלפי ישראל בשנה החולפת, החלו לעלות מעל פני השטח מסרים עקיפים וסימנים שבישרו על רוחות של שינוי מצד השלטונות בטורקיה כבר בדצמבר 2020.
נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, אוריאל לין, דיבר על חשיבות חיזוק קשרי הסחר עם הטורקים כמשקל נגד לבריתות המתגבשות באזור. "הידוק היחסים הכלכליים ויחסי הידידות עם טורקיה חשוב היום במיוחד לנוכח התחזקות שיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה".
אנשי עסקים טורקים וישראלים סיפרו כי למרות ההתקררות ביחסים בין שתי המדינות מאז משבר המרמרה, הקשרים העסקיים מעולם לא חדלו מלהתקיים. מה שמשתנה כעת בעקבות ההתפתחויות הדיפלומטיות האחרונות הוא היווצרות סביבה נוחה ובטוחה יותר לעסקים, ומומנטום חדש להגברת היקף הסחר, גיוון מוצרים, וכניסת ענפים נוספים לשוק.
"אני רואה שישראל היא מדינה חזקה. יש אצלנו סיקור חד צדדי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני בחלק מכלי התקשורת, שנוהגים להראות מה קורה בצד הפלשתיני ומה ישראל עושה, למשל כשיש הפצצות בעזה, ובאופן כללי יש תמיכה בפלשתינים ובזכויות שלהם, אבל בסוף, כשאנחנו כאנשי עסקים מסתכלים על האזור כולו, אנחנו רואים שיש רק מדינה אחת וזאת ישראל", סיפר אחד מאנשי העסקים הטורקים.
שוטטות קצרה בשדרות אסתקלאל באיסטנבול מראה שאי אפשר לטעות בסולידריות שהטורקים חשים עם הפלשתינים. קשה היה לפספס את הדגל הפלשתיני שנתלה לראווה בחזית הבניין על אחת המסעדות ברחובות הצדדיים, לא רחוק מכיכר טקסים. באיסטנבול מתגוררת קהילה של פלשתינים, משפחות וצעירים, בהם גם מהגרים שעזבו את רצועת עזה בשנים האחרונות. לטורקיה ולרשות הפלשתינית יש שיתופי פעולה בתחומים רבים, ובכירים טורקים דואגים מעת לעת לשגר מסרים של הרגעה לרמאללה ולפיהם נרמול הקשר עם ישראל לא יפגע במסלול היחסים עם הפלשתינים. אשר לחמאס, פעילים צבאיים של הארגון אומנם גורשו לפי בקשה ישראלית בתחילת השנה הנוכחית, אך משרדי הארגון עדיין פתוחים ופועלים על אדמת טורקיה.
סמוך לשם, זירת הפיגוע שבו נהרגו שישה בני אדם בפיצוץ מטען שהניחה מחבלת לפני כחודש. השגרה לאזור חזרה בתוך יומיים, בעלי הבסטות ממשיכים להתפרנס ממכירת תירס חם וערמונים על פחם בחורף של תחילת דצמבר, והתיירים שבים לנפוש ולפקוד את מרכזי הקניות, בתי המלון והמסעדות, בדיוק כמו שארדואן רצה.
אלא שהמבחן עוד לפניו. עד הבחירות לנשיאות המתוכננות בקיץ הבא, נשיא טורקיה יצטרך לבסס את מעמדו, לדאוג לשיקום הכלכלה, להתמודד עם הביקורת מבית סביב נטל הפליטים הסורים, ולמנוע זעזועים שעלולים לחבל בסיכוייו להיבחר שוב, ייתכן בפעם האחרונה, כפי שהוא עצמו רמז ביום שבת האחרון כשצוטט אומר, "נעביר את השרביט לצעירים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו