סערה בתחום: הפרסום ב"ישראל היום", שלפיו משרד המשפטים מגבש כללי אתיקה שיעשו סדר בשוק מתווכי המקרקעין, במטרה להגדיר נוהלי עבודה ברורים שיעוגנו בתקנות, היכה גלים בקרב רבים מהמתווכים. בלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית אמנם משתפים פעולה באופן מלא עם משרד המשפטים בכל הנוגע לגיבוש תקנות האתיקה, אך מטבע הדברים מתנגדים בתוקף לכל ניסיון להגביל, או בכלל להתערב, בנושא דמי התיווך.
נזכיר כי הסקר שערך לאחרונה משרד המשפטים הצביע על תמונת מצב עגומה, שלפיה 63% משוכרי הדירות שנעזרו במתווכים לא מרוצים מהשירות שקיבלו. במקביל, המשרד ביקש מחברת מחקר בינלאומית לנתח את הנתונים שנאספו, ולבחון בין היתר אם יש צורך בשינויים בכל הנוגע לדמי התיווך.
כיום החוק לא מתייחס כלל לגובה דמי התיווך, ומשרד המשפטים מבקש לבדוק את הנושא - אם נכון לנקוב במספרים או באחוזים, אם יש לנקוב מי הגורם המשלם, אם לאסור דמי תיווך בעסקאות מסוימות. יש לציין כי גם אם חברת המחקר תמליץ למשרד המשפטים לערוך שינויים בכל הנוגע לדמי התיווך - המהלכים דורשים חקיקה, מה שכרגע לא נראה באופק בגלל ממשלת המעבר. כך או כך, התוצאות של המחקר אמורות להתקבל במהלך החודש הבא.
נחזיר את האמון
יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, איציק לוי, אומר בראיון ל"ישראל היום" כי מטרתו היא להחזיר את אמון הציבור במתווכים, ומסביר למה חשוב שכל מי שעוסק במקצוע יישא רישיון תיווך.
"שלושה שרי משפטים ניסו לקדם את המהלך של ביטול הרישיון על מקצוע התיווך, ולשמחתי הצלחנו לבלום את המהלך הזה. בחודשים האחרונים נפגשנו עם משרד המשפטים, ובמהלך הפגישות דנו בקידום המעמד של מתווך בישראל ובשיפור הרמה שלו. זאת הסיבה שייסדנו את הלשכה לפני שמונה שנים. למעשה, גם כשיש רישיון ורגולציה על תחום התיווך בישראל - יש המון בעיות, ולכן אם יבטלו את הרישיון המצב יידרדר עוד יותר. לכן הוחלט שאין מצב כרגע לבטל את הרישיון".
לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית היא גוף וולונטרי ללא כוונות רווח, המונה כיום שמונה מחוזות ואלפי מתווכים שמשלמים דמי חבר, עם מוסד בוררות ותקנון אתיקה שחל על כל המתווכים שחברים בלשכה. התקנון הועבר למשרד המשפטים לצורך סיוע בהכנת תקנון האתיקה, שיחול על כלל המתווכים בישראל.
התוצאות של הסקר שפרסמנו מראות שרוב הציבור לא מרוצה מהתנהלות המתווכים.
לוי: "רף הכניסה למקצוע נמוך מאוד: כדי להתקבל אליו צריך להיות מעל גיל 18, עם 12 שנות לימוד, מי שלא עבר עבירה שיש עימה קלון בחמש השנים האחרונות - כלומר 95% מאוכלוסיית ישראל. במבחן יש כ־30 שאלות אמריקניות בדיני חוזים מטעם משרד המשפטים, וכ־90% ממי שניגש אליו עובר, כי זה יותר הבנת הנקרא מאשר מבחן שבא לייצר רף כניסה.
"כל מי שעובר את המבחן חושב שהוא יכול לעסוק בתיווך, אבל זאת בעצם הבעיה - המבחן לא משקף את העבודה. זאת הסיבה שמתוך עשרה מתווכים שמתחילים לעבוד בתיווך רק שניים שורדים את השנה הראשונה, וזה נתון בדוק. האנשים חושבים שזה מקצוע קל, אומרים יאללה בואו נקבל 2%, נקבל 40 אלף שקלים על עסקה. בסוף מתברר שבמשך שנה שלמה הם לא מצליחים לסגור עסקה אחת ופורשים מהמקצוע. אבל עד שהם עוזבים אותנו, מפני שהם לא יודעים לעבוד, הם שורפים את האדמה שעליה אנחנו עובדים - אלה שכן רציניים ומחויבים לענף".
מחירי הנדל"ן הוכפלו בעשור האחרון, היקף העבודה שלכם ירד, כבר לא צריך ללכת לתלות מודעות, הכל באינטרנט - זה עדיין מוצדק בעיניך שעמלת התיווך תהיה 2% בכל עסקה?
"ברמה הארצית, רק 35%-30% מכלל עסקאות הנדל"ן בארץ מתבצעות על ידי המתווכים. התפקיד של המתווך הוא לא להראות דירה אלא לסגור עסקה, וכדי לסגור עסקה יש הרבה תהליכים שצריך לעשות עד שהעסקה יוצאת לפועל.
"אנחנו מאוד מתנגדים לנושא הגבלות עמלות התיווך במסגרת תקנות אתיקה. הגבלה של דמי תיווך צריכה להיעשות במסגרת חקיקה, אחרי שייערך מחקר מדעי בשטח שיבחן את ההשלכות שיכולות להיות לכזה דבר. רק לאחר מכן יש לפתוח את הנושא הזה לדיון. לדבר על זה עכשיו זה פופוליזם לשמו. עמלה של 2% נחשבת במדינות האחרות לנמוכה. בצרפת ובארה"ב העמלות יכולות להגיע ל־6%-4% מצד אחד".
"הסיכון כאן גבוה"
למה עורכי דין, שלומדים ארבע שנים ועושים סטאז' של שנה, מקבלים 0.5% ואתם 2%?
"הסיבה היא שברגע שעורך דין מקבל עסקה לידיים - זה אומר שהקונה כבר רוצה לקנות ושהמוכר רוצה למכור לקונה הזה. הסיכויים שהעסקה לא תתבצע בשלב הזה הם מאוד קלושים. לעומת זאת, המתווך יכול למצוא את עצמו חצי שנה עם לקוח, מתרוצץ איתו ברחבי העיר, ובסוף הוא יקנה דירה אחרת, או שבעל הדירה יחליט לא למכור אחרי כמה חודשים ששיווק אותה. יש פה סיכון יותר גבוה, ולכן העמלה יותר גבוהה".
אסף אפשטיין, סגן יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, שאחראי לקשרי החוץ ולמחקר של הלשכה, מוסיף: "אני יכול להגיד בצורה חד־משמעית - אין אף מדינה בעולם, מהמדינות המודרניות שאנו רוצים להידמות להן, כגון ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, ספרד, הולנד ועוד, שמגבילה או מתייחסת באיזושהי צורה לגובה עמלת התיווך של העוסקים בתחום. למרות דמי שכירות גבוהים בתקופה האחרונה בערים רבות בעולם, גם בהמשך לתקופת הקורונה, כולל מקומות שבהם יש הגבלה על גובה שכר הדירה כגון ברלין ואמסטרדם - אין שום נגיעה או התייחסות לגובה דמי התיווך".
ומה בנוגע לעמלת התיווך בשכירות בגובה של חודש שלם?
"במדינת תל אביב, שבה הביקוש מאוד גבוה והמחירים גבוהים, בעלי הדירות מתנהלים לפעמים בצורה פראית וחסרת כל רסן. הם מנצלים את המצב שיש ביקוש גבוה של צעירים, של הייטקיסטים שמוכנים לשלם כל מחיר, ומשכירים דירות ברמה נמוכה. אבל להסיק שזה המצב בכל הארץ - זאת טעות שהרבה אנשים עושים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו