מי ישלם את המחיר? השבתון ביום הבחירות - הוצאה עצומה, יעילות מוגבלת

בעוד שבוע נצא להצביע בפעם החמישית בתוך שלוש שנים. יום חופש באמצע השבוע אמנם קורץ לרבים מאיתנו, אך יש לכך מחיר: יום כזה עולה למשק - הפסד לתוצר, בעגה המקצועית - כ־3-1.7 מיליארד שקלים.

כלומר, בשנים 2022-2019 הוציאה המדינה על ימי הפינוק בגין הבחירות כ־12 מיליארד שקלים (ממוצע ההערכות) - סכום אסטרונומי שבו ניתן היה להקים עוד קו רכבת קלה בגוש דן, להתחיל לממן חינוך חינם לגילי 3-0 (ולפחות לגילי 3-1), או אם תרצו - לחלק פעמיים מענק לכל אזרח, כמו בתחילת הקורונה.

איך מחשבים את ההפסד? לפי הערכות משרד האוצר, כל יום עבודה שווה כ־5.7 מיליארד שקלים, כאשר התוצר מתחלק על פי ענפי הייצור לסקטור העסקי ולסקטור הציבורי. ביום הבחירות מתקיימת פעילות חלקית בלבד של ענפי המשק, ולפיה מחושב ההפסד לתוצר. להערכת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, הפסד לתוצר בגין יום שבתון עומד על 1.7 מיליארד שקלים.

לפי התאחדות התעשיינים, הנזק לתוצר הוא גבוה משמעותית ועומד על כ־3 מיליארד שקלים בהתבסס על הוצאות ישירות ועקיפות, ובהתאחדות קוראים לבטל את יום השבתון ובמקומו להעניק הקלות בשעות עבודה.

בשיחה עם "ישראל היום" אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, כי "קרוב ל־3 מיליארד שקלים יוצאים מהכיס של כולנו ביום הבחירות, ובגלל ריבוי מערכות הבחירות שנאלצנו לחוות עלות זו מצטברת לכ־15 מיליארד שקלים - סכום עצום ולא הגיוני שיכול היה ללכת במקום זאת לחינוך, לרווחה ולשיפור התשתיות של מדינת ישראל".

תומר קורא לממשלה "להפסיק לקיים יום שבתון בבחירות, בייחוד לאור העובדה ששיטה זו לא הוכיחה את עצמה לאורך השנים ככזו שמעודדת הצבעה. אנחנו כן חושבים שיש לעודד את האזרחים ללכת ולהצביע, ולכן ביום הבחירות יש להעניק הקלות בשעות עבודה שיאפשרו להם לנצל את זכות הבחירה".

בסקר שערכה חברת "דיירקט פולס" עבור התאחדות התעשיינים לקראת הבחירות, עלה שלא פחות מ־40% מהאזרחים שאינם מתכוונים להצביע בבחירות לא חושבים שמגיע להם יום חופש. לעומתם, 40% סבורים שלמרות שאינם מתכוונים להצביע מגיע להם יום חופש בבחירות, ול־20% אין דעה בנושא.

עוד מעניין לגלות בסקר, כי למרות החיבה הרבה של הישראלים לנופש קצר בחו"ל, רק 0.4% מהם מתכוונים לנצל את יום הבחירות כ"גשר" כדי לטוס לחו"ל במקום לבחור. רוב הנשאלים בסקר, 31%, מתכננים לנצל את יום החופשה כדי לבלות זמן איכות עם המשפחה והילדים, 28% פשוט מעוניינים לנוח בבית, 4% מתכננים קניות, 3% ילכו לים ו־2% ייצאו לנפוש בארץ. 14% מהנשאלים התגלו כחרוצים במיוחד, ומתכוונים לעבוד ביום הבחירות למרות יום השבתון.

להצביע - ולעבודה

בשונה מישראל, במדינות רבות נערך יום הבחירות ביום שמלכתחילה הוא יום מנוחה - בדרך כלל בימי ראשון. כך בארגנטינה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, ספרד, ועוד. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, ניו זילנד וצ'כיה, הבחירות הן בשבת שהוא יום המנוחה בהן.

כשיום הבחירות חל ביום עבודה "רגיל" באמצע השבוע, יש מעט מדינות שהופכות אותו ליום חג - מעין חופשה בתשלום, או כפי שמכונה אצלנו "שבתון". יום הבחירות בדרום אפריקה הוא יום רביעי ומוגדר כחג ציבורי (public holiday). בארה"ב יום הבחירות נחשב חג אזרחי במדינות ספורות ובהן ניו יורק, ניו ג'רזי והוואי. בשאר המדינות מדובר ביום עבודה רגיל, וכך גם בקנדה, בריטניה ואירלנד.

האם ימי השבתון מגדילים את שיעור ההצבעה בבחירות? לא בהכרח. פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר ל"ישראל היום" כי "גורמים רבים ושונים משפיעים על אחוזי ההצבעה - ובהם התרבות הפוליטית, שיטת הבחירות ועד כמה הבחירות צמודות או לא, כך שלא נכון לגזור את אחוזי ההצבעה הגבוהים יחסית בישראל מיום השבתון. בדנמרק, למשל, למרות שהבחירות מתקיימות ביום עבודה ואין שבתון, אחוזי ההצבעה גבוהים יותר מאשר אצלנו".