"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מכוונים גבוה

לומדים בדרך הקלה: אלו אפשרויות התעסוקה לסטודנטים בהייטק

אפקט יוקר המחיה: שנת הלימודים האקדמית תיפתח בקרוב - ותלמידים רבים צפויים לחפש משרות זמניות בתחום הנחשק • "להמון חברות גדולות כמו אינטל, מיקרוסופט ואלביט יש משרות עבורם"

,עודכן
0השמעה
התהפכה מגמת העלייה במספר הסטארט-אפ בישראל, צילום: Getty Images

שנת הלימודים האקדמית תיפתח בקרוב ועימה ההתמודדות של הסטודנטים עם יוקר המחיה. סטודנטים רבים צפויים לחפש משרות זמניות, אך יש גם כאלה אשר ירצו להשתלב בהייטק, כדי לעבוד במקום שמציע תנאים טובים ואופק מקצועי. ליאת בן־תורה שושן, מנהלת תחום קריירה ב־AllJobs, אמרה ל"ישראל היום" כי "נכון להיום אנחנו רואים את משרות הסטודנטים הקלאסיות, כמו מלצרות, תופסות מקום משמעותי בעולמות של הסטודנטים גם בקרב אלה שלומדים מקצועות טכנולוגיים. משרות אלה לא נעלמו מהעולם. בנוסף, בקורונה נסגרו בתי קפה וקניונים וקרו כמה דברים: הסטודנטים חזרו לבית של ההורים, חלקם הפסיקו לעבוד, וחלקם מצאו עבודות שתאמו לתקופה. גם הטיול בחו"ל אחרי הצבא לא היה אפשרי ולכן ראינו עלייה ברישום ללימודים.

"ב־2021 ראינו שהמסלול שנרשמו אליו הכי הרבה תלמידים - שליש מהסטודנטים לתואר הראשון - היה תואר ראשון בהנדסה. הסיבה היא שמדובר בתואר רלוונטי לתחום ההייטק, וזה הגיע בהלימה לדרישה ולהייפ סביב ההייטק, וכן מדובר בפועל יוצא של פוסט־משבר־הקורונה.

אנחנו רואים את הסטודנטים שהם מדור ה־z ואת האימפקט של משבר הקורונה. הסטודנטים הללו משתלבים יותר בעבודות מקצועיות במהלך הלימודים. זה לא סוד שלחברות מקצועיות גדולות כמו אינטל, מיקרוסופט ואלביט יש משרות עבורם. זה אומר שלרוב, חברות אלה מגייסות סטודנטים עם יתרה של שנתיים ללימודים והן מציעות להם משרה שתואמת את הלימודים. כך החברות נותנות להם להתנסות בשטח, והסטודנטים יוצאים עם ניסיון רלוונטי".

נותנים עבודה

כאמור, יש חברות הייטק שמגייסות עובדים. כך למשל, במרכז הפיתוח של SAP מגייסים סטודנטים לקבוצת הפיתוח. במרכז עובדים כ־70 סטודנטים. הסטודנטים יכולים לבחור לעבוד במודל שעתי או גלובלי, ובכל מקרה כמובן במודל עבודה היברידי כמו שאר עובדי החברה.

הסטודנטים זכאים לכמעט כל ההטבות כמו עובד במשרה מלאה: סיבוס, ביטוחי בריאות שיניים, השתתפות בימי כיף וגיבוש, תוכנית וולנס שכוללת שיעורי ספורט, חדר כושר, השתתפות בתוכנית תזונה, אירועי חברה, ועוד.

לדברי מורן מלמוד, סמנכ"לית HR בחברת SAP ישראל: "אנחנו ב־SAP למדנו כבר מזמן להבין את הערך האדיר שיש להעסקת סטודנטים. סטודנטים מועסקים אצלנו כעובדים מן המניין ומהווים חלק אינטגרלי בצוותי הפיתוח. הם עובדים באופן דינמי שמאפשר להם לשלב בין העבודה ללימודים באופן מיטבי ומותאם אישית, לקחת חופשות ארוכות בתקופות מבחנים ולהתעמק יותר בעבודה בחופשות סמסטר ובחופשות הקיץ".

כולם מרוויחים

"כשהם מסיימים את הלימודים הם כבר מנוסים, מבינים טכנולוגיה, מבינים את הביזנס, ולא סתם רובם ככולם של הבוגרים והבוגרות שאנו מגייסים הם סטודנטים שלנו שמסיימים את לימודיהם. הרווח, אגב, הוא לא רק של הסטודנטים. גם הבכירים, הוותיקים והמנוסים בצוותי הפיתוח מפיקים רבות מתהליך החניכה, ההכשרה והלימוד. הסטודנטים גם לומדים וגם מלמדים אותנו בצורת החשיבה הפרֶשית שלהם, והרווח הוא משותף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר