"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המומחה מתריע: צפויה עלייה חדה בריבית גם בישראל

לאחר הכרזת הפד, מסביר כלכלן מזרחי טפחות: "תוואי המדיניות הניצית בארה"ב יאפשרו צעד דומה בארץ" • נשיא איגוד לשכות המסחר קורא לבנק ישראל: "להמתין בטרם תתברר מגמת האינפלציה בישראל"

, עודכן
0השמעה
שקלים (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

"אנו צופים כי תוואי המדיניות הניצית בארה"ב יאפשר העלאה של 0.75% על ידי בנק ישראל, בעוד כשבועיים", כך מתריע יוני פנינג, כלכלן שווקים בבנק מזרחי טפחות, לאחר העלאת הריבית על ידי הפד הערב (רביעי) בארה"ב.

"מאז החלטת הריבית האחרונה, הפד סיפק אינדיקציות רבות על כוונתו להדק עוד את המדיניות המוניטרית כדי להיאבק באינפלציה", הוסיף פנינג. "עם זאת, אנו רואים את עדכון הציפיות כניצי אפילו יחסית לרטוריקה מהזמן האחרון, ועם האופן שבו זו תומחרה בשוק הריביות. והוא מאשש את החששות שניכרו בשוק המניות האמריקאי בתקופה האחרונה".

העלאה חדה של 0.75%. יו"ר הפד ג'רום פאוול, הערב, צילום: אי.פי.איי

פנינג הוסיף: "מהלך הצמצום המוניטארי, שהחל לפני קרוב לשישה חודשים, נותן את אותותיו בכלכלה האמריקאית. העלייה בריבית המשכנתאות בארה"ב כבר הביאה את מכירות הבתים לקצב שנתי של 4.8 מיליון - הנמוך מאז סגרי הקורונה. הירידה הנגזרת בביקושם המקומיים עשויה להביא להמשך הקיטון בתוצר במהלך הרבעון השלישי. מהלך אשר יביא להערכתנו, אם יתממש, לגידול בהערכות כי המשק האמריקאי אכן נמצא במיתון".

עוד אמר פנינג: "בדומה למצב אצלנו, גורמי הליבה, ובראשם מחירי השכירות, ממשיכים לתמוך בעליית האינפלציה בארה"ב. מצד שני, עבור מדינה עצומה כ"כ, עם גידול שנתי באוכלוסייה של 0.4% 'בלבד', אנו רואים פוטנציאל גדול בהמשך להשפעה הממתנת של ירידת ההכנסה הפנויה על סעיף זה. בהסתכלות על האינפלציה הכוללת, לאלה יתווספו כמובן ההשפעות של ירידת מחירי האנרגיה בארה"ב, ומחירי המזון".

"המדיניות נותנת את אותותיה". יוני פנינג, כלכלן שווקים בנק מזרחי טפחות, צילום: עופר חגיוב

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "בנק ישראל מוטב ולא יושפע יתר על המידה ממדיניות העלאת הריבית בארה"ב. אכן כלכלת ארה"ב משפיעה על העולם כולו אולם תנאי הכלכלה בארה״ב, כולל רמת האינפלציה, שונים מתנאי הכלכלה בישראל. על בנק ישראל להמתין באשר להעלאות ריבית נוספות טרם תתברר מגמת האינפלציה בישראל. יש להפנים כי העלאות אלה מייקרות את עלויות המגזר העסקי ותדחופנה עלויות מוצרים ושירותים ואף תעלינה את יוקר המחיה. בכל מקרה, אסור לבנק ישראל להמשיך בהעלאות הריבית טרם מצא פתרון המונע החמרת העומס על מקבלי המשכנתאות בהתייעצות עם משרד האוצר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר