לאחר חשיפתו של עופר פטרסבורג ב"ישראל היום" כי רשות המיסים תבחן את "פרשת הדירה" של הדר מוכתר והאם הייתה ברכשיתה עבירה על החוק. כעת, מומחים מסבירים את מה בודקת הרשות ומה השלכות הבדיקה.
מוכתר טענה כי הדירה אמנם רשומה על שמה אבל למעשה היא של אביה ואם אכן כך הדברים הרי שצריך היה האב לשלם מס על דירה שנייה שהרי המתנה אינה "אמיתית".
עו"ד רונן דליהו מומחה בדיני משפחה, לשעבר יו"ר פורום משפחה בלשכת עורכי הדין ל"ישראל היום": "יש לא מעט מקרים שהורים רושמים נכסים על שם ילדיהם כדי לחסוך מס רכישה. במסגרת יחסי הורים ילדים זה נחשב מתנה שחייבת תשלום מס ודיווח כדין.
אם הדירה רשומה על שמה (כנראה שאכן כך) גם מבלי שהדר שמה כסף, יש לה זכויות קנייניות על הנכס והיא יכולה לנהוג בו כרצונה. למעט אם יש סממנים חיצוניים כגון הערת אזהרה של האב על הדירה כדי שהדר לא תוכל למכור אותה בעצמה למשל. אלא, שרשויות המס לא יכולות לדעת אם יש הערת אזהרה של האב על הדירה כי אין העברת מידע בינן ובין הטאבו.
אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. או שמדובר בדירה שלה לכל דבר ומתברר ששיקרה או ברישום למראית עין וזו כבר עבירה על החוק. כעת תבחן רשות המיסים את דרך קניית הדירה והאם שולמו מיסים כדין.
עו"ד חן דסטגור מומחה במיסוי נדל"ן, מסבירה: "עם צמצום מדיניות הפטורים הקיימים במיסוי מקרקעין על ידי הממשלה, אנו עדים לתופעה בה אזרחים מבצעים תכנוני מס באמצעות הענקת דירות במתנה לקרובים.
"לאור זאת, עולה ביתר שאת שאלת קו הגבול בין תכנון מס לגיטימי, לבין תכנון מס פסול, במקרה בו אין בצד הענקת המתנה טעם מסחרי מלבד הימנעות ממס.
"לרשות המיסים סמכויות לבצע בחינה מדוקדקת ביחס לאמיתות המתנה. אי ניתוק הקשר בין נותן המתנה לדירה, כדוגמת רישום הערה המגבילה זכויות של המקבל על המתנה, המשך גביית דמי השכירות על ידי נותן המתנה וכד', עשויה להוביל את נציגי רשות המיסים לפסול את המתנה, על כל המשתמע מכך".
תגובת הדר מוכתר תובא לכשתתקבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו