המסעדנים דואגים: המבצע יפגע קשות בתיירות הנכנסת

הנזקים של מבצע "עלות השחר" מתחילים להיערם: מלבד הנזק לרכוש שנגרם בכמה יישובים בדרום - במסעדות ובחנויות בדרום ובמרכז הארץ כבר מדווחים על ירידה בהיקף המכירות ועל ביטולי הזמנות. למזלם של העסקים, הימים הראשונים של "עלות השחר" נפלו על סוף השבוע וצום תשעה באב, ובהם הם ממילא היו סגורים. הדאגה העיקרית של ענף המסעדנות, המעסיק כיום כ־170 אלף עובדים, היא מהפגיעה המסתמנת בענף התיירות. נראה כי החשש לגמרי לא מופרך. כך, לדוגמה, רק שלשום התבשרנו על ביטול המשחק בין יובנטוס לאתלטיקו מדריד בבלומפילד בעקבות ההסלמה הביטחונית, וזאת משום שיובנטוס נרתעה מלהגיע לישראל.

"הבעיה היא ששוק התיירות, בשונה מהשוק המקומי, לא חוזר לעצמו מאוד מהר. אם מחר תהיה הפסקת אש, הישראלים מייד חוזרים, הם לא מחכים הרבה. אבל התיירים - ברגע שהם שומעים על איזושהי התלקחות ביטחונית, הם מבטלים את החופשות שלהם גם חודש וחודשיים קדימה", מסביר בשיחה עם "ישראל היום" שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות.

ברמן מוסיף: "זה החשש העיקרי שלנו כיום. בחודש אוגוסט הישראלים מתעופפים להם לאיי יוון, והוואקום הזה צריך להתמלא על ידי התיירים. אם התיירים לא יגיעו, אנחנו נהיה בבעיה".

ביטולים רבים

לדברי ברמן, בברים ובמסעדות במרכז הארץ ובדרומה הרגישו היטב את ההסלמה הביטחונית: "באזור השפלה ובגוש דן בימי שישי ושבת נרשמו ביטולים רבים, יותר מ־50% ביטולים. גם במקומות של הצעירים, כמו ברים, היתה ירידה של 30%-20% במחזורים. אבל במסעדות, במקומות של המשפחות, היתה ממש קטסטרופה. במוצאי שבת גם ככה היה צום תשעה באב, אז הנזק פחות משמעותי". 

הדברים של ברמן עולים בקנה אחד עם נתוני אפליקציית ontopo, ולפיהם מיום שישי בשעות אחר הצהריים היתה עלייה של כמעט פי שניים ביחס לשבוע שעבר במספר הביטולים של ההזמנות הקיימות למסעדות. כמו כן, חלה ירידה של 22% בהזמנות למסעדות לשישי-שבת, ובאזור הדרום בלבד חלה ירידה של 59%.

"אנחנו מקווים שהסיטואציה הפוליטית לא תמנע מבעלי העסקים את הסיוע שמגיע להם. אנחנו אחרי שנתיים קשות מאוד ומנסים להרים את הראש מעל המים. מקווים שכל הגורמים ינהגו באחריות ובממלכתיות", מסכם ברמן.

למרות המבצע והאזעקות ללא הרף, עסקים רבים ממשיכים לפעול תחת אש. עם זאת, חלק מבעלי העסקים מספרים על עובדים אשר חוששים להגיע ועל השבתה של חלק מהסניפים עקב כך.

צחי כהן, מנהל רשת החנויות של נעלי TOGO, מספר ל"ישראל היום" כי "ביום שבת כבר הודיעו לנו עובדים חרדתיים שהם לא יוכלו להגיע לסניפים מפני שהם פוחדים. חלק מהחנויות לא נפתחו, כמו הסניף בקסטינה, בגלל עובדים אשר מסרבים להגיע, וראו את זה גם בחנויות הסמוכות לחנויות שלנו. את סניף שדרות פתחנו וסגרנו. בקריית גת יש לנו עובדת אחת וזו המנהלת. באשדוד החנויות ריקות לגמרי והן פתוחות. אין תנועה, אנשים לא נכנסים לחנויות באופן כללי. החנויות ריקות. גם נהגי סחורה שמגיעים ביום ראשון, כדי למלא סחורה, מסרבים להגיע. יש לנו חשש כי אין לקוחות. העובדים חרדתיים, ויש אובדן הכנסות וההוצאות ממשיכות".

אסף סויסה, מנכ"ל ערד טקסטיל, הוסיף כי "ביום שבת האחרון שני סניפים שלנו בראשון לציון ובבילו נסגרו בגלל המצב. אתמול ביצענו הערכת מצב, וקיבלנו החלטה לפתוח את הסניפים כי יש גישה למרחב מוגן. עם זאת, יש תנועה מאוד דלילה, אי אפשר להשוות את זה לימים רגילים. מדובר בירידה של 70%-60%. מדובר בשלושה־ארבעה אנשים שמגיעים בשעה, לעומת 15-10 מבקרים".

"החשש המרכזי הוא היבט הזמן. אם ניכנס למערכה רחבה, זה ישפיע דרמטית על הפעילות. בתקופות כאלה אנשים לא חושבים על שופינג. בימים כאלה את עם ישראל לא מעניין שום מבצע בחנויות. חווינו ירידה משמעותית ב'שומר החומות'. צריכה להיות תוכנית אמיתית לפיצוי".

אחד התחומים שנפגעים במיוחד בעת פעילות מבצעית בדרום הוא כמובן תחום הבילוי הכולל את ענף המסעדות. לדברי יריב גניס, מנהל הרשתות גרג וביגה, "יש לנו סניפים בדרום, בין השאר בשדרות ובאופקים. יש סניפים שסגורים בשל המצב, ואנחנו מבצעים הערכות מצב מדי יום. אנחנו עובדים במתכונת מוגברת של משלוחים. היקף המשלוחים קפץ ויש גם איסוף עצמי. עם זאת, בסופו של דבר נפגענו באופן משמעותי.

"בהתחלה אנשים בהלם מהסיטואציה ולא יוצאים מהבית. ברור שאם יש עלייה במשלוחים, זה לא משתווה לכמות הרגילה, אשר כוללת ישיבה". באשר לעובדים הוא אומר: "העובדים חוששים. אנחנו עובדים במתכונת מצומצמת, רק במקומות שיש בהם מרחבים מוגנים, כמובן".

בנוגע לפיצויים אומר גניס: "יש חוסר ודאות כי אנחנו לא יודעים מה יהיה מנגנון הפיצוי. הממשלה לא אמרה משהו לגבי זה. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח ומצפים לפיצוי הולם. מאוד קשה להשיג פיצויים, וזה תהליך מאוד ארוך".

הטבח אידי מאשדוד מספר על השפעה משמעותית במסעדה שלו. לדבריו, "המצב הביטחוני משפיע לגמרי ואנחנו מדברים על 100% ירידה בסוף השבוע". לשאלה אם הם קיבלו את הפיצויים שמגיעים להם ענה: "כבר עשר שנים אנחנו מופגזים, נלחמים והחיים ממשיכים. לרוב אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו על ההפסדים.

"אחרי חודשים רבים מפצים את מי שהעסק שלו ממשיך לשרוד. חקלאים בדרום לא קיבלו פיצוי עד היום על מלחמות ושריפות שקרו פה הרבה פעמים בעבר".

ומה בנוגע לפיצויים?

לפי החקיקה הקיימת כיום, רק לתושבי עוטף עזה יש זכאות לקבלת פיצויים. באשר לעסקים מחוץ לעוטף, שר האוצר ליברמן מיהר לשגר ביום שבת מסר מרגיע: "משרד האוצר בוחן את ההתפתחויות ויפעל לתת מענה ככל שיידרש, בהתאם להיקף הלחימה ולמצב העורף".

אתמול שיגר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), מכתב לוועדת ההסכמות, בבקשה לאשר כינוס דחוף של ועדת הכספים בעקבות מבצע "עלות השחר". לפי המכתב, מטרת הדיון היא "לבחון את מוכנות הממשלה למתן פיצויים לאזרחים, גם לנזק ישיר וגם לנזק עקיף שכבר נגרם, או עלול להיגרם לתושבים ולעסקים בעקבות המבצע".

קושניר אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי יש צורך לבחון את הכללתם של העסקים שנמצאים מחוץ לעוטף במתווה הפיצויים. נציין כי בשל תקופת הבחירות, על יו"ר ועדת הכספים לקבל אישור של ועדת ההסכמות לצורך כינוס הדיון.

נותר רק לקוות כי הוועדה תכונס בהקדם, וכי בשונה מסבבי הלחימה הקודמים, בעלי העסקים יוכלו לקבל פיצויים בסמוך לתקופה של גרימת הנזק ולא כמה חודשים אחרי.

גם פורום העצמאים מבית ההסתדרות יצא בקריאה דחופה למקבלי ההחלטות להעניק פיצוי מיידי לאלפי העסקים והעצמאים שנפגעים בשל המתיחות הביטחונית. מהפורום נמסר כי "על המדינה לא להתמהמה כפי שקרה בתקופת האומיקרון. אנו מצפים מהממשלה להזרים קודם כל את החמצן הדרוש לעסקים ולעצמאים בעוטף עזה - ובמדינה כולה.

"נוסף על כך, מדובר בהזדמנות מצוינת ליישם ולהעביר בחוק את נוהל הפיצוי בשעת חירום, שאותו אנו מציעים לממשלה ולכנסת כבר תקופה ארוכה. לו היינו היום עם נוהל כזה בחוק, אפשר היה בהינף החלטה אחת להזרים אוויר לנשימה לכל העסקים שנפגעים כעת".

יו"ר פורום העצמאים, רמי בז'ה, אמר כי "פורום העצמאים מחזק את כוחות הביטחון ואת הממשלה על ניהול מערכה צודקת בדרום. במקביל, הביטחון הכלכלי והוודאות לעסקים ולעצמאיים חשובים ונחוצים מתמיד. אנו סומכים על הממשלה שתדאג באופן מיידי לפיצוי לעסקים בעוטף עזה ובשאר חלקי המדינה".

"סומכים על הממשלה"

כזכור, חוק הפיצויים בשעת חירום, שזכה לשם "נוהל פיצוי בלחיצת כפתור", הוא מהלך שיזמו יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ופורום העצמאים מבית ההסתדרות. מדובר בנוהל הנוגע למצבי משבר קיצוניים, המיועד לסיוע מהיר ומוסדר לעצמאים במצבי קיצון או בזמן אירועי חירום שונים כגון סבב לחימה, מיתון כלכלי נרחב, מגיפה או נזקים סביבתיים חריגים.

במקרים כאלה, יתקיים נוהל סיוע ופיצוי מסודר לעצמאים, שיופעל באמצעות החלטה בלבד. כשלב שני לנוהל יוענקו פיצויים על הפסדים חריגים בעסק. כאמור, הנוהל נוגע רק למצבי משבר.