זינוק תעריף החשמל: רשות החשמל תבדוק אם חח"י פעלה באופן סביר לצמצום נזקים

רשות החשמל תבדוק פתיחת בדיקת התנהלות של חברת החשמל בכל הנוגע לאי עמידתה ביעדי סגירת תחנת הכוח הפחמיות 1-4 בחדרה ביוני השנה – ללא העיכוב, שיעור העלייה של תעריף החשמל היה נמוך יותר באופן משמעותי. גורמים ברשות אומרים כי ככל שיגיעו למסקנה כי החברה לא התנהלה באופן סביר לצמצום הנזקים, ייתכן ותהיינה לכך השלכות כלכליות על החברה. כך נודע ל"ישראל היום".

מחר יקפוץ תעריף החשמל הביתי בשיעור לא מבוטל של 8.6%, דבר שיוסיף להוצאות משקי הבית מאות שקלים בשנה. עם זאת, צריך לציין כי מדובר בהתייקרות נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למתרחש באירופה, בחלק מהמדינות המחירים קפצו ביותר מ-200%, בעוד שבישראל בכ-12% בלבד בשנה האחרונה. הדבר התאפשר בזכות ההפחתה המאסיבית של השימוש בפחם בשנים האחרונות – מדיניות שהוביל שר האנרגיה לשעבר ד"ר יובל שטייניץ.

עם זאת, קשה שלא לתהות מדוע ישראל עם שני מאגרי גז פעילים ועוד אחד בדרך, עדיין מייצרת קרוב לרבע מסך החשמל שלה בפחם היקר והמזהם? הרגולטורים במשק החשמל מאשימים את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה לייקור הפחם בעולם, ואת הקורונה - בכך שישראל לא התקדמה במהלך השנה האחרונה בהפחתת השימוש בו. ואולם, למרות שזה נוח להאשים את פוטין והקורונה, לא הכל תלוי בהם, ייתכן וניתן היה, אם לא למנוע, לפחות לצמצם את גובה הנזק העתידי שייגרם לצרכן, אם מחירי הפחם לא יירדו.

כבר באוקטובר שנה שעברה הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז, עופר בלוך, כי "החלטת הממשלה הקובעת שיחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין הפועלות בפחם, יסגרו עד יוני 2022, לא יכולה להתקיים". אלא שהרגולטורים האחראים לא גיבשו תוכנית חלופית שתאיץ את העמידה ביעדי הפחתת הפחם למרות שמחירו התחיל לעלות כבר בסוף השנה שעברה.

אז נתחיל מהתחלה: החלטת ממשלה ביולי 2018 קבעה כי יש להפסיק את פעילותן של יחידות הייצור הפחמיות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין, במקומן יוקמו שתי יחידות חדשות הפועלות בגז טבעי. בהחלטה נקבע שהפעלת היחידה הראשונה תהיה החל מיוני 2022, ובהתאם לכך גם יחידות הייצור הפחמיות 1-4 יפסיקו לפעול במועד זה.

לפי הדוחות הכספיים של חברת החשמל לשנת 2021, הצפי המשוער להתחלת הפעלת טורבינת הגז הראשונה נדחה לינואר 2023 והצפי להפעלת טורבינת הגז השנייה לאוקטובר 2023. לפי החברה, העיכובים בהקמת היחידות נבעו ממשבר הקורונה, כשלים בציוד שסופק להם מחברת  GE  (ג'נרל אלקטריק) וכן עיכובים בשרשרת האספקה וזמינות של מומחים זרים וקבלנים.

בדיון בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, שהתקיים במאי השנה, נודע על דחייה נוספת – ההפעלה המסחרית של היחידה הראשונה תחל באפריל 2023 ושל השנייה בינואר 2024. בדיון אף נאמר כי המשמעות של דחיית סגירת היחידות הפחמיות היא תוספת של כ-3.2 מיליון טון פחם לייצור חשמל בשנים 2022-2023 לעומת צריכת הפחם הצפויה אילו תחנות 1-4 היו נסגרות כמתוכנן.

מהאומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי העלות הכלכלית בגין אי סגירת התחנות הפחמיות במועד שנקבע יוני 2022 ,מוערכת בכמיליארד שקל עבור שנת 2022 . אלא שהסיפור לא מסתיים כאן וגם בשנת 2023 הנזק הכלכלי ימשיך להצטבר בגין אי סגירת התחנות, בהנחה שמחיר הפחם ימשיך להיות גבוה – דבר שתלוי במשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

האם רק הקורונה אשמה בעיכוב סגירת התחנות הפחמיות?

חח"י כאמור דחתה את מועד ההפעלה של טורבינות הגז באורות רבין לפחות פעמיים, וכל פעם תלתה את העיכוב בספק GE. לזכותה של חברת החשמל ייאמר כי לא מין הנמנע שבפרויקט מהסוג הזה יהיו עיכובים ודאי שבתקופת הקורונה ומשבר בשרשראות האספקה.

חח"י התריעה מראש על העיכובים ונתנה הסברים שהניחו את דעתה של רשות החשמל. עם זאת, לפי הגורמים ברשות החשמל, לא מין הנמנע כי גם מצד חברת החשמל הייתה סחבת ובחודשים האחרונים התקבלו עדכונים על עיכובים נוספים עם הסברים שפחות מניחים את הדעת, כאשר שוב חח"י תולה את העיכוב בספק. בימים אלה רשות החשמל יחד עם משרד האנרגיה  פועלים להפעלת לחץ על חברת החשמל על מנת לצמצם את העיכובים שמשפיעים מאוד על כיס הצרכן, ואף שוקלים להתערב בתהליכים מול הספקית GE.

כאמור, הנזק שנגרם ועוד ייגרם בגין העיכוב בסגירת התחנות הפחמיות מוערך במיליארדי שקלים, ונשאלת השאלה - האם המדינה תדרוש מ-GE פיצוי בגין העיכוב והתקלות, כדי לפצות את צרכני החשמל על הנזק שנגרם להם? הרי בדרך כלל בהסכמי רכש מסוג זה היצרן מחוייב ללוח זמנים. תשובה לשאלה זו עדיין לא ברורה, הנושא עדיין לא נבדק על ידי רשות החשמל.

"במקום להסב בטור, להסב במקביל"

נציין כי בנובמבר 2019 פרסם משרד האנרגיה מסמך עקרונות מדיניות, לפיו עד שנת 2026 על חח"י להסב את שאר היחידות הפחמיות, מלבד הארבע באורות רבין - שתי יחידות באורות רבין וארבע יחידות ברוטנברג – כך שיוכלו לעבוד באמצעות גז טבעי. לטענת חן הרצוג הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, ניתן היה לגבש תוכנית אחרת להקטנת השימוש בפחם על ידי האצה של ההסבה ב-6 היחידות הנוספות  או הגדלת השימוש ב-4ִ יחידות גז באשכול.

בדיון בכנסת בנובמבר 2021 אחרי שנודע על העיכוב הצפוי בסגירת הפחמיות, הרצוג אמר: "אם התכוונו לסגור את הפחם ב-2025, אפשר וצריך לסגור את הפחמיות כבר בסוף 2023. יש פה בסך הכל תהליך של הסבת שש יחידות, שצריך להסב אותן מפחם לגז. במקום להסב אותן בטור, אחת אחרי השנייה אחרי השלישית, אפשר להסב אותן במקביל, שתיים-שתיים-שתיים, ולהיות במצב שבו כבר בעוד שנתיים מבשרים וגוזרים את הסרט על הפסקת השימוש בפחם בישראל. זה אפשרי, זה סביבתי וזה גם כלכלי. במחירי הפחם היום, בעצם סגירת הפחם תחסוך לנו ארבעה מיליארד שקלים", אמר. נציין כי BDO נותנת ייעוץ כלכלי לגופים רבים במשק האנרגיה בין היתר ליצרני החשמל הפרטיים המייצרים חשמל על ידי השימוש בגז טבעי.

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "מרגע שרשות החשמל עודכנה על העיכוב הצפוי, ולאור מחירי הפחם הגבוהים, היא פעלה מול מנהל המערכת וחברת החשמל על מנת לבחון אפשרויות לצמצום השימוש בפחם בטווח הקצר והבינוני. חלק מן האפשרויות עדיין נבחנות בימים אלו. בכל הנוגע לשימוש ביחידות באשכול, יש לציין שבמועד ההודעה על העיכוב, הצפי לפי תחזיות הביקוש היה כי מגבלת ההיתר אינה מונעת שימוש ביחידות כתחליף לייצור בפחם, ובמחצית הראשונה של השנה לא נעשה שימוש יתר בפחם עקב אי שימוש ביחידות הגז באשכול.

"עקב הביקושים הגבוהים בחורף, נעשה שימוש מוגבר ביחידות באשכול ולאחר שהרשות הבינה כי המגבלה עלולה להביא שימוש מוגבר בפחם בהמשך השנה, היא פנתה למשרד להגנת הסביבה בבקשה להסיר את המגבלה. המשרד להגנת הסביבה אכן צמצם משמעותית את המגבלה האפקטיבית, מה שאפשר לרשות לצמצם את ההתייקרות המתוכננת בתעריף, כפי שפורסם בהחלטה האחרונה על עדכון התעריף. בכל הנוגע להסבות, לא ניתן להאיץ בטווח הקצר את ההסבות בשל הצורך המשקי בהספק היחידות. עם זאת, נושא זה נבחן בימים אלו על מנת לבחון אם בטווח הארוך יותר ניתן יהיה לקצר את לוחות הזמנים".

מחברת החשמל נמסר כי "חברת החשמל פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה מול כלל הרגולטורים הנוגעים בדבר. לגוף העניין, על רקע נסיבות שאינן בשליטת החברה ובכללן גלי הקורונה, המלחמה באוקראינה שיצרו משבר תובלה עולמי והודעות ריקול מספק הציוד GE נגרמו עיכובים לא צפויים בפרויקט. החברה פועלת לצמצום לוחות הזמנים להשלמת הפרויקט בשיתוף פעולה עם גורמי המדינה המוסמכים".