קיץ על החוב: לשרוד בתוך יוקר המחיה - משימה בלתי אפשרית

לא חובה להנחית על ראשינו גזירות כלכליות בתדירות מייאשת של שלוש פעמים בשבוע, כדי לדקלם שלשרוד את הקיץ הישראלי זו חוויה לא פשוטה, גם מבלי שניאלץ לחפש מלווה בשוק האפור בכל פעם שאנחנו חפצים למלא פול טנק ברכב. אתם יודעים, הלחות הבלתי נסבלת, המדוזות שמחרבות לנו את חוויית הטבילה בים, וחופש גדול מדי לילדים, ששום בהייה מתמשכת בטאבלט לא תצליח להכיל. אבל דווקא אחרי שני קיצים שבהם היינו נצורים יחד עם הארנק בבית בגלל מגיפה עולמית, הגיע קיץ 2022 והפך את העסק למייאש הרבה יותר מכל המתנה מעיקה בתור לפגישה עם מטוש.

המונח יוקר המחיה כבר הפך פה מזמן לקלישאה חבוטה, יחד עם עוד מונחים חרושים כמו: בחירות, תורים בנתב"ג ומתיחות ביטחונית, אבל נראה שדווקא בעת הנוכחית, היכולת להתקיים כאן עבור משפחה ממוצעת מגיעה לרמות של משימה בלתי אפשרית, שאפילו טום קרוז והצוות שלו לא היו מצליחים לפתור. כאבא לשני ילדים קטנים וחפצים בפעילויות קיץ, שלא כוללות כיבוי מזגן בבית וישיבה במעגל תוך כדי הזעה קולקטיבית כמשהו מהנה, העסק הופך להיות מורכב על גבול הפאניקה.

זה מתחיל בעלויות הקייטנות, אלפי שקלים בשביל כמה שעות נחת, וממשיך בכל ניסיון לייצר הנאה שפעם היתה במחיר סביר, והיום דורשת להביא מישהו שיחתום על כתב ערבות. וזאת רק בשביל כניסה לבריכה עם הילדים, שעבורה נשלם עד 125 שקלים לאדם בשביל כמה שעות של שמש על דשא מצהיב ומים ספוגי כלור ושתן של פעוטות.

הלאה, מחירי האוכל גם הם שוברים שיאים על גבול החזירות, ולא מהרעב של הילדים. בשביל שייק פירות ממוצע תיאלצו להיפרד מעד 30 שקלים - עד לפני שנה זה היה מגרד את ה־20 שקלים. רוצים עוד? טוסט פשוט במזנון, שעלה בקיץ הקודם 16 שקלים, זינק ל־28 שקלים. הגבינה הצהובה, למי שתהה, היא עדיין אותה הגבינה.

על מחירי השווארמות כבר דוסקס בהרחבה, אבל המחירים של כל מאכלי הרחוב קפצו משמעותית - חומוס, פלאפל ונקניקיות. אפילו בשביל לרכוש פרעצל יבשושי, תצטרכו אישור של יועץ המשכנתאות שלכם. קניות בסופר? עוד כמה מאות שקלים נוספו לסל הקניות, גם מבלי שהוספנו משהו חדש לצריכה הקבועה.

חו"ל? הצחקתם את מנהל הבנק. המחירים לא פרופורציונליים, שלא לדבר על התורים האינסופיים והעובדה שרוב הסיכויים שהמזוודה שלכם תמצא את עצמה גלמודה בשדה תעופה זר שאיש לא שמע עליו.

חופשה בארץ? יותר זול להזמין חדר בוולדורף אסטוריה בניו יורק באוקטובר, מאשר המחיר שדורשים כאן עבור נופש. וכמובן, מחירי הדלק המופרכים שמאלצים כל משפחה ממוצעת לקיים ישיבה מיוחדת בשאלה אם כדאי בכלל להניע את הרכב, או פשוט להסתפק בטרמפים ובהגדלת סיבולת לב־ריאה על ידי הליכה למרחקים. כל זה מתנקז לכל העליות הדרמטיות שספגנו בחודשים האחרונים, מהריבית שזינקה ועד למשכנתאות, המזון, החשמל והמים, שתכף יעלו עוד, ורק ממשיכים להגדיל לנו את המינוס ולהגביר את החרדה.

בסופו של עוד גיהוץ מופרז באשראי, ובהנחה שהגירה המונית לארץ אחרת היא לא אופציה, השאלה שצריכה לשלוט בסדר היום לקראת הבחירות המתקרבות היא: כיצד נצליח לשרוד כאן במציאות כלכלית בלתי אפשרית? יוקר המחיה הפך מעוד מונח מעייף מהחדשות לתופעה שכולנו משלמים עליה את המחיר, תרתי משמע. וכרגע יש לנו בעיקר "ארץ נעדרת" - נעדרת כל פתרון ותשובות לאזרחים שלא יודעים כיצד הם גומרים את החודש.