בלי תקציב ובלי רפורמות: המחיר הכלכלי הכבד של הבחירות

ישראל בדרך לבחירות חמישיות בתוך שלוש שנים, והדבר קורה בתזמון גרוע מהבחינה הכלכלית.

האינפלציה הגיעה לשיא של יותר מעשור, מחירי הדירות עולים בקצב דו־ספרתי, המורים והגננות מחריפים את מאבקם המוצדק ופוגעים בסדר היום של הורים רבים, והזעם החברתי הולך ומתעצם. הרבה מאוד סימני שאלה מרחפים בימים אלה מעל מהלכים רבים שתכננה הממשלה הנוכחית ואשר נוגעים לכיסם של מאות אלפי אזרחים.

השאלות המיידיות שעולות על הפרק הן מה יעלה בגורלו של שכר המינימום המשפיע על יותר ממיליון אזרחים במדינה, ושעדיין לא עלה מרמתו הזעומה - 5,300 שקלים לחודש, מה יהיה עם הסכמי השכר של המורים ומתי תסתיים שביתתם, והאם שר האוצר ליברמן יצליח לאשר את הורדת מס הבלו על הדלק כפי שהבטיח רק אתמול?

לשאלות אלה עדיין אין תשובות ברורות, אך העיקרון שמנחה הוא אם המהלך דורש חקיקה או לא. מהלכים שדורשים חקיקה כמו העלאת שכר המינימום דורשים הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה, שכרגע לא נראית באופק. כך שייתכן מאוד כי דווקא מהלך חשוב זה ייתקע.

למעשה, נפילת הממשלה הקטינה את הסיכוי לחתימה על הסכם השכר עם המורים, כלומר הסיכוי להשבתת הלימודים נשאר גבוה. החתימה על הסכמי השכר של המורים, שעליהם מתנהלים דיונים בימים אלה, אמנם לא דורשת חקיקה, אך היא תלויה ברצונו של משרד האוצר ושל שר האוצר להגיע לפשרה ולהגיע להסכמות עם הצד השני.

מהנאום של ליברמן בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתן להבין כי הפערים בין הצדדים עדיין עצומים, וכי אין התקדמות במו"מ. "הסנכרון בין החופשים חשוב למשק הישראלי כולו, מבחינתנו מערכת החינוך זה גם תלמידים, הורים וכלל המשק", חזר ליברמן בכנס על אמירתו המוכרת. ומה בנוגע למס הבלו? באשר למס הבלו, אמר ליברמן, "אנחנו כבר שבוע עובדים על הארכה בעוד ארבעה חודשים של מס הבלו, הבנזין והסולר - במקום חצי שקל העלאה לשקל. זה טוב לתעשייה ולאזרח. אם נוריד את המחיר זה ישפיע על האינפלציה, יוזיל את הייצור ויקל את יוקר המחיה. למרות מערכת הבחירות אני מתכוון כשר האוצר להתמקד קודם כל בזה".

מצד אחד, האישור של הוזלת המס על הדלק לא דורש חקיקה, אלא שהבעיה היא כי המהלך עלול להתפרש כ"כלכלת בחירות" וכתוצאה מכך להיתקל בקשיים משפטיים, שכן בקרוב הממשלה הנוכחית תהפוך לממשלת מעבר, והשאלה היא אם היועמ"ש של הממשלה תאשר זאת. ניסיון העבר מלמד כי סביר שהמהלך דווקא כן יאושר, היות שמדובר בהקלה על יוקר המחיה שמקשה על האזרחים.

מה עדיף: אי־ודאות פוליטית, או ממשלה משותקת?

מצד אחד, מערכת הבחירות מכניסה המון אי־ודאות לעסקים, לענף הנדל"ן הגואה ולתחומים נוספים מעולמות הכלכלה, אלא שבמקרה של ממשלת מיעוט משותקת, ללא יכולת להעביר תקציב או רפורמות, כלל לא בטוח מה עדיף.

גם בתסריט האופטימי ביותר, כאשר עד סוף דצמבר תקום ממשלה חדשה, התקציב לשנת 2023 יהיה רק בחודש מארס בשנה הבאה. אם הדבר לא יקרה מכל סיבה כלשהי, המשק יתנהל לפי תקציב המשכי, כלומר - התקציבים של משרדי הממשלה יתבססו על התקציב האחרון שאושר, 2022, ללא התחשבות בקצב גידול האוכלוסייה או בצרכים חדשים שהתעוררו. בשיטה הזאת המדינה התנהלה במשך שנתיים שקדמו להקמת ממשלת השינוי, במהלכן התקיימו ארבע מערכות בחירות ולא היה תקציב.

המשמעות של התנהלות במסגרת התקציב ההמשכי היא לא רק הוצאות נמוכות יותר של משרדי הממשלה, אלא גם אי־קידום רפורמות שונות. את ההשלכות של ההתנהלות במשך יותר משנתיים ללא תקציב ניתן לראות ביתר שאת היום: אם רפורמות היבוא והחקלאות היו מקודמות כבר לפני שנתיים, ייתכן שיוקר המחיה היה מתמתן מעט היום; אילו הממשלה הייתה מסירה כבר אז חסמים שמעכבים את הגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן, ייתכן שמחירי הדירות לא היו מזנקים היום בקצב דו־ספרתי, ועוד ועוד.

"הדבר הכי גרוע הוא ניהול המשק לפי תקציב המשכי. כשאין תקציב - זה כאוס אחד גדול, כי אין התאמה בתקציב 1/12 בצורכים של המשק, הכלכלה והחברה", אומר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בשיחה עם "ישראל היום".

אמיתי מוסיף כי נפילת הממשלה, לצד היעדר תקציב מדינה, בשילוב עם אי־הוודאות בזירה הבינלאומית, יביאו לפגיעה חמורה במגזר העסקי, ומי שייפגע מכך הוא ציבור הצרכנים. "ההחלטה ללכת לבחירות - שככל הנראה תביא אותנו לשנת 2023 ללא תקציב, בשילוב של אי־ודאות כלכלית בזירה הבינלאומית - תגרום נזקים חמורים במגזר העסקי, שרובו מתאושש רק עכשיו מהקורונה ונאבק על צמיחתו מחדש.

"נפילת הממשלה תעצים את אי־הוודאות במשק ותחליש את הרציפות התפקודית של משרדי הממשלה, אשר מקרינה על המשק כולו ומעכבת שינויים חיוניים ומשמעותיים מאוד.

"למשל, פעילות להפחתת רגולציה, שימוש בכלי ממשל ובתמריצים לעידוד השקעות ותמיכה ממשלתית בפעילות המגזר העסקי בהכשרות הון אנושי, ועוד", מסכם אמיתי את הדברים.