"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברקע יוקר המחיה המטפס: "עלות יום הבחירות למשק – כמעט שלושה מיליארד שקלים"

סך העלות של ששת ימי הבחירות בשנים האחרונות: 16.8 מיליארד שקלים • נשיא התאחדות התעשיינים: "יש לבטל את יום השבתון, שהפך למעמסה כלכלית עצומה על כתפי המעסיקים"

,עודכן
0השמעה
קלפי (ארכיון), צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

המערכת הפוליטית עברה אמש (שני) טלטלה, כאשררה"מ בנט ושר החוץ לפידהודיעו כי בכוונתם לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות. אלא שיום הבחירות, כידוע, צפוי להשבית את הפעילות במשק, מה שיוביל לעלויות עצומות.

מבדיקת אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים עולה כי עלות יום הבחירות החדש למשק היא 1.9 מיליארד שקל לעסקים ו-0.9 מיליארד שקל למגזר הציבורי.סך הכל 2.8 מיליארד שקלים. סך העלות העצומה של ששת ימי הבחירות בשנים האחרונות: 16.8 מיליארד שקל.

עסק יקר. מצביעים בקלפי,צילום: יוסי זליגר

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר: "יש לבטל לאלתר את יום השבתון, שבשנים האחרונות הפך בעקבות אי היציבות הפוליטית למעמסה כלכלית עצומה ובלתי הוגנת על כתפי המעסיקים. יום השבתון מוביל לבזבוז חסר תוחלת של כספים במשק ופוגע קשות בעסקים ובמעסיקים, בייחוד לאור העובדה שמדובר בבחירות שישיות בשלוש שנים ובתקופה כלכלית מאתגרת".

הערכה זו מבוססת על נתוני עלות שכר לשכירים ישראלים, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי. לפי חוק, כל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא, ושכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. אומדן זה מחשב את העלות הכוללת למעסיקים במשק על בסיס סך השכירים במשק, ולא מביא בחשבון את תוספת העלות עבור עובדים הבוחרים לעבוד ביום השבתון. חשוב לציין כי האומדן מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשקפים את נתוני השכר החודשי הממוצע ומספר השכירים המועסקים במשק הישראלי.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר היום בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כלכלה אוהבת יציבות. לצד זה בישראל יש מערכת מוסדית שראינו שאיפשרה תפקוד תקין של המשק במערכת בחירות בעבר. כלכלת ישראל הוכיחה יכולת לצמוח ולשגשג במערכת פוליטית כזו או אחרת, וחייבים להמשיך לנהוג באחריות פיסקאלית. אני מקווה שאישור תקציב המדינה לא יתעכב הרבה אחרי סוף השנה. יש לכך חשיבות גדולה לקידום רפורמות להאצת הצמיחה. אנחנו בבנק ישראל נמשיך לנהל מדיניות כלכלית עצמאית לצד צמיחה במשק".

"ננהל כלכלה אחראית": אביגדור ליברמן,צילום: יהודה בן יתח

שר האוצר אביגדור ליברמן גם כן התייחס לנושא בכנס הכלכלי: "יש כרגע בחירות, אבל אנחנו נפעל אך ורק כלכלית, כל השיקולים כלכליים וממלכתיים - ננהל כלכלה הכי אחראית שאפשר. כל היוזמות הגדולות בכנסת הן תוצאה של לחץ. הכנסת בעצמה לעולם לא תרצה לשנות את שיטת הממשלה, כי זה כוח להרבה מפלגות וכל אחד עורך את השיקולים מה יעשה אחרי בחירות, בקואליציה הבאה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר