מנהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה יצא בקמפיין לקידום ולעידוד תעסוקה בקרב גברים בחברה החרדית, המסר העיקרי - "יש עבודה, זו עובדה!". המטרות הן העלאת המודעות לנושא הפרנסה והגברת התעסוקה באמצעות מרכזי ההכוון התעסוקתי הפרוסים ברחבי הארץ.
הקמפיין עולה בסמוך ליום הגיוון הבינלאומי, והוא מיועד לגברים חרדים אשר נפלטו משוק התעסוקה, או שהיו מנועים מלהשתלב בו. לדברי יוליה איתן, ראשת המנהל: "רבים בחברה החרדית לא לוקחים חלק בשוק התעסוקה בשל החשש מפגיעה באורח חייהם, או עובדים במקום שבו הם לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. לצורך כך יצר עבורם המנהל את הפלטפורמה לבחינה ולדיוק של צורכיהם, בדמות מרכזי ההכוון התעסוקתי 'מפת"ח'".
ויש גם יוזמות פרטיות. אסף ברימר הקים לפני שמונה שנים את עמותת "מונא - חלל לשינוי", העוסקת בשילוב של אוכלוסיות המגזרים הערבי, הבדואי והחרדי, ותושבי הפריפריה. ברימר מספר בשיחה ל"ישראל היום" על פערי השכר המשמעותיים הקיימים כיום בהיי־טק בין האוכלוסייה הכללית לבין החברות הערבית והבדואית, שמשתכרות כ־30% פחות בממוצע.
לא רק לשפוך כסף
לדברי ברימר, "פערי השכר בין אוכלוסיות שבתת־ייצוג לבין האוכלוסייה הכללית הם שיקוף המציאות, אך הם בעיה מדרגה שנייה ולא הבעיה העיקרית - שהיא חוסר השילוב של אוכלוסיות אלו בהיי־טק בכלל ובדרגות הניהול בפרט. רשת האקדמיות היישומיות מאפשרת לכישרונות הרבים בכל רחבי המדינה לצמוח", הוא אומר.
"המדינה ניסתה לשלב את האוכלוסיות הערבית והבדואית באמצעות תוכניות חומש שונות, ניסתה לשפוך כסף ולראות אם יקרה משהו. השילוב יתאפשר כשהאוכלוסיות יקבלו הזדמנויות שוות עוד בילדות, ובשביל זה צריכה להיות תשתית של מסגרות החינוך ושל המורים.
"'מונא' היא רשת של האקדמיות שנמצאות בפריפריה ומיועדות לכל סוגי האוכלוסייה. כל אקדמיה כזאת היא מרכז פעילות לכל היישובים בסביבה, לא רק לחברה הערבית, ולכל טווחי הגילים. אם נעשה אקדמיה להיי־טק רק לערבים - לא באמת נרגיש אותם, לא נבין את הפוטנציאל, והפוטנציאל קיים בכל מקום", אומר ברימר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו