משבר הנייר: "המו"לים הקטנים ויתרו על הדפוס ועברו למוצרי אונליין בלבד"

העלייה העולמית במחירי הנייר החלה עם פרוץ משבר הקורונה, אך בחודשים האחרונים המצב החמיר ומאז ינואר 2020 הוכפלו מחיריהם של סוגי הנייר המשמשים, בין היתר, להדפסת עיתונים, ספרים, וכן נייר קרטון.

מלחמת רוסיה-אוקראינה הוסיפה שמן למדורה: מחירי ההובלה הימית קפצו במאות אחוזים, והתורים בנמלי הים בישראל התארכו. מכיוון שישראל מייבאת חלק ניכר מהנייר שהיא צורכת דרך הים, יש לכל אלה השפעה רבה על הענף. העוסקים בתחום ההוצאה לאור מלינים לא רק על הקפיצה במחיר הנייר, אלא גם על מחסור של ממש, שמתבטא בדחייה ובביטולי משלוחים, וכן בחוסר ודאות מוחלט בנוגע למועדי האספקה של מוצרים מיובאים.

בעוד בחלק מהמקרים ניתן לגלגל את עלות ההתייקרות לצרכן - למשל, בעליית מחיר הקרטון המשמש לאריזת משלוחים בסופר - כשמדובר בנייר עיתון או בנייר לפרסום האפשרויות מוגבלות יותר עקב מגמת הדעיכה בפרינט לטובת הדיגיטל. בשלב זה ארבעת בתי הדפוס לעיתונים ("הארץ", "ישראל היום", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות") לא זועקים לעזרה, אך שיחה עם העוסקים בתחום מלמדת שהמצב אינו מזהיר במיוחד.

"סופגים את ההתייקרות"

איתי רונן הוא מנכ"ל ובעלים משותף של נירפלקס-רונאימר, החברה הגדולה בארץ בתחום הייצוג, השיווק והמכירה של כל סוגי הנייר להדפסה ולאריזה. בשיחה עם "ישראל היום" הוא אומר: "אנחנו חווים זה שנה וחצי משבר זמינות בכל סוגי הנייר והקרטון, תופעה שעד כה לא נחוותה רוחבית ובוודאי לא למשכי זמן כה ארוכים.

"כל סוגי הנייר והקרטון התייקרו, ומחירם הוכפל ויותר לשיא ללא תקדים. לדוגמה, כל קטגוריית ה'נייר לפרסום' - הכוללת נייר להדפסת עיתונים, מגזינים, מקומונים וכדומה - סובלת ממחסור עולמי וממחירים שהוכפלו, מה שהביא להתייקרות חדה של תשומות הייצור בעיתונות הכתובה. זאת, נוסף על התייקרות של תשומות ייצור נוספות מעבר לנייר".

לדברי רונן, "המו"לים נאלצים לספוג חלק ניכר מעליות המחירים, מאחר שקיים קושי לגלגל את ההתייקרויות אל מחירי הפרסום. האפשרויות שלהם הן בעיקר חיסכון והתייעלות בייצור, והפחתה של כמות העמודים בהתאם למלאי הנייר שברשותם. במקביל, מו"לים קטנים החליטו לוותר על הפרינט ועברו למוצרי אונליין בלבד".

רונן מספר כי צריכת נייר לעיתונות נמצאת במגמה שלילית בעולם מאז תחילת העשור הקודם, ובירידה מתמשכת של כ-6%-5% בכל שנה. לדבריו, צריכת נייר העיתון בעולם התכווצה בתקופה זו לכ-70% בשל העברת תקציבי פרסום מפרינט לטובת מדיות דיגיטליות, שבהן ניתן ליישם פרסום ממוקד צרכנים.

"כמי שחי בעולם הנייר והפרינט ומאמין בו, אין לי ספק שתעשיית העיתונות הכתובה תדע להתאים את עצמה, ובהחלט לא הייתי סותם את הגולל עליה. לכל היותר, היא תשנה את פניה בהתאם למציאות המשתנה", אומר רונן.

"מחייב להעלות מחירים"

גם ענף הספרים מושפע מהכפלת מחיר הנייר, שברובו מיובא כיום מאירופה. ביני טריואקס, יו"ר התאחדות בעלי הוצאות הספרים בישראל, מספר כי "המחיר מינואר 2021 ועד היום הוכפל. יש לכך משמעות ניכרת בעלויות הייצור, וזה גם מחייב להעלות את מחירי הספרים. אנחנו אמנם עושים את המינימום האפשרי, אבל חלק גדול מהמו"לים כבר עדכנו את מחירי הספרים החדשים.

"בגלל עלויות השיווק חלק זעום של הספר הקטלוגי נשאר אצל המו"ל עצמו, וכדי שהוא יקבל שלושה שקלים נוספים - שזו עליית מחיר הייצור - צריך להעלות את מחיר הספר ב-10-8 שקלים. זה מה שנשאר אצלו אחרי 70%-50% הנחה שהוא נותן לרשתות".

טריואקס מוסיף כי חלק מהניירות המשמשים לייצור, לא תמיד זמינים. "הדבר מחייב היערכות מראש, מה שמקשה על מו"לים לתכנן את זמני הייצור ולהעריך כמה ספרים הם יצטרכו במועדים המתאימים".

לדברי איתי רונן, קיים הבדל מהותי בין נייר לספרים לבין נייר לעיתונות. "המדיה הדיגיטלית לא מהווה תחליף לספרי הנייר, והיא מהווה כ-3% בלבד משוק הספרים בעולם. למרות ההתייקרויות, צריכת הספר המודפס עולה בכל שנה.

"גם למרות העובדה שעלות הנייר הוכפלה בשנה האחרונה, עדיין ההתייקרות היא אחוז קטן ממחיר הספר על המדף, ולכן אני מניח שרוב התייקרויות הנייר נספגות על ידי המו"לים של הספרים. הם בוודאי עושים היום יותר חשבון אילו כותרים להוציא לאור, ומהי כמות הספרים שיודפסו במהדורה".