למצרים דרוש מובארק חדש

המהפכה המצרית, שהחלה בינואר 2011, עדיין בעיצומה. אנחנו חווים היום את תוצאות המערכה השנייה שטרם הסתיימה. השחקנים שגילמו את תפקיד הנשיא, מובארק ומורסי, סיימו את תפקידם. השחקן הראשי, הצבא, יישאר כזה עד סוף המחזה. 

צילום: רויטרס

גם אחרי שעל הבמה יעלה נשיא חדש. למחזה שלנו גם מצטרף שחקן חדש (לא כוכב), מוחמד אל־בראדעי, מי שעמד בעבר בראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

סוף שבוע אלים עבר על מצרים. עשרות הרוגים ומאות פצועים היו בהתנגשויות דמים בקהיר ובאלכסנדריה. האחים המוסלמים לא מוותרים. הצילומים שבהם נראה צעיר נזרק מגג בניין על ידי תומכיו של מורסי נושאים דגל של אל־קאעידה רק מראים איזה פוטנציאל טרגי יש למחזה שלנו.

ובחצי האי סיני ביקשה קבוצת ג'יהאדיסטים להזכיר לעולם שגם הם בתמונה. חיסולו של הכומר הקופטי באל־עריש הוא רמז למעשי טרור ונקמה המצפים לנו במצרים. האפיפיור הקופטי תאודורוס השני התייצב לימין האופוזיציה וביום רביעי לצד הקצינים. הכומר המסכן היה הראשון לשלם את המחיר.

בדיוק כפי שהצעירים הליברלים לא ויתרו על המהפכה שנגנבה מהם, כך גם האחים המוסלמים לא מתכוונים לוותר על הבחירות שנגזלו מהם. 

כל המפלגות האיסלאמיסטיות בעולם מודאגות ומביעות מחאתן מהנעשה במצרים כולל ארדואן: המסר של מהפכת קהיר השנייה הוא שדמוקרטיה רצויה רק בתנאי שהצד הטוב מנצח. והאחים המוסלמים, בדיוק כמו באלג'יריה בדצמבר 1991, הם הצד הרע.

למעשה, זה מעורר סימני שאלה לגבי השתתפות עתידית של האחים המוסלמים במערכת הפוליטית. אם מצרפים אותם, לוקחים סיכון שהם ינצחו (כמו במצרים ובתוניסיה) ואם משאירים אותם בחוץ, חוזרים לימי מובארק. זה אולי טוב לביטחון - אבל זאת לא דמוקרטיה.

האופוזיציה הליברלית למדה את לקחי העבר ובחרה את הפחות כריזמטי מבין בניה. אל־בראדעי אפור, לא מאיים על הקצינים ועל שאר הפיגורות הפוליטיות, ובדיוק בגלל זה הוא מועמד לראשות הממשלה.

אירועי קהיר מסבכים את הממשל האמריקני. אם אכן מדובר בהפיכה צבאית, ארה"ב חייבת לסגור את ברז הסיוע הכספי למצרים (1.3 מיליארד דולר בשנה) על פי חוק מ־1961. לכן מתאמים גרסאות: כולם מסכימים כי מדובר במהפכה עממית שקיבלה סיוע מצבא העם. הצבא אוחז במושכות, אל־בראדעי האזרח מנהל את הממשלה תחת פיקוד צבאי והכסף האמריקני זורם למצרים.

כנראה רק לשכנים של מצרים, אלה שגובלים בחצי האי סיני, יש באמת סיבה לדאגה. אובאמה וקרי נפשו בסוף השבוע, האחד שיחק גולף והאחר הפליג בסירה. ואלה חדשות רעות למצרים. היא פחות ופחות מעניינת את המעצמה מספר אחת בעולם.

מצרים תשוב לגדולה רק אם תהפוך למודל של הליך דמוקרטי והאזרחים ישובו לפיקוד המדינה. מאחר שזה לא יתרחש כנראה מחר, באופן פרדוקסלי מי שיחלץ את העגלה המצרית מהבוץ יהיה דווקא מובארק חדש, תואם יותר את רוח התקופה (יותר ליברלי ופחות מושחת).

הבמאי של המחזה שלנו מלקט כעת שחקנים חדשים במטרה למצוא את הכוכב שיגלם את הנשיא החדש. צריך שהמועמד יהיה מקובל על מי שמגלם את הצבא. סמי ענאן, רמטכ"ל צבא מצרים לשעבר, מבין אלה שהדיחו את מובארק, מועמד ראוי לתפקיד. הקצין יפשוט מדים, וכולם יהיו מרוצים. חוץ מהאחים המוסלמים. בדיוק כמו בעידן מובארק.

*   *   *

מדינה  בכאוס

עשרות הרוגים ומאות פצועים: כך נראית מצרים שאחרי המהפכה • עימותי ענק בין תומכי מורסי למתנגדיו • מהומות בסיני: כומר קופטי נרצח בידי האיסלאמיסטים • מסתמן: אל־בראדעי ימונה לראש ממשלת המעבר

מי שחשש שהאירועים במצרים יתנו את אותותיהם ביציבות המצב בסיני, קיבל בסוף השבוע אישור לדאגות: איסלאמיסטים השתוללו ברחובות הערים, התעמתו עם כוחות הביטחון ואף רצחו כומר קופטי. 

מאז נפילתו של הנשיא לעבר חוסני מובארק, הפך חצי האי סיני לשטח הפקר ולכר פורה לפעילות של ארגוני טרור ומבריחי נשק. בסוף השבוע, ימים בודדים לאחר שגם מורסי הודח, המגמה הזו התחזקה: כלי תקשורת ערבים דיווחו כי איסלאמיסטים התפרעו ברחובות הערים בסיני, והתעמתו עם אנשי המשטרה וכוחות הביטחון המצריים. 

העימותים הגיעו לשיא ביום שישי, שבו תקפו האיסלאמיסטים תחנות משטרה באל־עריש והרגו חמישה אנשים. המהומות נמשכו גם בשבת, ובמסגרתן פשטו איסלאמיסטים קיצונים על כנסיה באל־עריש ורצחו כומר קופטי.

 בהודעה שפורסמה באתר אינטרנט של ארגון סלפי נמסר כי "הכומר עבד א־שרוואן נרצח כתגובה על עמדתו של האפיפיור הקופטי הבוגד תאודורוס השני, שהתייצב לימין האופוזיציה והצבא בהפיכה נגד הנשיא מוחמד מורסי". בעקבות המהומות, עיבה הצבא המצרי את כוחותיו באזור ונערך בפריסה מוגברת.  

הכאוס לא מפסיק 

בכלל, סוף שבוע כאוטי ואלים במיוחד עבר על מצרים: לפחות 30 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו בהתנגשויות בין תומכי הנשיא המודח לתומכי המהפכה. עימותים אלימים נרשמו בקהיר ובערים אחרות במדינה, וכוחות של הצבא המצרי נפרסו והקימו מחסומים כדי למנוע מהומות נוספות. "הצבא הכניס כוחות לאזורי העימות כדי להפריד בין הצדדים, ואינו מזדהה עם אף אחד מהם", אמר דובר מטעם הצבא, "תפקיד הצבא להגן על המפגינים".

בישראל עדיין שותקים

מבחינה פוליטית המצב נראה יציב מעט יותר: צבא מצרים ממשיך לנהל מגעים להקמת ממשלת מעבר. לפי הדיווחים, מסתמן כי ממשלה זו תושבע היום. אמש הסתמן כי חתן פרס נובל, מוחמד אל־בראדעי, שהיה ראש הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, יושבע לראש ממשלת המעבר. בנוסף, מינה הנשיא הזמני, עדלי מנסור, את הגנרל מוחמד אחמד פריד למפקד מנגנוני הביטחון והמודיעין. מתוקף תפקידו, יהיה פריד אחראי על הקשר עם ישראל. 

באופן רשמי, בצמרת המדינית בישראל ממשיכים שלא להתייחס לנעשה במצרים. בלשכת רה"מ, במשרדי החוץ והביטחון וכן בקבינט המדיני־ביטחוני לא מתבטאים בנושא. עם זאת, נראה ששתיקת השרים בנושא נפרצה, לאחר שאתמול אמרו השרים גדעון סער ויצחק אהרונוביץ' כי "אנו בתחילת תהליכים ולא בסופם". אהרונוביץ' דיבר בשבת תרבות בב"ש, בעת שסער התראיין לערוץ 10. 

בהכנת הידיעה השתתף שלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו