גם הפעם, כמו במהפכה הראשונה לפני שנתיים, מתייצב הצבא המצרי לצידו של העם. אז הפקיר הצבא - במפתיע - את מובארק. היום הוא מפקיר - כמעט בטבעיות, צריך לומר - את מורסי.
צילום: רויטרס
הצבא המצרי מתנהג כמו צבא העם. מצד אחר, כשיש בו חצי מיליון חיילים ו־17 מיליון אזרחים כועסים מפגינים ברחובות, לא נותרה לצבא ברירה רבה אלא להתאים עצמו למציאות.
ששת המסוקים שחגו מעל המפגינים, בעודם נושאים את דגל מצרים, הכריעו את המאבק, כמו פרישתם של שישה בכירים (חמישה שרים ויועץ) כמעט במקביל. ההמון רואה 6־6 ומבין שניצח.
מאז מהפכת תחריר מצרים חיה עם המשוואה צבא־חילונים־אחים מוסלמים. ב־2011 היו אלה החילונים, גיבורי המהפכה, שהוצאו מהמשחק על ידי קואליציה משונה של הצבא ושל האחים המוסלמים. שלשום ואתמול החילונים, ודיוקנאות של נאצר בידיהם, שבו לתחריר במטרה אחת - לחלוק על החלטת הקלפי ולחלק את הקלפים מחדש. כפי שזה נראה היום, אחרי האולטימטום של הצבא, החילונים - בעזרת הצבא - בדרך להדיח את האחים המוסלמים מהשלטון. אמש כבר ישבו הגנרלים עם פרופסורים למשפט חוקתי כדי לראות כיצד מדיחים את מורסי בלי לפגוע בהליך הדמוקרטי.
צריך להודות כי מדובר היום בקואליציה (חילונים וצבא) הרבה יותר טבעית מהקודמת. יכול להיות אפילו שמשהו טוב ייצא מזה בסוף למצרים, ואולי אפילו לנו בישראל. הנה תנועת האחים, שנולדה במצרים (1928) ותפסה את השלטון במצרים (2012), סופגת מכה קשה (2013). זו עדיין לא דמוקרטיה, אבל זה בהחלט יכול להיות התחלה של חזרה לשפיות במצרים.
לצבא יש מה להפסיד
האחים המוסלמים הודיעו אתמול כי הם מבקשים זמן כדי ללמוד את הודעת הצבא, שלמעשה מראה להם את הדלת החוצה. ביולי שעבר היה זה מורסי שעשה בדיוק אותו הדבר לגנרלים. במצרים, שבה ההחלטות מתקבלות בכיכר ולא בפרלמנט, הכל נזיל. האחים המוסלמים שכחו דבר אחד חשוב: לא מספיק לזכות בשלטון - צריך לשמר אותו.
מצרים של היום היא אומה של 85 מיליון נפש המחפשת כיוון, לחם וכסף. לאחוז ניכר מתוך 17 המיליון שירדו לרחובות ברחבי מצרים אין באמת הרבה מה להפסיד. והפרספקטיבה של בחירות לא נראית באופק, כשהמוסדות השלטוניים עקרים מתוכן.
לצבא דווקא יש מה להפסיד. היחסים עם המערב, השררה, הכוח, והכי חשוב - ההון הכלכלי שהושג בעידן מובארק. כל אלה בסכנה בעידן מורסי.
הצבא זקוק לשקט תעשייתי כדי לתחזק את עצמו ואת הונו. אחרי 2011 הפך הצבא המצרי להיות שובר השוויון בין החילונים לאחים.
ימים קשים עומדים בפני מצרים. הכלכלה קורסת ומצרים תתקשה לעמוד על הרגליים בלא רפורמות מבניות קשות ליישום. הצבא יעדיף להעביר את העבודה השחורה לידי ממשלת מעבר חילונית. גם הגנרל א־סיסי הרבה פחות שאפתן מטנטאווי.
הסלפים התחזקו
רק לפני שנה זעמו החילונים במהלך טקס ההשבעה של מורסי וטענו כי האחים גנבו להם את המהפכה. היום אלה האחים שזועקים לשמיים כי החילונים, בעזרת הצבא, גנבו להם את הבחירות. גם אלה וגם אלה צודקים.
היום מצרים היא מדינה חצויה, וסביר להניח כי הקיצונים הדתיים לא אמרו את המילה האחרונה. אסור לשכוח כי מהפכת תחריר גם חיזקה את כוחם של הסלפים במדינה. התקיפה הפיזית של תומכי האחים ומוסדותיהם לא תישאר בלי תגובה. השאלה הגדולה היום היא כיצד יצליח הצבא להוציא את האחים מהשלטון ללא מאבק אלים ברחובות. זה כמובן גם תלוי באחים. בינתיים, על פי המצב בשטח, על כל אח מוסלמי יש עשרה אחים חילונים.
האחים המוסלמים המתינו 84 שנה כדי לזכות בשלטון, ובתוך שנה אחת הוכיחו כי נוסחת הפלא שלהם "האיסלאם הוא הפתרון" אינה עובדת.
מצרים מחפשת היום מנהיג חדש. המועמדים מתבקשים להגיע הפעם בלי זקן.
בועז ביסמוט* * *
איבד את הצבא
הלחץ על נשיא מצרים ועל האחים המוסלמים גובר: הצבא הודיע שעל מורסי לקבל את דרישות העם בתוך 48 שעות, ולא - ייקח את המושכות • חמישה שרים ויועץ של מורסי התפטרו, בכיכר תחריר פתחו בחגיגות • ב"אחים" זועמים: "ימי המשטר הצבאי נגמרו"
זה היה צפוי, אבל לא בטוח שמהר כל כך: יום לאחר שמיליוני מצרים יצאו לרחובות וקראו למוחמד מורסי להסתלק, התייצב הצבא במרכז ההתרחשויות - והציב לנשיא אולטימטום: או שתביעות העם ייענו, או שנתערב.
בהודעה מיוחדת, ששודרה בטלוויזיה המצרית, הבהיר שר ההגנה עבד אל־פתח א־סיסי: "אנו חוזרים על הקריאה שלנו להיענות לדרישות העם ונותנים לכל הצדדים 48 שעות, כהזדמנות אחרונה, לקבל אחריות לנסיבות ההיסטוריות שבהן נתונה המולדת. אם תביעות העם לא יתקבלו בפרק הזמן הנקוב, יכריז הצבא על מפת דרכים עתידית ועל המהלכים לאכיפתה". על פי ההודעה, הביטחון הלאומי של מצרים נמצא בסכנה ו"גרירת רגליים נוספת רק תעמיק את המחלוקת ואת העימות". כשעה לאחר ההודעה טסו מסוקים של חיל האוויר המצרי מעל כיכר תחריר ועליהם דגלי האומה.
בתנועת האחים המוסלמים זעמו על ההודעה. "ימי המשטר הצבאי תמו", ביקש להזכיר יאסר חמזה, בכיר בתנועה. יועצו של מורסי אמר כי ההכרזה של א־סיסי היא "הפיכה צבאית". "עם זאת, אנו משוכנעים שההפיכה לא תתממש בלי תמיכה אמריקנית". על פי הדיווחים, כינס מורסי את בכירי התנועה כדי להחליט על התגובה.
עוד לפני האולטימטום של הצבא תבעה תנועת האופוזיציה "תמרוד" ממורסי להתפטר עד יום שלישי (היום) בשעה 17:00, כדי שהמוסדות יתכוננו לבחירות מוקדמות". אם הדרישה לא תתקבל, "בשעה 17:00 יתחיל מרי אזרחי כללי. נקרא להמונים להתקהל בכל כיכרות מצרים ולנהור לחדר המצב בלשכת הנשיא בארמון אל־קובה בקהיר ולהשתלט עליו, כדי לממש את רצון העם המצרי ולהקדים את הבחירות".
בכך לא תמו הצרות של מורסי, והלחץ עליו אך גבר כאשר בעקבות האולטימטום של האופוזיציה הודיעו על התפטרותם שרי התיירות, הפרלמנט, התקשורת והמים ואיכות הסביבה. מאוחר יותר הודיע על התפטרותו גם יועץ הנשיא לענייני צבא, סמי ענאן.
בשעות הלילה המתח בין החילונים לתומכי האחים המוסלמים במצרים חצה רף אלימות מסוכן, לאחר שמתנגדי הנשיא הסתערו על מטה האחים המוסלמים בקהיר, בזזו את המקום והעלו אותו באש. חלק ממתנגדי הנשיא אף טיפסו לראש המבנה, תלשו ממנו את סמל התנועה והניפו במקום את דגל מצרים.
בתקשורת המצרית נטען כי בהסתערות נהרגו שמונה מפגינים משני הצדדים ועוד מאות נפצעו. מיום חמישי ועד אמש נהרגו בהפגנות לפחות 16 בני אדם ו־1,000 נפצעו.
בתנועת האחים המוסלמים זעמו בעקבות ההסתערות. "מדובר בקו אדום", נמסר בהודעת התנועה. "פעילות חמושה נגדנו תחייב את האחים המוסלמים בהקמת מיליציות חמושות לצורך הגנה עצמית. לא נסבול תקיפות אלימות וחמושות נגד מוסדותינו ואנשינו. אלימות כאמצעי לחולל שינוי היא מסוכנת ולא נרשה זאת. האחים המוסלמים היא תנועה מאורגנת, ואם כוחות הביטחון של מצרים לא מסוגלים לספק לנו הגנה, אנחנו נפעל לשם כך".
דניאל סיריוטי טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו