"תחילה אני רוצה להודות לחבר'ה שבלעדיהם לא היינו מגיעים לכאן הערב. האנשים של Waze", פתח דני סנדרסון את סיבוב הופעות האיחוד האחרון, כנראה, של הלהקה הכי מוכשרת שעבדה פה מאז ומעולם, ומציינת בימים אלה 40 שנה להקמתה. לידו עמד גידי גוב עם כתף פגועה, יד שמאל מקובעת וצליעה ברגל, והודה שהוא מתרגש. טוב, הרי לא בכל יום מתרחשת הופעה של כוורת.
צילום: זוהר גליקמן
המשותף לחברי הלהקה ולכל אלפי האנשים שהצליחו להתארגן על כרטיס להופעה בבריכת הסולטן, שנעלה את פסטיבל ירושלים, היה אותו חיוך מרוגש שנמרח להם על הפרצוף. רובם לא חשבו שיזכו לרגע הזה, חלקם כלל לא נולד כשהלהקה היתה קיימה או התאחדה בפעם האחרונה. אבל כולם חייכו וכולם ידעו את כל המילים של כל השירים. "מה לעשות, אתם יודעים את זה פיקס", התנצל פעם אחת גוב, אחרי שהקהל דאג לדקלם את הפאנצים במערכונים ולתקן אותו כשהתבלבל במילים.
שלוש שעות לפני, השביעייה המופלאה עלתה לבמה כדי לעשות באלאנס. עשרות עובדי הבמה והצעירים שהקדימו כדי לעבוד בדוכני המזון הביטו כמו מהופנטים וכיוונו את הסמארטפונים לבמה. סנדרסון בעיקר הוטרד מהמעברים בין השירים והפציר בפני חבריו להסתכל בכל רגע נתון על רשימת השירים כדי "לדעת תמיד מה השיר הבא". וככה הם החלו לנגן ולהתאמן, והיו יכולים להמשיך שעות עד שהורידו אותם בכוח כדי שיישאר להם קצת זמן לנוח לפני שהקהל נכנס.
את המופע כוורת פתחה עם "(בכל זאת הגענו) למרות הכל", המשיכה לביצוע של "גוליית" מלווה בוידאו־ארט אנימציה בסגנון מונטי פייטון, ולמשך שעתיים הסבנטיז כאילו קמו לתחייה. הנעימה "התמנון האיטר" הרימה חצי מהמקום בריקודים על הכיסאות, ובסיומה כל הקהל נעמד על רגליו ופשוט סירב להפסיק למחוא כפיים ליצחק קלפטר. כשהשביעייה החלה לנגן את "המגפיים של ברוך" הבריכה כבר נכנסה לטירוף וכולם - בלי הבדלים גיל - החלו לקפוץ בלי הכרה כי איך שהם רוקדים זה משגע. בסה"כ הם נתנו שעתיים של 36 קטעים וגם שני הדרנים אינטנסיביות. נחמד, היה ממש נחמד.
"כולם נתנו המון כדי שהאיחוד הזה ייצא לפועל", סיכם סנדרסון, "פוגי הגיע במיוחד מלוס־אנג'לס, אלון (אולארצ'יק) ביטל חופשה עם המשפחה וגידי נתן כתף". "האמת שזאת פעם ראשונה שאני מקבל פלטינה בלי להוציא דיסק", ענה לו גוב. כעת מצפות להם בחודש וחצי הקרובים ארבע הופעות, לשלוש מהן כבר נחטפו כל עשרות אלפי הכרטיסים. זאת באמת הופעה שלא מומלץ לפספס, אלא אם יש לכם תירוץ מספיק טוב כדי לענות לנכדים שישאלו אתכם בעוד ארבעים שנה "ראיתם את כוורת בהופעה?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו