הסופר יורם קניוק הלך אתמול לעולמו בביה"ח איכילוב שבתל אביב. בן 83 היה. קניוק סבל בשנים האחרונות ממחלה קשה והתאשפז חדשים לבקרים. למעשה הוא ניהל תהליך פרידה ארוך ומתוקשר מחייו הסוערים, תהליך שהתבטא גם בספריו האחרונים. קניוק הורה על תרומת גופתו למדע, ולכן לא תהיה לו הלוויה.
יורם קניוק נולד בתל אביב ב־1930, בנו של משה שהיה מזכירו האישי של מאיר דיזנגוף. בגיל 17 הצטרף לפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות לחם בנבי סמואל, בגבעת הרדאר, בקרב על מנזר סן סימון וגם בקרב בהר ציון, שבו נפצע. את קורותיו במלחמה כתב בנובלה "עיטים" ובספר "תש"ח", שזיכה אותו בפרס ספיר לשנת 2010.
אחרי המלחמה החל קניוק לעסוק באופן משני באמנות, למד ציור בבצלאל, בין לבין עבד על סיפון אונייה שהעלתה ניצולי שואה לישראל, ובהמשך הפך לימאי והפליג לארה"ב. הוא השתקע שם למשך עשור, חי חיי הרפתקן, והפך לחבר קרוב של אמנים רבים בבוהמה הניו־יורקית.
בסוף שנות ה־50 שב קניוק לישראל עם זוגתו האמריקנית, ולשניים נולדו שתי בנות. מאז ראשית שנות ה־60 הוא הוציא בעברית קרוב ל־30 רומנים וקובצי סיפורים (חלקם הפכו למחזות ולסרטים), ורבים מהם הפכו לקלאסיקות ישראליות - "חימו מלך ירושלים", "אדם בן כלב", "סוס עץ", "היהודי האחרון", "בתו" ו"הברלינאי האחרון". ספרים אחרים נשכחו. במשך עשורים נחשב קניוק לאאוטסיידר, ולפרקים ארוכים ל"ילד הרע" של הקאנון הספרותי בישראל.
בשנים האחרונות זכה קניוק לעדנה; רומנים ישנים שלו זכו לקריאה מחודשת, העיסוק החשוף שלו בזיקנה ובמוות, סיקרן רבים, והכתיבה על תש"ח ועל הפוסט־פוסט טראומה מהמלחמה ההיא - הביאה לו יוקרה אדירה. אולם גם מצבו הכלכלי הרעוע, והעובדה שחשף כי הוא מרוויח שקל אחד בלבד לכל ספר, עוררו עניין סביבו - והוא הפך לדוגמה ולסמל של מאבק הסופרים ברשתות הסופרים, שבהמשך הביא להצעת החוק להגנת הספרות.
נוסף על פרס ספיר, זכה קניוק לאורך השנים בפרס ברנר, פרס נשיא המדינה, פרס ביאליק, באות יקיר תל אביב, ובקצין מסדר האמנויות והספרות של צרפת.
שרת החינוך לימור לבנת הביעה צער עמוק על מותו של קניוק ש"עיצב בכישרון רב את האתוס הישראלי. לפני שנים אחדות הוא הסב את תשומת ליבי לכשל בשוק הספרים הישראלי. צר לי על שלא זכה לראות את החוק מושלם בהליך החקיקה בכנסת. במובנים רבים מדובר בסוג של צוואה שהותיר לי, ואני אמלא אותה".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', מסרה כי "קניוק כתב את קורות חיי המדינה דרך עיניים ייחודיות, אישיות ולאומיות. לפעמים מתח ביקורת מרה כלפיה אך גם אהב אותה ללא סייג". יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי "קניוק ניסח בחדות ובהירות ביקורת אמיצה ומקורית על עוולות מוסריות. בספריו ומאמריו ניסח איך הוקמה ישראל ואיך היא צריכה להיות כדי להיות מקום טוב יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו