השידור חוזר לרוממה

רק לפני שבוע, אחרי היכולת המביכה של אילת, הגעה למשחק חמישי נראתה כמו תסריט דמיוני. אבל אחרי המשחק השני בסידרה קרו שני דברים: הקבוצה מהדרום לקחה את עצמה בידיים ואילו מכבי חיפה סברה שהעסק גמור. היא טעתה. ברגע שהשחקנים של עודד קטש הריחו שהם יכולים לחזור, הירוקים לא היו שם כדי להגיב. לא במשחק השלישי ולא במשחק אתמול, שבו ניצחה אילת בביתה 72:82.

הסידרה הזו היא סיפור של סגנונות. בשני המשחקים הראשונים זה היה הסגנון של חיפה: היא רצה, השיגה הרבה נקודות קלות והובילה את המשחק לסקור הגבוה המועדף עליה. בשני המשחקים הראשונים קלעה 96 נקודות בממוצע, לעומת 70 בלבד בשני האחרונים. כשחיפה לא רצה, קשה לשחקנים שלה לבוא לידי ביטוי במשחק העומד. כל החמישייה שלה סיימה במספרים כפולים בשני המשחקים הראשונים. רק שלושה בשני המשחקים הבאים. פט קלאת'ס השלים אתמול שני משחקים רצופים עם מספר חד־ספרתי בטור הנקודות.

אילת כפתה את הסגנון שלה בשני המשחקים האחרונים. הם התנהלו בסקור נמוך ואופיינו על ידי אגרסיביות רבה. בנוסף, בדקות האחרונות של המשחקים האלה חיפה לא ידעה לעמוד בלחץ, אילת כן.

חיפה איבדה את המשחק אתמול פעמיים. בסיום, אבל גם ברבע השני. הרבע הראשון (14:25) הזכיר את הבליץ שלה בשני משחקי הפתיחה, אבל ברבע השני היא נקלעה לבעיית עבירות, בראד גרינברג החל לאלתר חמישיות ואז נחשף הספסל הלא עמוק שלה (12:30 לאילת). הנזק גדול הגיע עם העבירה השלישית המוקדמת של גל מקל. האיש שאחראי על היציבות בקבוצה נאלץ לבלות דקות ארוכות על הספסל וכשחזר לא דמה לשחקן שהתחיל את המשחק.

הוויכוח באילת בנוגע להוצאתו של סקוטי הופסון מהסגל במשחק השני כבר לא רלוונטי. אתמול הוא שוב היה מצוין עם 21 נקודות. לצידו ראינו יחידה אחת מאוחדת שהשאירה הכל על המגרש וגם ידעה לשמור על הכדור (עשרה איבודים בלבד), בזמן שחיפה מתפזרת ונלחצת. זה גם היה היום של שחקנים אפורים כמו ג'רום טילמן (עשרה ריבאונדים).

קטש ידע לעשות התאמות אחרי שני המשחקים הראשונים. גרינברג לא ידע לעשות אותם בין המשחק השלישי לרביעי. חיפה מגיעה למשחק המכריע ביום ראשון עם הביתיות, אבל בלי שקט נפשי. אם אילת תדע לנצל את זה היא תהיה בגמר. אם חיפה תמצא את האיזון המנטלי היא תהיה שם, כי היא קבוצה טובה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו