פלוקי
לימור ויסברג־כספי (גוונים)
הספר "פלוקי" חמק מהרדאר של צרכני ספרי הילדים, וחבל, כי מדובר בספר חכם ורגיש העוסק בנושא שקשור מהותית להוויה הילדית (אך לא רק, כמובן ) - התחושה שרק אם אשיג את הדבר "הזה", החמקמק, החיים יהיו טובים יותר.
פלוקי הוא יצור פרוותי וטוב לב. יש לו הכל - "עלים בשפע לאכול, אוויר נקי לנשום", אך הדבר שאליו הוא כמה בכל מאודו הוא זנב, ולא משנה באיזה גודל או באיזו צורה. רק אם יהיה לו זנב, "הוא יהיה מאושר כל הזמן, בלי חורים באושר".
רצונו העז של פלוקי מאמלל את חייו, עד שפגישה עם טווס, שגם לו חסר "רק עוד משהו קטן", עוזרת לו להגיע למסקנה מאירת עיניים.
כוחו של הספר מצוי בשפה היומיומית, הכמעט "סלנגית" המאפיינת אותו, ובאיורים דמויי חלום של ויסברג, המעניקים לטקסט אופי אוניברסלי.
משאית כחולה קטנה
אליס שרטל (ידיעות ספרים)
במבט ראשון, האיורים של ג'יל מקלמרי ל"משאית כחולה קטנה" נדמים ארכאיים ו"כבדים" מדי לספר פעוטות. אך מהר מאוד מתברר שהמחברת אליס שרטל מיקמה את ספרה במכוון בסביבה היסטורית המזכירה את החוות המפורסמות בארה"ב של שנות ה־30, מה שיוצר דווקא אווירה סיפורית מרעננת לקוראים הקטנים.
משאית כחולה קטנה נחלצת לעזרת משאית ענקית ועצבנית שנתקעה בבוץ סמיך. בעוד המשאית הקטנה והקופצנית מתענגת על מגוון רעשי החיות וכלי הרכב שמסביבה, המשאית הגדולה, שיכורה מכוח, רק רוצה כבר לסיים את הנסיעה. יחד לומדות השתיים על כוחה של חברות ועל רגעי העונג הקטנים שמזמנת לנו השיגרה.
הרוח בערבי הנחל
קנת גרהם (אריה ניר)
ספר מסקרן נוסף שראה אור לאחרונה הוא ספר הילדים ויצירת המופת של קנת גרהם, "הרוח בערבי הנחל", בתרגום חדש של יניב פרקש.
עלילת הסיפור, שגם זכתה לעיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים בלתי נשכחים, מתרחשת על גדות נהר התמזה שבאנגליה וכוללת ארבעה גיבורים מרכזיים - חפרפר חרוץ, קרפד שחצן, נברן נלהב וגירית ישנוני.
ארבעת גיבורי הספר נקלעים לשלל הרפתקאות מסוכנות ומרגשות, ולומדים בדרך גם כמה שיעורים על חברות, על אהבה ועל בני אדם. הספר זכה להצלחה כבירה בעולם, ובישראל קיימים ליצירה ארבעה תרגומים שונים.
קשקוש מקושקש
נוגה אלגום (עם עובד)
בעולם של צורות סימטריות, חלקות ושלמות, לאמא אליפסה ולאבא מלבן נולד בן, "איך לומר... יוצא מן הכלל". בנם הקטן הוא קו "מסולסל, מפותל מקורזל... בלי התחלה ובלי סוף בכלל", בקיצור - קשקוש. כל הצורות צוחקות על קשקוש האומלל, שמחליט לעזוב את יקום הצורות הלא סובלניות וללכת לחפש מקום אחר. במסעו הוא פוגש בילד מיוחד, המציב מולו מראה רגישה וגורם לו להביט בעצמו בצורה קצת שונה.
את הספר של נוגה אלגום ראוי ללמד בגנים ובבתי ספר. בעידן של פס ייצור של דימויים תרבותיים עדריים, מצליחה אלגום - באמצעות חריזה פשוטה וחכמה ובסיוע איוריו של אביאל בסיל - להעלות לדיון את אופציית הריבוי. הקשקוש אמנם לא אסתטי או מסותת, אך זה בדיוק מה שמכתיב את אינסופיותו ומעניק לו מימד מעניין ומורכב, "אין לי גבול או קצה, אני יכול להיות הכל, כל מה שארצה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו