בנק ישראל שולף לאחרונה את כל "התותחים הכבדים" במלחמתו נגד שער החליפין הגבוה של השקל, אולם עד כה ללא הצלחה יתרה. על פי הערכות, בנק ישראל קנה יותר מ־400 מיליון דולר מתחילת חודש מאי, המתווספים לקניית כ־100 מיליון דולר באפריל.
כך מתברר מנתונים שנצברו בבנקים ומדיווחים של בנק ישראל. אולם למרות ההתערבות האגרסיבית של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בשוק מטבע החוץ, המטבע האמריקני מסרב להגיב כמצופה: הדולר נסחר סביב רמות שפל של יותר משנתיים. אתמול נסגר השער היציג של הדולר ברמה של 3.56 שקלים - עלייה מזערית של כ־0.1%.
"המהלך של המשך רכישת דולרים הוא צעד מתבקש על רקע האטה בפעילות הכלכלית הגלובלית שפוגעת בייצוא הישראלי ובנוסף הייסוף המתמשך של שער השקל מול הדולר שפוגע ברווחיות הייצוא ובתנאי הסחר", מסביר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות. לדבריו, "המשך היחלשות הדולר עשוי חלילה להבריח תעשיות מהזירה המקומית, ועלול לגרור אבטלה ופגיעה בתוצר. מובן שהדבר החמור הוא שמעמד הביניים, שהוא הכיס העמוק של הממשלה, עשוי להיפגע".
הנגיד פישר חידש את ההתערבות בשוק מטבע החוץ לאחר הפסקה ארוכה מאז חודש יולי 2011. רכישות הדולרים בחודשים אפריל ומאי הן הראשונות בשנת 2013, ולאחר שהדולר הידרדר אל מתחת לקו ההתערבות שקבע בנק ישראל על סך כ־3.8 שקלים לדולר.
מאז שנת 2008 בנק ישראל כבר רכש במצטבר כמעט 50 מיליארד דולר, וכעת בנק ישראל מחזיק ברזרבות מטבע חוץ בסכום כולל של 78 מיליארד דולר. רזרבות מטבע החוץ האדירות הביאו לכך שישראל ניצלה בשבוע שעבר מהורדת דירוג האשראי במטבע חוץ על ידי סוכנויות הדירוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו