בצבא מציינים בסיפוק את העובדה שבחודשים האחרונים נרשמה עלייה בהצלחת סיכולי ההברחות: ברבעון הראשון של 2021 נרשמו 32 סיכולי הברחות, בהשוואה ל־53 סיכולים בשנת 2020 כולה ו־26 בשנת 2019. מאז תחילת 2021 הצליח צה"ל לתפוס 1,400 ק"ג של סמים ותשעה כלי רכב, בשווי מוערך של לא פחות מ־40 מיליון שקלים. עם זאת, למרות העלייה המרשימה והמכובדת בסיכולים, שהגיעו בשנת 2021 לכ־30 אחוז מסך ההברחות, אין להתעלם מכך ש־70 אחוזים מההברחות מצליחות בכל זאת.
"הכסף - לפשיעה"
הצד החיובי הוא שבזכות שכלול שיטות הפעולה של צה"ל לתפיסת ההברחות, והגעה מהירה יותר של הכוחות בשטח, נדרשים המבריחים לקצר את זמני ההברחה כדי שלא להיתפס, ולסיים כל הברחה בתוך כחמש עד עשר דקות.
לאור זאת, נרשמה ירידה במספר השקים הממוצע לכל הברחה, וכמות הסמים הכוללת שעוברת לאורך הגבול פחתה. לשם השוואה, בשנת 2019 מספר שקי הסמים הממוצע בהברחה היה 11 שקים במשקל ממוצע של 18 ק"ג לכל שק. בסך הכל בשנת 2019, ההערכה היא שהוברחו 70 טונות סמים בשווי כולל של 4 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בשנת 2020 הוברחו כ־5.8 שקים בכל הברחה, וההערכה היא שעברו כ־33 טונות סמים לשטח ישראל, בשווי כולל של 1.86 מיליארד שקלים, ירידה של 53.3 אחוז.
בצה"ל מסבירים כי עד לפני כשנה לא היתה הגדרה ברורה מי אחראי לתפיסת הברחות הסמים, אך ריבוי ההברחות, בטח אלו האלימות, הביא לשינוי בדפוס הפעולה. "עד לפני כשנה שום גוף לא אמר שמניעת הברחות פליליות לאורך הגבול היא באחריותו", מציין אל"מ שושן ומסביר כי הצבא שינה מדיניות וקבע כי מניעת ההברחות הפליליות לאורך הגבול היא באחריותו.
תסכול ממערכת האכיפה
במסגרת שינוי התפיסה, צה"ל הקים חמ"ל רב־ארגוני, שחברים בו כל הגורמים הרלוונטיים לעניין ההברחה, לרבות תצפיות וגורמי משטרה. כמו כן, גדודים מרחביים מתמחים בסיכולי ההברחות ובלימוד השטח, ובצבא הוחלט להשאיר בגזרה את הגדודים המעורבים קרקל וברדלס כדי שיתמקצעו בשטח ויכירו את כל נתיבי ההברחה האפשריים.
צה"ל מתגבר את כוחותיו באזור היישובים הישראליים הקרובים לגבול כדי להרחיק מהם את ההברחות. לצד זאת, ידי הצבא כבולות לא פעם, ובמקרים שבהם יש חשש קל שבקלים לפגיעה בחיילים מצרים לשם סיכול הברחה, הפקודה לכוחות היא לנצור את הירי. כמו כן, החיילים מוגבלים מאוד בכוח שהם יכולים להפעיל כלפי המבריחים הישראלים, שכן ההנחיה היא לא לפתוח לעברם באש, אלא לתפוס אותם בלבד.
בעיית הברחות הסמים לאורך הגבול היא חלק מבעיה רחבה יותר המטרידה את צה"ל ומדינת ישראל כולה - היעדר המשילות בנגב. קצרה היריעה מלפרט את הנזק העצום של חוסר המשילות הישראלי באזור, שגורם בין השאר לתופעה נרחבת של גניבות מתוך בסיסים וכן פגיעה ביישובים ישראליים.
בצבא משתדלים שלא לבקר את מערכת האכיפה באופן מפורש, אך אין ספק כי אחד מצווארי הבקבוק שמעכבים פתרון יעיל יותר לסוגיה הוא בעיית האכיפה. בתקופה האחרונה אמנם חלה החמרה בעונשים הנגזרים על המבריחים הישראלים, בין השאר הודות לכך שהצבא למד איזו תשתית ראייתית עליו לאסוף כדי להביא להרשעה - אך הענישה עדיין רחוקה מלהרתיע את המבריחים, הגורפים לכיסם סכומי כסף גבוהים בכל הברחה.
כך או אחרת, כדי לצמצם או לעצור לחלוטין את תופעת ההברחות לאורך הגבול, נדרשת פעולה מערכתית של טיפול בארגוני הפשיעה, לצד טיפול יסודי בחברה הבדואית בנגב באמצעות חינוך, תחבורה, תשתיות ועוד. "כדי להגיע ל־100 אחוז סיכול, אין מנוס מפתרון רחב היקף", מסכם אל"מ שושן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו