"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתרון הבחירה הישירה: הכדור בידיים של בנט

גם נתניהו הבין שלמרות ההימור, רק שיטה שונה עשויה לשבור את התיקו ולהוריד את השחקנים מהעצים • בחירה ישירה תכריח את "מחנה השינוי" להתאחד סביב מנהיג • יו"ר ימינה צריך להכריע באיזה צד הוא • פרשנות

,עודכן
בנט, דרעי ונתניהו // צילומים: יונתן זינדל/פלאש 90, אורן בן חקון, אריק סולטן // בנט, דרעי ונתניהו

טיפשי לחשוב, אחרי שעשו משהו ארבע פעמים, שאם יעשו זאת ללא שינוי בפעם החמישית התוצאה תהיה שונה. בחירות ישירות הן סיכון לכל הצדדים. אבל כדי להימנע מבחירות חמישיות, צריך לנסות שיטה אחרת. זהו המעט שיכולים הפוליטיקאים מכל הצדדים לעשות לטובת האזרחים, שכבר קצו בבחירות אינסופיות, ממשלות לא מתפקדות, ומכירות חיסול פוליטיות ואידיאולוגיות שמלוות את התהליך ההזוי והממושך הזה.

בחירות ישירותהן סיכון לנתניהו, משום שבכל מערכות הבחירות האחרונות תמכו בו מעט פחות ממחצית הבוחרים. בגוש שנגדו, שלוש פעמים בראשות בני גנץ ובפעם האחרונה בראשות יאיר לפיד, השיגו יותר. לכן נמנע עד כה ראש הממשלה מלתמוך מכך. אבל הפעם גם הוא מבין שהמבוי הסתום מצריך פנייה ישירה לעם ולכן נתן אור ירוק לאריה דרעי להניח את הצעת החוק.

הסיכון עבור נתניהו היה גדול יותר אם היה מתמודד מול פתק לבן. מחנה רק-לא-ביבי השיג רוב פרלמנטרי - אבל לא התאחד סביב מנהיג. ובבחירות ישירות יהיה על המחנה הזה להצמיח מנהיג שיתמודד מולו. אם יהיה ריבוי מועמדים - העסק יהיה עוד יותר מסובך.

הבחירה הישירה לא מבטיחה קואליציה למועמד שינצח. מפת המנדטים לא תשתנה, כי לא יהיו בחירות נוספות לכנסת, וכל אחד יוכל להמשיך לדבוק בסירובו גם אחריה. לצד זאת, תאפשר ההכרעה בבחירה הישירה לכל אחד מהשחקנים על המגרש לרדת מהעצים שעליהם טיפסו. גדעון סער, בני גנץ ואחרים, יוכלו לשבת עם נתניהו אם ינצח. נפתלי בנט, יהדות התורה וש"ס יוכלו לנטוש אותו אם יפסיד.

בנט, דרעי וסער באירוע השבעת הכנסת ה-24 // צילום: מארק ישראל סלם
בנט, דרעי וסער באירוע השבעת הכנסת ה-24 // צילום: מארק ישראל סלם

גם השדרוג שמציע שלמה קרעי להצעת החוק, לקבוע כי 12 ח"כים נוספים יצטרפו לצד המנצח, ראוי לבחינה על ידי הצדדים. במקרה כזה, יוכל כל אחד מהמנצחים להרכיב קואליציה ללא צורך בשכנוע כאלה שלא ממחנהו, לצוד עריקים או לפתות פיתויים, שבדרך כלל מסתכמים בג'ובים וירידה מערכים.

החיסרון הגדול בהצעה היא שהגיעה דווקא מאריה דרעי. יו"ר ש"ס הוא איש של נתניהו. כל דיון בשינוי כללי המשחק מעורר את חשדנותם של כל השאר שממהרים לטרפד כל יוזמה כזאת. הבעיה היא שאין במערכת הפוליטית שום גורם ניטרלי שיכול להיחשב גורם מתווך וממתן. אפילו נשיא המדינה כבר הפך לשחקן פוליטי על מלא.

הכדור, שוב, יהיה אצל נפתלי בנט. יו"ר ימינה עדיין לא החליט איפה הוא בדיוק ממוקם, ומה אצלו גובר על מה. ישיבה תחת נתניהו בתמורה לחצי המלכות פחות קצת, או ישיבה עם לפיד והשמאל, וכניסה מיידית לבלפור. הכרעתו בסוגיית הבחירה הישירה עשויה לתת כיוון לאן פניו. אם יתנגד למהלך, ייתכן שהדבר יעיד על כך שפניו לחבירה לשמאל. בנט הבטיח כי מעל הכל, בכוונתו לפעול לכך שלא תהיה עוד מערכת בחירות. עכשיו יראו עד כמה התכוון לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר