"אמשיך לתרום לניצולים כל עוד ראשי צלול"

סימה שניט, ניצולת שואה בת ‭ ,81‬פועלת בהתנדבות כבר יותר מ-‭20‬ שנה למיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה. שניט פועלת בהתנדבות מלאה מהמשרד שלה שבעיריית גבעתיים ומסייעת לניצולי שואה רבים למצות את זכויותיהם, בין השאר גם ל-‭360‬ דיירי כפר הגמלאים "משען אפעל", שבו היא מתגוררת.

שניט, ניצולת שואה בעצמה ששרדה את תלאות המלחמה ביוון, היא אם לארבעה וסבתא ל-‭11‬ נכדים. "העשייה היא סגירת מעגל עבורי", היא מספרת בשיחה עם "ישראל היום". "אני אמשיך לתרום כל עוד אני עם ראש צלול וכל עוד ביכולתי לעזור. יש לי סיפוק רב מכך שאנשים מקבלים את זכויותיהם - זוהי שליחותי וזה מעניק לי תחושת תרומה אמיתית לקהילה של ניצולי השואה".

בזמן שהנאצים היו בדרכם מסלוניקי ללאריסה, עיר מגוריה, הצליחה משפחתה לנוס מהמקום. אבי המשפחה לקח את סימה והעביר אותה בעגלה רתומה לסוס להסתתר באחד הכפרים שבהרי צפון יוון, שם סבלה מרעב וממחלות קשות, ושם גם אחותה לואיזה נפטרה.

אביה, שהצטרף לפרטיזנים, נפצע באחת הפשיטות שלהם ואושפז בבית חולים באתונה. אז החליטה אימה לקחת את סימה ואת אחיה הקטן לנמל פיראוס, שם התכנסו פליטים רבים במטרה לעלות לישראל. בשנת ‭ 1946 ‬ הפליגה המשפחה המצומצמת בספינת המעפילים הנרייטה סאלד לישראל - אלא שהספינה נתפסה על ידי הבריטים והוחזרה לקפריסין, שם שהו נוסעי האונייה במשך ‭ 11‬ חודשים עד שעלו ארצה.

בארץ היתה סימה לילדת החוץ הראשונה בקיבוץ מענית, ואביה, שעלה ארצה שלוש שנים אחרי שהמשפחה עלתה, לא היה כתמול שלשום בעקבות החוויות הקשות שעבר במלחמה. הוא עבד בנמל תל אביב ונפטר כתוצאה מפציעה בגיל ‭ .51‬ לימים נישאה ועסקה בהוראה במשך חייה הבוגרים.

בצאתה לפנסיה המוקדמת, סימה ידעה כי תעשה כל שביכולתה לסייע לניצולי שואה. שניט סיימה תואר בבר-אילן כטוענת משפטית וגישור, אגב התמחות במיצוי זכויות ניצולי שואה, ועובדת בהתנדבות בסיוע משפטי לניצולי שואה במשך יותר משני עשורים. על פועלה קיבלה תעודות הוקרה רבות במשך השנים.

"צריך לספר לדור הצעיר כמה שיותר על תקופת השואה, כדי שלא ישכחו חלילה אף אחד. אוי לנו, העם היהודי, אם ישכחו את השואה. על כל אחד במשפחתו לעשות הכל כדי לדבר עם הוריו על הדבר ולשאול אותם את כל השאלות - כדי להעביר לדורות הבאים, לפני שיהיה מאוחר מדי ולא יהיה את מי לשאול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו