הנה, באותו יום, בשני בתים בירושלים, מתנהלת ההפיכה נגד ראש הממשלה נתניהו. באחד, בית הנשיא, יהיה ניסיון להתעלם מתוצאות הבחירות ולעוות אותן בכל דרך נגד רצון הבוחר. אלא שהכל תלוי בנבחרים, בחברי הכנסת, והם יכולים לעצור את הסחף בערכי הדמוקרטיה שמפגין הנשיא ריבלין, ולפתוח את הדרך לממשלה יציבה בראשות המנצח של הבחירות, העומד היום לדין.
בשני, בית המשפט המחוזי בירושלים, החל המשפט שהורתו בניסיון ארוך שנים להפליל את נתניהו כדי לבסס את כוחו הדורסני של המעמד השליט בישראל. נתון קשה למדי שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה: כ-44 אחוזים מהציבור הישראלי אינם מאמינים שנתניהו יזכה למשפט צדק.
לא קשה לראות את הסיבה משום שרק בשבועיים האחרונים ראינו הדגמה של עבודת המעמד השליט בבחינת צבת בצבת עשויה: איש הפרקליטות, מומי למברגר, הודיע על סגירת התיק נגד אפי נוה. שמעתי משני משפטנים בכירים מאוד, כי הם מוטרדים מאוד מעניין סגירת התיק של נוה. הם הפנו את תשומת הלב לכך שמקהלת הצבא האדום-ורוד-ירוק השתתקה במהירות. לא היתה שום ביקורת על למברגר. למה? כי הפרקליטות היא בצד של הטובים, בני האור, הממלאים את תפקידם בהשלטת הרצון לכוח ושלטון של חברי המקהלה; ומעל מרחף כמובן גם הפחד מפתיחת תיבת הפנדורה של הקלטות נוה שעלולה לבלוע גם עתונאים בכירים. הסימביוזה בין הכתבים והתחקירנים הבכירים לבין אנשי הפרקליטות וחוקרי המשטרה חשופה לגמרי מאז פרשיות הדס שטייף ובן כספית. זה מניע לשתיקה.
במקביל הייתה הפרשה של איפול על דו"ח מבקר המדינה על ועדת הבחירות. נציג מפלגת "איכות השלטון" (יש עתיד), ח"כ אלעזר שטרן סירב לבקשת המבקר לפרסם. תחקירן העל הפוליטי של תאגיד כאן, מוטי גילת הוותיק, התגייס מיד כדי להטיל רפש בנתניהו ואנשיו הזוממים כביכול להתנפל על ועדת הבחירות. הרי באופן טבעי הוא היה צריך להאשים את ח"כ שטרן המסרב לאפשר מקרה בסיסי ביותר של "זכות הציבור לדעת", כאשר אין כל מניעה צנזוריאלית על הפרסום.
כדי לנסות למצוא איזה חוט של תקווה השבוע שוחחתי אם אחד מוותיקי המתווכים בפוליטיקה הישראלית. הוא הזכיר לי שבתחילת שנות האלפיים אחד מאלה שניהלו את המשא ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת העבודה היה לא אחר מאשר חנן מלצר, היום שופט עליון בישראל. היום משתמשים במשפט שהעיר השופט מלצר לגבי אותם "שיקולים ערכיים". זוהי רשת של נימים המווסתת את מחזור הדם של אליטות מקצועיות, תקשורתיות ואחרות, שהפכו לריקמה אחת. זהו המעמד השליט וכפי שהמעמד השליט הזה התלכד ודחף בכוח אדיר את אריק שרון לביצוע ההתנתקות, כך הוא דוחף מזה שנים את מערכת האכיפה לסלק מעל דרכו את המכשול ששמו בנימין נתניהו.
שוב, מי שיכול היה לחתוך את הפלונטר הזה שמשתק את המשילות בישראל, אלו חברי הכנסת. תפקידם היה למצוא את הדרך להגן על חבר הכנסת שהוא גם ראש הממשלה מפני המתקפה הזו על ידי הענקת חסינות. הרי אנחנו שומעים מכל עבר שאדם פשוט מהישוב לא מצליח להבין בדיוק מהם הפשעים שעליהם דחוף כל כך להעמיד לדין את ראש הממשלה בשעה שהוא עושה חיל במלאכתו.
לפי התנהלות שופטי המחוזי עד עכשיו, נראה שהם הלכו לקראת נתניהו בתקופה שבה היה עסוק מעל לראש בטיפול במגיפה; הם גם איפשרו מערכת בחירות נטולת ישיבות בית משפט. למרות ההליך המעוות שהביאנו עד הלום, יש לקוות שהשופטים יצליחו למסך את עצמם מהלחצים המטורפים שמופעלים מהמבועים השונים. ולפחות שכאן, ייעשה דין צדק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו