"אינני רוצה ליצור אשליה שמערכת כיפת ברזל, שאנו פורסים לראשונה היום, תיתן מענה שלם או מקיף", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-27 במרץ 2011 לשרים. "המערכת עדיין בשלב ניסיוני ובכל מקרה אין באפשרותנו לפרוס סוללות שנוכל להגן על כל בית, בית ספר, בסיס או מתקן". הייתה זו תקופה של ירי מסיבי לעבר ישראל, ותושבי הדרום חיו בפחד עצום. עשרה ימים מאוחר יותר, ב-7 באפריל 2011, עשתה מערכת כיפת ברזל היסטוריה ויירטה לראשונה רקטת גראד. זו הייתה תחילתה של מהפכה, שמתחוללת עד ימנו.
"מדובר בפרויקט חיי", נזכרת מיכל, ראש תכנית מערך קרקעי בחברת "רפאל" שליוותה את מיזם כיפת ברזל מ-2008, שלוש שנים לפני הפיכתו למבצעי. "ליוותי את הפרויקט הזה, כמהנדסת מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) מימיו הראשונים ולמעשה חוויתי את כל ההתפתחות שלו, החל משלבי התכנון והמבצוע הראשוני, וההטמעה שלו בשטח כשבמהלכה עברנו הסלמות ביטחוניות בהן היינו בקשר שוטף והענקנו תמיכה 24 שעות ביממה לחיילים בשטח. בשום שלב לא היה לי ספק שהמערכת תיתן את המענה המתאים.
"ביום היירוט הראשון היינו ביום גיבוש בקארטינג של שותפי פרויקט כיפת ברזל", היא מספרת בחיוך. "אני הייתי מחוץ למסלול. קיבלתי טלפון מחבר, שחבר שלו משרת בכיפת ברזל והוא סיפר לי לראשונה את הבשורה, רגע לאחר היירוט. כמובן שהקפצתי את השאר מהמסלול בהתרגשות רבה, ואחרי שחגגנו את היירוט בארוחה חגיגית, נסענו למכון לשם כדי לראות את הסרטונים מהתקרית".
קשה להפריז בחשיבות של מערכת כיפת ברזל. בניגוד למערכות אחרות מתוצרת כחול לבן, כדוגמת מעיל רוח או טנק המרכבה, כיפת ברזל היא כיפת ההגנה על חיינו באופן בלתי אמצעי. לא מדובר בהגנה על חיילים, במתקפה בעומק האויב או במלחמה בגבולות אלא בהגנה על תל אביב, ירושלים, באר שבע וראשון לציון, הערים הגדולות ביותר בישראל שעומדות תחת איום הטילים.
כיפת הברזל, שאותו דחף שר הביטחון דאז עמיר פרץ, הציל עד היום את חייהם של ישראלים רבים במלוא מובן המילה. האיום האדיר של הטילים על ערי ישראל הוחלף בשלווה וברוגע גם ברגעים של אזעקה או מלחמה, כדוגמת האירוע שהתרחש ביום הבחירות בבאר שבע. יש מי ששומר עלינו מלמעלה.

לרגל ציון עשור להפיכת מערכת כיפת ברזל למבצעית אושר לנו בצעד יוצא דופן ותחת הנחיות צנזורה וביטחון מידע נוקשות לפרסם פרטים בודדים על הליך פיתוחה של המערכת. גם התמונות שמתפרסמות בידיעה זו עברו ביקורות רבות על מנת שלא לחשוף פרטים מסווגים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה.
מערכות כיפת ברזל, מספרים ב"רפאל" מורכבות במפעל בצפון הארץ שפרטיו אסורים לפרסום. "ההרכבה של המערכת נעשית כולה בישראל", מסביר שלמה טואף סמנכ"ל "רפאל" שמשמש כראש מנהלת מערכות הגנה אווירית קצר טווח.

בניגוד למערכות אחרות, מערכת כיפת ברזל פותחה כולה בכספים ישראלים, אך כשמשרד הביטחון ו"רפאל" יצאו לייצור סדרתי הם נעזרו במימון אמריקני. בתמורה התחייבו בישראל לייצר חמישים אחוזים מהמרכיבים בארצות הברית. החלקים השונים של כיפת ברזל נוצרים ב-22 מדינות שונות בארצות הברית, ואלו נשלחות לארץ ומורכבות במפעל בצפון. "החלקים מיוצרים במקומות שונים ואנחנו אוספים את סל הרכיבים הרלוונטי, מביאים אותו לכאן ומרכיבים אותם למערכת מושלמת. חברת 'רפאל' היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ וזה לא מעט בזכות כיפת ברזל".
קפיצת מדרגה טכנולוגית
אומנם, עשור עבר מאז ההפעלה המבצעית של המערכת, אך לאורך השנים היא שודרגה בהתאם לאיומים בשטח כך שהיא רחוקה מלהיות מיושנת. החומרה, אומרים במשרד הביטחון, לא השתנתה ואלו אותם טילים ואותן מערכות. התוכנה, הלב הפועם של המערכת, ביצעה קפיצות מדרגה עצומות שמשפרות את ביטחונם של תושבי מדינת ישראל באופן משמעותי.
בחודש שעבר בישרה מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון וחברת "רפאל" על קפיצת מדרגה טכנולוגית נוספת בהתמודדות מול איומים משולבים. המערכת הצליחה בניסוי ליירט מטרות שמדמות מטחי טילים וכלי טיס בלתי מאויישים. בימי הקרב האחרונים בעזה נורו לעבר ישראל טילים רבים על מנת לנסות ולחדור את מעטפת ההגנה הישראלית, ובמלחמה עתידית בצפון צפויה חיזבאללה לירות מאות טילים מדי יום. כמו כן מתמודדים בצה"ל עם איום ברור מצד טילי שיוט נגד מתקנים אסטרטגיים.

"יש למערכת כיפת ברזל יכולת לפעול מול טילי שיוט, כתב"מים ועוד. אנחנו ערוכים בכל מערך ההגנה מול כל סוגי האיומים שיש ויהיו בזירה. אנחנו מדברים על איומים שעדיין לא קיימים בשטח, ושייכנסו בחודשים הקרובים", אומר בריאיון נדיר משה פתאל, ראש מנהלת חומה ל"ישראל היום". חרף העובדה שהאויב משתמש במטחים על מנת לחדור את ההגנה האווירית, הוא מבהיר כי "אנחנו על אחוזי פגיעה גבוהים מאוד. אנחנו כל הזמן מקדימים את האויבים שלנו".
כיום, אומר פתאל, מערכות ההגנה האוויריות הישראליות מקושרות אחת לשנייה ומחוברות בצורה הדוקה. "לצורך העניין, החץ משדר לכיפת ברזל ולשרביט קסמים, וכך כל אחת מהמערכות נערכת. ביום קרב כזה או אחר אנחנו נותנים למפעיל את הגמישות המלאה כדי להחליט אם להפעיל מערכת כזו או אחרת. האזרח יכול להיות רגוע ולדעת שמדינת ישראל עושה כל מה שאפשר כדי להיות מוכנה למלחות הבאות. אף פעם אי אפשר לומר שיש הרמטיות, אבל המענה שלנו באיכות ובכמות משמעותי ורחב מכפי שהיה בעבר. אנחנו כל הזמן עובדים כדי להגיע הכי מוכנים למלחמה הבאה".

בימים אלו שוקדים במערכת הביטחון על מערכת לייזר לנטרול ויירוט טילים, וזו תתווסף למערכת כיפת ברזל. "כשתהיה יכולת לייזר למדינת ישראל ביום מן הימים היא תהיה חלק ממערך כיפת ברזל. אנחנו לא קופאים על השמרים וכיפת ברזל תישאר עמנו שנים ארוכות קדימה. אנחנו כל הזמן מסתכלים קדימה, מרחיבים ומשפרים מול האיומים שמתפתחים בזירה".
"לא הייתה מערכת שמסוגלת ליירט רקטות ופצצות מרגמה קודם לכן, וההצלחה הזו נתנה לאזרחי ישראל תחושת ביטחון שאי אפשר לדמיין אותה", מתגאה טואף במערכת הישראלית. בשנים האחרונות הוא משמש בתפקיד הבכיר ואחראי בין היתר על מערכת כיפת ברזל. "אנחנו נמצאים במהפכה מתמשכת. אנחנו כל הזמן בוחנים את המערכות ומשדרגים אותן. צריך להבין – היכולות שלנו שונות לחלוטין מאלו שהיו ב-2011. אנחנו כל הזמן עסוקים בהערכת האיום והתאמתו למצב הרלוונטי".

"כשחשפנו את המערכת לראשונה צחקו עלינו, ואמרו שהדבר לא אפשרי, אבל אנחנו אלו שצוחקים אחרונים. קשה לי לדמיין איך החיים האזרחיים היו ממשיכים במבצעים האחרונים בלי המערכות הללו. אפשר לעשות הקבלה לקורונה – זה סוג של פייזר נגד טילים אם תרצו. חיסון שמשנה לחלוטין את כללי המשחק. מצאנו תרופה שמאפשרת לנו להמשיך לחיות לצד העובדה שיש מי שמנסה כל הזמן לפגוע באזרחים שלנו בעורף", הוא מוסיף.
"מה שמאוד מיוחד בפרויקט הזה, זו המסירות אין קץ של האנשים האלו מתוך מוטיב גדול של ציונות והבנה שזו מערכת מצילת חיים", אומרת מיכל. "גם כעת המערכת ממשיכה להתפתח, יש לנו מטרות חדשות והתפתחויות נוספות. האויב שלנו לא נח לרגע, הוא מתפתח ואנחנו ממשיכים לספק מענים לדרישות החדשות".
"המילה האחרונה טרם נאמרה, ובשלוש השנים הקרובות נראה פיתוח גדול שיקפיץ את המערכת לדור הבא", מסכם טואף. "לצערי הרב כמות האיומים עלינו לא קטנה, ואני שמח שכיפת ברזל יכולה להגיע לכל מקום שבו היא נדרשת ולהציל חיי אדם. זו זכות אדירה שנפלה בחיינו לתת ביטחון לעם ישראל, ותחושת השליחות מלווה אותנו כל הזמן. ואם להשליך לחג הפסח – בהגדה כתוב 'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם'. לנו יש את הזכות להיות חלק מההצלה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו