התנודות במנדטים והמצביעים המתלבטים: כיצד יושפעו תוצאות האמת מהמגמות השונות?

הסקרים האחרונים של מערכת הבחירות לכנסת ה-24 יפורסמו מחר (שישי), זאת מכיוון שמיום ראשון ועד יום הבחירות עצמו כבר אסור לפרסם סקרים ותעמולה בכלי התקשורת. לכן החלטנו לנסות להבין כעת, קצת לפני לפני הרגע האחרון, אילו מגמות בולטות במערכת הבחירות הזו לקראת סיומה. האם כבר ניתן לנבא את התוצאות הסופית או שמא אי-הוודאות ואי-הבהירות עדיין גדולים מדי?

הסוקר קמיל פוקס, פרופ' אמריטוס בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב והחוקר הראשי במכון המחקר דיאלוג, מציין כי כעת לא ניכרים שינוי משמעותי או מגמות חדשות בקרב המצביעים לקראת סוף מערכת הבחירות.

"מה שמעניין כרגע זו העובדה שהמערך יציב, אנחנו דווקא רואים שרוב המצביעים החלטיים לגבי המפלגה שבה הם יבחרו, כמובן שהאמת הזו נכונה לעכשיו. צריך לראות מה יקרה מחר בסקרים האחרונים של סוף השבוע, ואולי אז נראה מהלך של שתיית קולות מצד אחת המפלגות. למשל יכול להיות שתהיה עוד תנועה לכיוון יאיר לפיד, אבל כזו שדווקא תועיל לליכוד כי היא תוריד מפלגת שמאל אל מתחת לאחוז החסימה. אבל כרגע מה שמאפיין דווקא את מערכת הבחירות הזו - שאין בה שינויים או מגמות חדשות".

שאלנו את פרופ' פוקס גם על המגזר הערבי ולגביו הוא ציין כי "יש התחזקות של הרשימה המשותפת, עכשיו אחרי שרשימה אחרת פרשה (מפלגת מע"ן – א"ג) הקולות של אותה רשימה חוזרים למשותפת. יש שם גם קרב חזק מאד בין רע"מ של מנסור עבאס למשותפת, אבל אני חושב שעבאס מספיק חזק וגם הוא ייכנס פנימה".

פרופ' יצחק כ"ץ, מנהל מכון מאגר מוחות, מציין כי ניכרות כמה מגמות שלא השתנו בשבועות האחרונים.

"ראשית, אחוז המצביעים בבחירות האלו יהיה יותר נמוך מהבחירות הקודמות - זה נכון בציבור היהודי שבו שיעור האנשים שבטוח יגיעו להצביע עומד על 70-60%, דבר שהוא נמוך ביחס לבחירות קודמות. זה נכון גם במגזר הלא יהודי, שבו אחוז האנשים שאומרים שיגיעו להצביע נע סביב 60-50%. הכל מצביע על כך שרואים מגמה עקבית וברורה של ירידת אחוז ההצבעה הכללי, דבר שיכול באמת להשפיע על הבחירות.

"כמו כן, יש כבר כמה שבוע כ-18-17% של מתלבטים יציבים, שלא החליטו עדיין לאיזו מפלגה הם יצביעו. כאן מדובר פחות או יותר בהתלבטויות של אנשים בתוך המחנות, למשל אם להצביע ימינה או סמוטריץ' או ליברמן. יש מאבק על 3-2 מנדטים שנעים כל הזמן. מעבר לכך, עדיין נראה שקיימת אפשרות אמיתית של מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה בגלל שברי אחוזים, זו גם מגמה שניכרת כל הזמן. רואים שהליכוד בתהליך עלייה ואילו המפלגה של סער בתהליך של נסיגה. מדובר בשני תהליכים יציבים שמתחוללים כבר כמה שבועות", הוא קובע.

איש הסקרים מנו גבע, בעלים ומנכ"ל של מכון המחקר מדגם ויו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל, זהיר מאוד ביחס לניתוח המגמות של הציבור בארץ.

"במבט לאחור הייתה תנודתיות רבה מאוד במערכת הבחירות", הוא אומר. "הייתה עלייה לבנט ולסער ואז ירידה, הייתה מפלגת אווירה כמו הישראלים של רון חולדאי ואז היא התפוגגה, מפלגת העבודה כבר לא הייתה קיימת וכעת היא פתאום בעלייה. לכן חייבים להגיד משהו שהקוראים צריכים לדעת: ארבעה ימים עד הבחירות מהסקר האחרון שלנו מחר זה המון זמן. בארבעה ימים יכולה להשתנות המגמה והמון דברים יכולים לקרות.

"הפעם זה חשוב עוד יותר, כי יש ארבע מפלגות שמתנדנדות על אחוז החסימה. מעבר של אחת או אי-מעבר של אחרת משנה את כל התמונה. אני מתכוון למפלגת הציונות הדתית, לכחול לבן, מרצ ורע"מ. כל שינוי כאן משמעותי ומשנה את כל המגמה. לכן אם יש משהו שוודאי עכשיו, אם יש מגמה ברורה - הרי שזו אי הוודאות. קשה לנבא מה יקרה בימים הבאים אחרי שישי בערב והלאה.

"מעבר לכך, קשה גם לדעת כעת בתקופת הקורונה כמה אנשים ילכו להצביע. זה לא ברור וזה פקטור משמעותי מאוד במיוחד עבור המפלגות הקטנות. אחוז מצביעים קטן יותר מקטין את מספר הקולות שצריך כדי לעבור את אחוז החסימה, וזה דבר משמעותי במפלגות קטנות שיש להן קהל מצביעים קטן אבל ודאי. כאן אם יהיה אחוז הצבעה נמוך משנה רגילה, הרי שזה יסייע למפלגות האלה לעבור. מנגד, אם יהיה אחוז הצבעה גדול הרי שזה מקטין את הסיכויים של מפלגה כזו לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. לכן, אם נסכם את הדברים, הפעם קשה מאוד להגיד מה יהיה בימים האחרונים עד הבחירות ואיזו מגמה תבלוט", הוא מסכם. 

יוסוף מקלדה ממכון הסקרים סטאטנט מנתח את המגמות במגזר הערבי, ומציין כי ניכרת כרגע ירידה בשיעור ההצבעה וכן היחלשות לליכוד והתחזקות ליש עתיד על חשבון מרצ. "ראשית, בבחירות הקודמות אחוז המצביעים במגזר עמוד על 65. הפעם בגלל הקורונה ובשל מספר החולים ומספר המתחסנים הנמוך יחסית, קשה לדעת כמה יגיעו להצביע. להערכתי כרגע שיעור ההצבעה יעמוד על 60-59%. כמובן קשה להעריך את נושא החשש מקורונה, אבל הוא קיים.

"במגזר עצמו הסקרים הראו כל הזמן ששני מנדטים תומכים בליכוד. אלא שנתניהו מצד אחד עשה קמפיין טוב מאוד תחת הכותרת 'כולנו איתך אבו יאיר', אבל שגה כשתקף את מנסור עבאס. ברגע שהוא אמר שהוא לא יישב לא עם המשותפת ולא עם מנסור עבאס, הערבי הממוצע הלא משכיל שומע למעשה 'אני לא אשב עם אף נציג ערבי' - ולכן זה גרע חצי מנדט תמיכה בליכוד במגזר.

"כמו כן, מצד אחד 37% מהערבים רואים בנתניהו את המנהיג הכי טוב למדינה, אבל הם מצפים מהקמפיין שלו לעסוק במיגור הפשע במגזר. כאן הקמפיין לא התקדם מעבר ל'אבו יאיר', וזה אכזב את הציבור.

מצד שני, גם מרצ נחלשה ב-0.2% מתוך ה-0.6% שהיא מקבלת בציבור הזה, והמצביעים האלה עוברים ליש עתיד. הסיבה לכך היא ההתבטאות האומללה של ג'ידא רינאווי זועבי בתחום הלהט"בים. מדובר בתחום שבו עמדות הציבור הערבי יציבות וזו פרה קדושה, וכל העיסוק בכך פגע בציבור של מרצ.

"בתוך שתי מפלגות המגזר רואים התחזקות של מנסור עבאס, ואם הבדואים בדרום ילכו להצביע באופן רחב כפי שהיה בבחירות הקודמות הוא יכול אפילו להגיע למנדט חמישי. יש לפלג הדרומי של התנועה האסלאמית פוטנציאל ממשי שיכול להפתיע ברגע האמת. נקודה נוספת שצריך להבין ביחס לציבור הערבי זה שארבעת הימים האחרונים הם מאוד קריטיים והם מחזקים מאוד את התמיכה במפלגות השונות. יש כוחות חזקים שפועלים בשטח ומשפיעים, ולכן נראה התחזקות למשותפת ואולי לעבאס ביממות האחרונות - וזאת על חשבון המפלגות הציוניות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו