פסח בפתח, אז בואו נדבר רגע על סדר וניקיון, ולמה לעזאזל המסך של הערוצים המסחריים חייב להיות כזה מלוכלך, ותמיד מקושקש מאוד, וכל הזמן עמוס מידע, מילים, צבעים, סמלילים ומה לא.
המחלה הזו משותפת לחלק נכבד מהתוכניות המשודרות בקשת וברשת. בצד ימין הרי נמצא לוגו בולט של הערוץ, בצד שמאל למעלה מתחלף ריבוע גדול שמקדם את תוכניות הפריים טיים, ולפעמים הוא מסתיר את פניהם של אנשים שמתראיינים בחלונות. למטה ירוצו כותרות חדשותיות, טיזרים מסוגים שונים או קידומים נוספים לתוכניות הערב.
בחלל שעוד נשאר פנוי על המסך נהוג לשתול גם את שם התוכנית, לעיתים עם לוגו נוסף, כותרת לאייטם הנדון באותו רגע, כתובית עם שם האדם שמדבר, כתוביות לכבדי שמיעה, עיגולים עם מתרגמים לשפת סימנים, מלבן אדום המציין שידור חי, שעון שסופר לאחור לקראת איזה גמר של ריאליטי, ציוצים מהטוויטר, פוסטים מהפייסבוק, ובערוץ 20אפילו נראו אתמול אמוג'יז מרחפים על חצי מסך. ואם שרדתם את זה, לפתע המסך יתכווץ אפילו יותר, ועל שליש ממנו תתנוסס תמונה של כוכבי ריאליטי שיזכירו לנו לצפות בתוכניתם.
העודף המוגזם הזה בפריים נראה כמו ברדק שיצא משליטה. למה צריך את זה? רק כי הצפה כזאת מייצרת התרחשות תמידית על המרקע וככה הערוצים מתפקדים בעצם כמו "שומר מסך" עם לוח מודעות אינטראקטיבי, שמאפשר לצופים להשתיק את הסאונד ועדיין להישאר מעודכנים גם כשהם לא באמת צופים בטלוויזיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו