הוא נפל מגובה של שישה ק"מ מתוך מטוס ההפצצה B-17 כשהוא ללא מצנח. כשהגרמנים מצאו אותו מחוסר הכרה הוא סבל ממספר עצמות שבורות, פגיעה קשה באף ובעין, נזק לריאות ולכליות, זרוע ימין שכמעט נקטעה ו-28 פצעים מרסיסים. ובכל זאת, הוא שרד וחי עד גיל 84, הופך לאחת האגדות החיות המדהימות ביותר של מלחמת העולם השנייה. הכירו את סיפורו הלא יאומן של אלן מגי, תותחן מטייסת 360 האמריקנית שעשה מה שאף אחד לפניו לא עשה אי פעם – שרד נפילה מגובה עצום.
מגי התגייס לחיל האוויר האמריקני לאחר המתקפה היפנית על פרל הרבור וצורף לצוות מפציץ של מטוס B-17. מדובר במטוס שכונה "המבצר המעופף", וכלל מכונת ירייה שאותו הפעיל תותחן, תפקיד שאותו מילא מגי הצעיר. החייל האמריקני יצא עם הטייסת לשש גיחות הפצצה, ואז מצא את עצמו באירוע שכמעט שאין דרך להגדיר אותו מלבד נס גלוי.
סיפור המעשה התחולל ב-3 לינואר 1943, אז יצא כוח מפציצים להפציץ באור יום מחסני תחמושת של הצבא הגרמני בעיר סנט נזאיר בצרפת, שבהם אוחסנו טורפדות לצוללות. הייתה זו הגיחה השביעית של מגי, אז בן 24, והוא ישב בתא התותחן, מוכן לכל אירוע שרק יבוא.
כשהיו מעל העיר הצרפתית הכבושה פגש הכוח מיירטים גרמניים, ובתוך זמן קצר חטף תא התותחן, שבו ישב מגי, פגיעה שהוציאה אותו מכלל שימוש. המצנח של מגי נפגע גם הוא כתוצאה מהירי, והוא נמלט מהתא והתקדם לתא הרדיו במטוס. "הדבר האחרון שאני זוכר זה שניסיתי לצאת מהמטוס הבוער", סיפר מגי לימים.
בינתיים המשיכה האש העזה של הגרמנים לחורר את המטוס והורידה בו את לחץ האוויר. מגי איבד את הכרתו, בעוד המטוס מתפרק בגובה של שישה קילומטרים מהקרקע. בשלב מסויים התעורר מגי בעודו צונח במהירות עצומה ללא מצנח. "אני לא רוצה למות", חשב מגי ואיבד שוב את הכרתו.
למזלו העצום של מגי, במקום לפגוע בקרקע הקשה ולמות במקום, פגע הלוחם מחוסר ההכרה בתקרת הזכוכית של תחנת הרכבת של סנט נזאיר. הזכוכית, שהייתה בעלת מבנה עדין ומורכב, בלמה את נפילתו של מגי וספגה את רוב האנרגיה של הנפילה, תוך שהיא כמובן מתרסקת לרסיסים. בנוסף, העובדה שלבש שכבות בגדים רבות מזערה את הפגיעות.
כך, כשמגי הגיע לקרקע הוא לא ספג את המכה של הנפילה מגובה עצום של שישה קילומטרים, אלא של מספר מטרים בלבד, בצורה איטית למדי בשל הזכוכית שסביבו. הוא נפצע אומנם בצורה קשה, אך לא קרוב בכלל למכה שהיה סופג לו היה מתרסק ישירות על האדמה – למוות וודאי ומזעזע במיוחד.
כוח גרמני שהגיע למקום מצא את הלוחם כשהוא מחוסר הכרה וכשהוא התעורר הוא מצא את עצמו בתחנת עזרה ראשונה של הצבא הכובש במלון הרמיטאג, מטופל על ידי הרופא של הכוח. משם הוא הועבר בבהילות לבית חולים מקומי, ושם נותח על ידי רופא מקומי שהוציא את שברי הזכוכית, קיבע את עצמותיו ולמעשה הציל את חייו.
בסוף המלחמה, לאחר ששוחרר מהשבי הגרמני, עוטר מגי בעיטור חיל האוויר ובמדליית לב הארגמן. הוא נישא להלן והביא יחד עם רעייתו שישה ילדים לעולם. עם הזמן קיבל רישיון טיס ועבד במגוון תפקידים בתעשיית התעופה. ב-1979 הוא פרש מעבודתו והתגורר בצפון מדינת ניו מקסיקו ולאחר מכן בסן אנג'לו שבטקסס.
בינואר 1993 הוקמה אנדרטה בעיר סנט נזאיר לזכר האירוע, ושנתיים מאוחר יותר, בספטמבר 1995 חזר מגי לראשונה לעיר יחד עם אשתו הלן והשתתף בטקס מיוחד לזכר שבעת אנשי הצוות ששירתו במטוסו ונהרגו בהתרסקות. לאחר טקס הזיכרון ביקר מגי בבסיס הצוללות, היעד של הטייסת בעת מלחמת העולם השנייה ובתחנת הרכבת שהצילה את חייו. לאחר מכן הוא ביקר במלון הרמיטאג, שבו היה התאג"ד הגרמני שטיפל בו, ואת הביקור הוא סיים בבית העלמין הצבאי בנורמנדי, שם קבורים חבריו למטוס.
מגי, שהפך לאגדה חיה במשך שנים רבות הלך לעולמו בדצמבר 2003 בעיר סן אנג'לו שבטקסס בגיל 84. שנים ארוכות לאחר ההתרסקות ההיא, שהייתה אמורה על פי כל היגיון אנושי לגבות את חייו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו