"נאפס": כגודל הציפיות - גודל ההתרסקות

הסדרה החדשה מרגישה כחיקוי של "מטומטמת" בערבית, ונראה כאילו נוצרה ב-2008 • הכניסו לבלנדר כל קלישאה של סדרת פשע שאתם מכירים - וקיבלתם את "נאפס"

"נאפס" // התסריט סתמי והמסרים מתאדים באוויר. "נאפס"

מה שהכי מטמטם ב"נאפס", דרמת הפשע החדשה של הוט, הוא העובדה שלכל אורך שני פרקי הפתיחה של הסדרה, אין אפילו סצנה אחת שלא משאירה לצופה תחושה כאילו הוא צופה בחיקוי של "מטומטמת" רק בשפה הערבית. וזה מבאס, מכיוון ש"נאפס" מעוניינת מאוד לקרוא לעצמה סדרה נועזת, אחרת, משוחררת ממוסכמות, אבל בפועל היא כל כך בנאלית, צפויה וקלישאתית שזה מביך.

"נאפס", שזמינה מאתמול (שלישי) לצפייה ב-VOD (ותשודר החל מחמישי ב-HOT3), מספרת על סטודנטים פלשתינים שמתגוררים בתל אביב ומחפשים את עצמם. כצפוי, יצר ההרפתקנות מסבך אותם בעסקת סמים עם משפחת פשע יפואית כבדה; במקביל הם גם מוטרדים ממלחמה קרבה, מנהלים זוגיות עם יהודים ושואפים להסתדר בחיים ולעשות כיף.

הסיפור הוא על שנת 2008, אבל הסדרה כולה מרגישה כאילו נוצרה ב-2008. יותר מזה, "נאפס" היא ממש סדרה שנבנתה על ידי מחולל קלישאות מיושן, שדחס ופירק והרכיב מחדש את כל מה שכבר ראינו קודם ב"מטומטמת", "עספור", "הבורר", "נויורק", "מלכות" ואחרות. צעירים משוחררים, עבריינים אכזריים אך אנושיים ומשפחתיים, עסקאות מפוקפקות שמסתבכות, אקדחים, מזוודות, מסיבות, פיצוצים, התאהבויות, בגידות - תכניסו הכל לבלנדר, תערבבו וקיבלתם סדרת פשע ישראלית טיפוסית. קיבלתם את "נאפס".

אבל "נאפס" מביאה לנו סיפור מנקודת מבט ערבית, וזה לכאורה החידוש. בפועל זה אומר נרגילות, מחרוזת תפילה, כיסויי ראש וסצנה מגוחכת של עבריין בכיר מגלח חצי שפם לאדם אחר על מנת לפגוע בכבודו. מאחורי "נאפס" עומדת הבמאית מייסלון חמוד, יוצרת נדירה שסרטה "לא פה, לא שם", אסף 15 פרסים בינלאומיים. לכן, הסקרנות סביב סדרת הביכורים שלה בטלוויזיה היתה עצומה, וכגודל הציפיות ככה גם גודל ההתרסקות.

נעדרת אמירה. "נאפס"
נעדרת אמירה. "נאפס"

היא מביאה למסך סיפור פרוע של חופש, דם וזהויות, ומאוד היתה רוצה שנבחן את "נאפס" כסדרה מלאה בקונפליקטים רגישים כמו גזענות, שמרנות במגזר, זוגיות מעורבת, דעות קדומות, חיים לצד הסכסוך וכיוצא בזה. אך המסרים הללו מתאדים באוויר כשהתסריט סתמי כל כך, כשהצילום והבימוי נדושים, כשהעריכה סופגת השראה מ"המלאכיות של צ'רלי" במקום מסדרות ז'אנר עדכניות, וכשממש כל רגע דרמטי מתגלה בסוף כקלישאה משומשת.

מעל לכל, לפחות בשני הפרקים שנשלחו לביקורת, בולטת מאוד היעדרותה של אמירה כלשהי - ביקורתית, עוקצנית או מכילה - כלפי האלימות בחברה הערבית. העיסוק בפשע הערבי רלוונטי ואקטואלי היום יותר מתמיד, הוא קורע את המגזר מבפנים ומבחוץ, אולם "נאפס" מציגה בפנינו את הפשע כמעט כמו משחק ילדים, עם עברייני צעצוע ודמויות פארודיות ומזוודת ג'יימס בונד. "נאפס" אמנם משתדלת לדבר בגובה העיניים לכל המגזרים, ולהראות בטלוויזיה ערבים מסוג שונה, אבל היא נוסעת לשום מקום ואז מתרסקת מרוב בנאליות.

"נאפס" - פרקי הבכורה, ‭ HOT VOD ‬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר