"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: "אספירין יעיל נגד קורונה"

קופת חולים לאומית: הכדור הפחית בכ־30% את הסיכון להדבקה ואת חומרת המחלה • מומחה לרפואת משפחה: "אספירין הוא גורם מגן"

,עודכן
בקבוק כדורי אספירין, צילום: Gettyimages
האם התרופה הוותיקה והפופולרית אספירין מועילה גם לטיפול בקורונה? מחקר שנערך בקופת חולים לאומית, בבית החולים ברזילי ובאוניברסיטת בר אילן מצא כי מי שנטלו את הכדור היו בסיכון נמוך ב־29% להידבק בקורונה בהשוואה למי שלא נטלו.

התברר גם שמשך המחלה אצל נוטלי אספירין היה קצר ביומיים־שלושה לעומת מי שלא נטלו אספירין. המחקר הקיף 10,477 מבוטחי לאומית שעשו בדיקות קורונה במהלך הגל הראשון. עוד נמצא במחקר כי בקרב מי שאושפזו עם קורונה, שיעור התמותה היה נמוך יותר בקרב מי שנטלו אספירין (14%) לעומת מי שלא נטלו (19%).

"מצאנו שאספירין הוא חד־משמעית גורם מגן. הכדור השפיע גם על משך המחלה וגם על חומרת המחלה ואפילו על התמותה", אמר ד"ר אילן גרין, מ"מ מנהל המחלקה לרפואת המשפחה בלאומית.

לדבריו, "גם בעידן החיסונים עדיין יש לכך משמעות. ראשית, משום שלא כל האוכלוסייה התחסנה וזה בוודאי נוגע אליהם. שנית, יש פרק זמן שעובר עד שהחיסון משפיע, ונוסף על כך, החיסון לא יעיל ב־%100. ההגנה היא 95% אך לא מלאה, ואספירין יכול להוות נדבך נוסף בהגנה".

אגב, השימוש באספירין היה פופולרי מאוד במהלך מגיפת השפעת הספרדית ב־1918, אז האמינו שהוא יכול לסייע במניעת הדבקה. האמונה הזו הוכחה כנכונה כמה עשורים לאחר מכן, כאשר מחקרים הדגימו את יעילות התרופה כנגד נגיפי RNA. מחקרים אלו הראו כי נוסף על השפעותיו האנטי־דלקתיות הידועות, אספירין יכול לווסת את התגובות החיסוניות ומאפשר למערכת החיסון להילחם בזיהומים נגיפיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר