"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החשש: מסלול מהיר לגיור עובדים זרים

הסכנה בפסיקת בג"ץ היא היכולת של רבים מהעובדים הזרים והפליטים לעבור "גיור אינסטנט", לא מתוך דבקות ביהדות אלא משאיפה לאזרחות בישראל • דעה

,עודכן
נתינים זרים בת"א (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום: קוקו // נתינים זרים בת"א (למצולמים אין קשר לכתבה)

הנטייה הטבעית של כל יהודי שורשי לזעוק חמס - הכיצד מתערבבג"ץבהליך דתי, או כאחת הכותרות באתר אינטרנט חרדי: "החלטה מזעזעת ודרמטית- בג"ץ הכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי". אך לא, חברים, בג"ץ התייחס אך ורק להיבט של חוק השבות.

בג"ץ לא הראשון בנושא, כנסת ישראל בשנת 1970 החליטה שזכות העלייה ומכוחה אזרחות, נתונה לכל "יהודי" ובסעיף 4ב בחוק, קובע המחוקק כי "לעניין חוק זה - 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

לא בכדי לא רשמה הכנסת בהגדרה זו - מי שהתגייר כהלכה - כפי שדרשו המפלגות הדתיות בעת ההיא, אלא לשון החוק כאמור "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר", מתוקף כך כבר למעלה מ-50 שנה מכירה מדינת ישראל במתגיירי המערכת הרפורמית/קונסרבטיבית בחו"ל (בתנאי שהתגיירו במסגרת קהילה מוכרת) כזכאים לעלייה ולאזרחות מתוקף חוק השבות.

מה שהתחדש בפסיקת בג"ץמאתמול, שכלל זה יחול גם על מי שהתגייר במסגרות אלו בתוככי מדינת ישראל. הסכנה הגדולה בכך היא היכולת של רבים מהעובדים הזרים/פליטים השוהים כחוק בארץ לעבור "גיור אינסטנט", לא מתוך דבקות ביהדות אלא מתוך שאיפה לאזרחות במדינה בעלת יתרונות כלכליים ממדינות המוצא שלהם.

בתוקף תפקידי כמנהל ארגון המכין לגיור אני מקבל באופן יומיומי פניות כאלו מעובדים זרים המציגים את "אהבתם הגדולה ליהדות" וכשאני מסביר להם שגיור פרטי לא יעניק להם אזרחות הם נעלמים... ועכשיו נסללה הדרך לאזרחות עם הליך דמיוני שאינו מחייב מאומה.

בקונסטלציות הפוליטיות של ממשלות הליכוד היתה תיאורטית אפשרות להשיג רוב לשינוי החוק ולקבוע שזכאי חוק השבות יהיה רק מי שהתגייר כהלכה, אך אף ממשלה מאז עליית הליכוד לשלטון לא עשתה זו.

גם בפסיקתה אתמול כותבת נשיאת בית המשפט העליון חיות כי "... מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנה, לא ראינו מנוס ממתן פסק דין בעתירות, בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא לנכון".

נתינים זרים בת"א (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום: קוקו
נתינים זרים בת"א (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום: קוקו

לתשומת ליבם של אלו שיישאו בעוד חודשים ספורים את התואר ח"כ בכנסת ה-24. כלשון העם, בג"ץ "הרים להנחתה" ואין שום סיבה לזעוק עד השמיים, במקום פשוט לפקוח את העיניים.

אתה בעל זכות בחירה הקורא דברים אלו, בעוד מספר שבועות הכוח בידיים שלך - אם אתה רוצה לעצב את חוק השבות ואת חוק הגיור שיהיו מתאימים לקונצנזוס הנהוג בקהילות ישראל מאז רות המואבייה, ושאזרחות תינתן אך ורק למי שהגיור עבורו הוא תהליך אמיתי ולא רק "תעודה", תן קולך אך ורק למפלגה שתשב בקואליציה שתחתור לכך.

הכותב הוא מנהל הארגון "גיור אישי מצטרפים לעמי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר