הדיון הציבורי הסוער בסוגיית החיסונים הגיע גם לליהיא גרינר, שכידוע לא מפחדת להביע את דעותיה, גם כשהיא יודעת שתחטוף.
מה שעורר את חמתה של הכוכבת לא היה דווקא החיסון לקורונה (ספוילר: היא בעד), אלא הוא רק שימש כפתיח לדיון בנושא טעון בהרבה: פרשת חיסוני הצהבת (הפטיטיס B) הפגומים לכאורה, שהסעירה את המדינה לפני כמה שנים, בדיוק בזמן שבו הגיח לעולם מייקל, בנה הבכור של ליהיא.
"שפני ניסיונות לחיסון מסוכן"
במרכזה של הפרשה שעלתה לכותרות ב-2015, החיסון נגד הפטיטיס B שניתן משנת 2011 עד 2015 לכ-428 אלף תינוקות בישראל, מבלי שאושר לשימוש בשום מדינה מערבית לפני ישראל, כך על פי הטענות. חמור מכך, כך נטען, החיסון היה ניסיוני ופגום וניתן מבלי לקבל הסכמה מודעת מצד ההורים שילדיהם קיבלו אותו.
ריקול, עצירת השימוש והחזרה יזומה של החיסון בוצעו בשנת 2015, כשבמקביל לתביעה ראשונית שהגישו שני זוגות הורים כנגד יצרנית החיסון סייביואק בגין נזקי גוף שנגרמו לילדיהם, לטענתם, כתוצאה מהחיסון, הוגשה גם בקשה לתביעה ייצוגית.
עיקרו של כתב התביעה בטענות, לכאורה, על שרשרת מחדלים, תקלות, הסתרה מכוונת של מידע מהציבור, שימוש בפעוטות כשפני ניסיונות ורשלנות מצד משרד הבריאות וחברת סייביואק.
גרינר סיפרה לנו כי החליטה "להיכנס בראבק" בסוגיה רק עכשיו, מאחר שנחשפה למידע הזה ממש לפני כמה ימים, ולא האמינה למשמע אוזניה. בעקבות כך, החלה בהעלאת שרשרת סטטוסים וסטוריז שלה בנושא, שהתפרסמו לראשונה ברביעי שעבר והמשיכו לתוך השבוע הנוכחי. הזעם שהגילוי עורר בה היה כל כך עוצמתי, כך סיפרה לנו, שהחליטה לא לשתוק ולזעוק את זעקתם של כל ההורים והילדים שיש סיכוי שהם חלק מהשערורייה הרפואית הזו.
"זה לא ייאמן, קשר השתיקה שיש סביב זה וכמה מנסים להסתיר מהציבור", אמרה לנו, "אף אחד לא מתייחס לזה גם לא בתקשורת, אבל אני לא אשתוק". בנוסף, גרינר העלתה האשמות חמורות נוספות, שנכון לעכשיו אנו מנועים מלהתייחס אליהן מסיבות משפטיות.
View this post on Instagram
הפוסט של ליהיא בנוגע לחיסונים
גרינר היא לא היחידה שהנושא מטריד אותה. ברשת קיימות קבוצות דיון עם עשרות אלפי חברים והורים שדנות בנושא, שבהן קבוצות הפייסבוק "החיסון הפגום הפטיטיס בי" עם יותר מ-26 אלף חברים ו"החיסון הפגום" עם יותר מ-9,600 חברים. חלק מהקבוצות אף מוזכרות בתביעת הענק הייצוגית.
גרינר הוסיפה וסיפרה שבנה מייקל שנולד ב-2013 וקיבל את החיסון, סבל במשך שנים מתופעות שהבינה רק בדיעבד שמזוהות עם אותם התינוקות שקיבלו את החיסון (במקרה שלו בעיקר ADD, עיכוב שפה והתפרצויות זעם, ובמקרים חמורים יותר, כך נטען, קשיים התפתחותיים חמורים, אוטיזם ועוד), ולקח זמן עד שאובחן וקיבל תרופות שעזרו לו. גם היום היא מספרת הוא עדיין סובל מאותן תופעות לוואי, זאת בניגוד לשתי אחיותיו שלא חוסנו.
"תקשיבי לרופאים אמיתיים"
כמובן שכשמדובר בנושא כל כך טעון ורגיש, התגובות הזועמות כלפי גרינר לא איחרו להגיע, כשחלקן היו מלחיצות ובוטות.
"את מפיצה ושותפה לתיאוריות קונספירציה ופייק ניוז", "מה שאת עושה זה פשע וחטא", "אל תתני יד להפצת מידע שקרי על ידי מתנגדי חיסונים. תקשיבי לרופאים אמיתיים", "תגדילי את מינון הציפרלקס שלך ותביני שמתנגדי החיסונים רק משתמשים בך בגלל העוקבים שלך שחשופים לשטויות שפרסמת" - אלו רק חלק מהתגובות של גולשים שזעמו על המתקפה הלא פשוטה של גרינר בנושא, שאת תיבת הפנדורה שלו הצליחה, כך נראה, לפתוח מחדש.
גרינר אף חשפה בסטורי (וגם אישרה באוזנינו) כי לצד תגובות מצד אנשים שחיזקו את אומץ ליבה על חשיפת הנושא, היא קיבלה גם אזהרות/רמיזות על כך שעלולים לנקום בה בעקבות ההתעסקות שלה בנושא, והוסיפה מסרים מדאיגים: "לא אכפת לי למות בשביל הילדים שלי", אמרה. "אם יחסלו אותי אתם יודעים את האמת. אם מתתי אתם יודעים למה".
לכל אלה שתקפו אותה על מה שהם רואים כצביעות בשל התמיכה שלה בחיסוני הקורונה, גרינר ביקשה להדגיש את ההבדל. לדבריה, בחיסוני הקורונה לא הסתירו מההתחלה שמדובר במשהו ניסיוני. המידע ניתן לציבור ולכל אחד יש את הזכות להחליט עבור עצמו ובאופן מודע האם הוא מתחסן. במקרה של החיסון של הצהבת, כך היא שבה ומדגישה, לא קיבלו את הסכמת ההורים לשימוש בחיסון ניסיוני והם לא ידעו שהוא כזה.
גרינר הוסיפה והצהירה שוב כי לא תשתוק עד שייעשה משהו בנושא, ועודדה את עוקביה ואת הציבור לשבור את קשר השתיקה ולהציף את הנושא הזה כמה שרק אפשר.
מדוברות משרד הבריאות נמסר בתגובה: "באשר לחיסון נגד דלקת כבד B בשם SCI-B-V, מדובר בתרכיב יעיל ובטוח ולא 'פגום' שניתן בישראל על פי ההנחיות בתדריך החיסונים עד היום. התרכיב הנ"ל עמד בכל בתנאי הרישום כמו כל תרכיב וכל תרופה הניתנים במדינת ישראל. מתן אישור על ידי ה-FDA (גורם בארה"ב) אינו תנאי חובה לרישום תרכיב בישראל.
ב--2015 התגלו סדקים בחלק מהבקבוקונים, באצווה מסוימת. הבקבוקונים הללו נאסרו לשימוש, כאמצעי לזהירות מונעת".