חשבון לא פשוט

לאורך השנה האחרונה נגיף הקורונה פגע קשות בכל תחומי החיים, אך יש תחומים שנפגעו במיוחד. אחד מהם הוא החינוך, שאמנם קצרה היריעה מלכסות את כלל הנזקים למוסדותיו ולתלמידיו - אך הגיע הזמן לסיכום במספרים.

מבודדים רבים

על פי נתוני משרד הבריאות, כ־650 אלף תלמידים בני 18-3 נכנסו לבידוד. עם זאת, הנתונים לא משקפים את הסטטוס האמיתי, שהרי כל תלמיד נספר פעם אחת בלבד - גם אם הוא נכנס לבידוד פעמים רבות. הבידוד פגע קשות בכל תלמידי מערכת החינוך, בייחוד בתלמידי התיכונים שהיו אמורים להיבחן בבחינות הבגרות אבל נאלצו להישאר בבית. עבורם הוחלט על מועד "נבצרים" שייערך בתחילת מרץ. 

  

שרים מאכזבים

זה אמנם נראה כבר מזמן, אך כשהקורונה התפרצה בישראל - רפי פרץ הוא שעמד בראש מערכת החינוך שנתפסה לא מוכנה למערכה. בשלב זה נגלתה לכל חומרת המחדל: מחסור במחשבים, בתי ספר לא מתוקשבים, מורים שאינם יודעים לבצע למידה מרחוק, וכן מערכת שפשוט לא יודעת לתפקד באופן דיפרנציאלי - ומתנדנדת בין סגירה מוחלטת לבין פתיחה מלאה של בתי הספר. מעבר לכך, שר החינוך הנוכחי יואב גלנט נתפס כמי שלא מייצג את האינטרסים של התלמידים. ראשית, הוא כלל אינו חבר בקבינט הקורונה, ושנית - אף שהבטיח להשאיר את בתי הספר פתוחים גם בעת סגר - הוא התקפל. 

תחלואה רחבת היקף 

בה בעת, התחלואה של תלמידי מערכת החינוך היתה אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בין משרד הבריאות, משרד החינוך, ההורים והמומחים. בתחילת המגיפה עוד סברו כי ילדים עד גיל 10 נדבקים ומידבקים פחות. אלא שאז הגיעה המוטציה הבריטית שפוגעת הרבה יותר בילדים ובצעירים, והביאה למשנה זהירות בדבר פתיחת מוסדות החינוך. 

תחלואת הקורונה בקרב ילדים הביאה לקדמת הבמה גם תופעה מכוערת של שיימינג. שמות של תלמידים שנדבקו בקורונה והכניסו לבידוד את כל הכיתה או השכבה פורסמו, ואיתם גם עליהום גדול שנעשה עליהם - כך שהיו צריכים להתמודד לא רק עם המחלה, אלא גם עם הבושה.

תקציב גבוה במיוחד

זו היתה פתיחת שנת הלימודים היקרה ביותר בהיסטוריה של משרד החינוך, כשלתקציבו האסטרונומי התווספו עוד 4.2 מיליארד שקלים לטובת הקורונה. 1.2 מיליארד שקלים הושקעו בצמצום פערים טכנולוגיים כמו רכישת מחשבים, הכשרות למורים והפיכת בתי ספר למתוקשבים. כמו כן, 2.6 מיליארד שקלים נוספים הושקעו בגיוס כוח אדם ובהרחבת משרות קיימות של עובדי הוראה לטובת הקפסולות בכיתות ג'-ד'. 

מיליוני שקלים אחרים הושקעו במיגון ובהיגיינה בבתי הספר, אולם גם אלו לא הצליחו לקיים לימודים בצורה סבירה. התסכול של ההורים הולך וגדל והחשש הוא של שנה אבודה במערכת החינוך.

   

המצוקה קשה מאוד

מה שמטריד אף יותר מהפערים הלימודיים הוא מצבם החברתי והנפשי של תלמידי מערכת החינוך. הקורונה, שהביאה לריחוק חברתי, גרמה לתלמידים רבים במערכת לחוש בדידות, מצוקות רגשיות וחרדות. על פי מומחים במערכת החינוך, כחצי מיליון פניות התקבלו בנושא. מי שנפגעו באופן הקשה מכל הם תלמידים שעוד לפני הקורונה הרגישו מנודים חברתית, כך שמצבם החמיר ותחושת הבדידות שלהם החריפה.

במשרד החינוך מנסים לעמוד בעומס הפניות של הורים, תלמידים, וגם מורים שמזהים מצוקות רגשיות. חלק מהמורים אף הוכשרו בעצמם לתת מענה, שעות הייעוץ הפסיכולוגי הוכפלו, וכדי להגיע לכל התלמידים בחלק מהמקרים נעשית העבודה בקבוצות. ועדיין, מדובר בטיפה בים - לתלמידים ייקח חודשים להתאושש, וזה לבטח לא יקרה עד שהמערכת תחזור לתפקד בצורה רגילה. 

הפערים החברתיים 

הקורונה חידדה את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך, בעיקר בין תלמידים המגיעים מבתים אמידים לבין אלו המגיעים מבתים עם קושי כלכלי. הפסד החומר הנלמד הוא עצום, והורים רבים אינם יכולים לסייע לילדיהם בהבנת החומר. בעקבות כך הורים רבים מממנים לילדיהם שיעורים פרטים, פעמים רבות גם בזמן הסגר במפגש פיזי או באמצעות הזום עם מורה פרטי. המשמעות היא הגדלת הפער בין תלמידים "עשירים" לתלמידים "עניים", כשבאמצע מערכת החינוך אובדת עצות.

 

התחסנות המורים איטית 

חיסוני המורים הם אחד הנושאים הטעונים של תקופת הקורונה. הנתונים מראים כי רק 58% מעובדי ההוראה (מורים, גננות, סייעות) ועובדי החינוך (מזכירות, אבות בית וכו') התחסנו במנה הראשונה של החיסון, מתוך 348 אלף שמות שהועברו לקופות החולים. כ־41% מעובדי מערכת החינוך התחסנו בחיסון השני. החשש הגדול הוא שעם חזרת בתי הספר לשגרה - התחלואה הרחבה תחזור למערכת החינוך. כזכור, תלמידים שעדיין לא בני 16 אינם מתחסנים, ולכן לעובדי ההוראה חלק חשוב במניעת התפשטות הנגיף.  

קשיי הקפסולות 

הקורונה חצתה את מערכת החינוך לשניים במגוון נושאים ומחלוקות, אלא שהיא חצתה פיזית גם את הכיתות. כדי לצמצם הדבקה, כיתות ג' ומעלה חולקו לקבוצות קטנות, קפסולות שאמורות להיות סטריליות ולמנוע מעבר בין קבוצה לקבוצה. המטרה היתה חשיפה קבועה למספר תלמידים בכיתה, בהסעה, בצהרון, אלא שבשטח זה לא באמת עבד. 

ובכלל, כיצד אפשר לשכוח את התוכנית הגרנדיוזית שנגנזה - חלוקת כ־20 אלף גני ילדים ברחבי הארץ לשתי קבוצות והקמת גני ילדים בחטיבות ביניים ובתיכונים? החלוקה בגני הילדים ובכיתות א'-ב' לא התבצעה, והטענה היא שהכיתות הצפופות היו זרז לסגירת מערכת החינוך. 

אלפי מוסדות נסגרו

על פי הנוהל, מוסדות חינוך שהתגלה בהם חולה מאומת, אמורים להיסגר עד לסיום חקירה אפידמיולוגית שתגלה מי אמור לשהות בבידוד ומי יכול לחזור ללמוד. מאז התפרצות הקורונה נסגרו קרוב ל־7,000 מוסדות חינוך, ורק השנה (תשפ"א) נסגרו 4,550 גני ילדים. התלמידים, כמובן, השאירו איתם בבית גם את ההורים. 

המתווה של משרד החינוך קובע שורה של כללים שאמורים לשמור על הפרדה בין הכיתות השונות, יציאה להפסקה בשעות נפרדות, הגבלת מעבר של מורים בין כיתות ועוד - אך בפועל, השטח מראה כי בתי ספר רבים לא עומדים בהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו