הפוליטיזציה האמיתית של מגפת הקורונה

מה זה, למען השם? איך זה שקבוצה ממש גדולה של אזרחים שעדיין לא חוסנו מסרבת לקחת חלק בהליך הגואל הזה? ברור כמובן שאין הדיון הזה חל על חסידי קונספירציה, מתנגדי חיסונים בימי שלום, מאמיני רבנים ומכשפים ומעוננים ושאר משוגעים. אני שואל על האזרח/ית הנורמטיביים, כל ההמונים שרק רוצים "את הזכות לשאול שאלות".שרק מסרבים ש"יכפו עליהם".שרק מבקשים "להמתין לגל הראשון כדי לראות מהן תופעות הלוואי". כל אלה - מה זה קרה להם? מאיפה צצה בליבם הלגיטימציה לפרוש מן הציבור בעת הזאת ולעכב בגופם את סיום הסיוט?

בשתיים מתוך מלחמות ישראל כוננה ממשלת אחדות, ונציגי האופוזיציה הוזמנו ליטול חלק בהנהגה. במלחמות נוספות, גם כאלו שהתרחשו תוך כדי סכסוכים פוליטיים מרים, העניקו האופוזיציה או חלקים ממנה רשת ביטחון לממשלה. כל ישראלי מכיר את המונח "לא זו העת לפוליטיקה", ובאופן כללי מאז ועד עתה כשהתותחים רעמו הקמפיינים שתקו.

במרץ 2020 חוותה ישראל, כמו העולם כולו,איום קולוסאלי,שגם אם לא היה בו כדי לחסל אותה ולערער את עצם קיומה, הוא היה יכול לגרום לאסון בסדר גודל קיומי. הקורונה באה עמוסת מסתורין ולא נודע. והאזרח התמים נשא עיניו לממשלה, שפעלה במלוא כוחה, לטעמי בצורה מיטבית ואחראית, אבל אז הוא שם לב, במודע או שלא במודע, לנתון מדהים: הוא רואה שסדר היום הפוליטי נמשך כסדרו.

הוא רואה את הבחירות, את ההפגנות, את האופוזיציה, שלא רק שלא נוצרת את נשקה ומעניקה רשת ביטחון, אלא ממשיכה בהתקפותיהואף משתמשת במצב החדש.ומה שהאזרח מבין מכל המצב, זה שהקורונה היא לא דבר כזה גדול ומסובך. כלומר, ברור לו שזה לא נעים, שאנשים מתים וכו', אבל הוא מבין ש"מלחמה זה לא". איך הוא מבין? כי במלחמה אין אופוזיציה. כשיש מצב קיומי, אין הפגנות ואין סטיקרים. מחכים שהתותחים יידומו.

מנהיגי האופוזיציה לא הצליחו להתאפק

הקורונה הזו סבלה מהרגע הראשון מבעיית אמון. קשה לשווק לציבור גזירות ואיסורים כשבטלוויזיה יושבים השוטים מכחישי הקורונה. אבל את המשבר הזה הייתה הממשלה צולחת. האמון היה מושג בעמל, ובסופו של דבר העם היושב בבידוד היה נע כגוף אחד ומנצח, באמצעות החיסונים כמובן, את הנגיף.

אבל אז הגיעה הפוליטיקה. כל מסע בחירות, כל הפגנה, כל קמפיין, כל התגוששות תקשורתית פגעו באינסטינקט הקיומי הטבעי של התאחדות מול אויב משותף.גם כך אנו מנצחים את הקורונה,תודה לאל ולקב"ה, אבל בעמל ויזע וחריקת שיניים. זו הייתה יכולה להיות שנתה היפה של ישראל, אבל מנהיגי האופוזיציה לא הצליחו להתאפק מלהמשיך במסע הפוליטי שלהם, שאליו נגררו כמובן גם מנהיגי הקואליציה - ומה שיצא זו החמצה אדירה ונזק אדיר.

האם ישראלים מסרבים לקחת חיסון כי הם לא מאמינים לממשלה? לא בטוח. בין סרבני החיסונים יש רבים שתומכים בממשלה. האם ישראלים מרשים לעצמם לפרוש מהציבור בגלל הסכסוך הפוליטי שניטש ברחובות ומלמד אותם שאנחנו לא בזמן חירום לאומי? בטוח במאה אחוז. זאת הפוליטיזציה האמיתית של הקורונה.