יום היין הבינלאומי חל ב-18 בפברואר. לא בטוח שתצליחו להתאבזר עד אז בספריית יין חדשה, אבל אולי תצליחו עד אז להתיידד עם הרעיון, ותגיעו לטעימות (בתקווה שהכל ייפתח עד אז) קצת יותר יודעים ומבינים.
מתי בכלל נכנסו ספריות היין לסלון הביתי? ובכן, עוד בטרם הומצאה המכונית הראשונה, אופיינו הבתים באירופה, בייחוד בצרפת, במרתפי יין. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הפכו המכוניות פופולאריות מאוד והן דרשו פתרונות חניה. היין שעד אז התרווח בתוך מרתפים קרירים וחשוכים, נאלץ להיפרד מהם ולפנות את המקום לחניית הרכב המשפחתי. כעת, נדרש למצוא ליין פתרון ראוי. וכך בשלהי שנות ה-70 תוכנן ויוצר מקרר היין הראשון בצרפת.


משיחות עם אנשי יין עולה כי ענף היין רושם גידול יציב של כ- 5% בשנה, מאז שנת 2009. העלייה הזאת היא תוצאה של עולם גלובלי שמאפשר ביתר קלות לבקר בעולם, לחוות ולהיחשף לתרבויות שונות, בהן גם תרבות צריכת היין. בנוסף, המבחר המקוון מנגיש את קניית היין ממקורות ישראליים ובינלאומיים.
ודבר נוסף, בעשורים האחרונים אנחנו עדים ליותר ויותר אנשי יין ישראליים שחוזרים מלימודים ומהתמחויות ארוכות שנים בעולם: טל פלטר מיקב פלטר חזר מאוסטרליה לאחר סיום לימודי ייננות וגידול גפנים והקים את יקב פלטר ברמת הגולן; ליטל שעל הקימה את TEL יקב משלה, אחרי שהתמחתה בייצור יין בארה"ב וביקבים מקומיים ועוד.
סביב כל אלה החלה להרקם תרבות יין. זה נכון שהצרפתי והאיטלקי עוקפים את הישראלי בסיבוב מבחינת כמות הצריכה לנפש, אבל אנחנו עושים צעדים משמעותיים לצמצום הפער.
"מבחינה אבולוציונית הספריה היא התפתחות של מקרר היין"
נוסף על אלו, תרבות האירוח בישראל התמסדה. זוכרים את הימים שהיינו מגיעים, דופקים בדלת ונכנסים? אז הישראלי של היום קצת התעדן. הוא חזר מ-relocation בסיליקון וואלי, ונאלץ להתרגל לפתוח יומן כדי לקבוע פליידייט עם הילד מהגן או קפה עם החבר מהשכונה. הלו"ז המתוכנן והמסודר משפיע על הישראלי, גם אם בקטנה. אנחנו עדיין קצת שלומפרים ומציצנים, וזה בסדר, אבל השפעות העולם הגדול נותנות את אותותיהן, בין אם נרצה ובין אם לא.
נדבך נוסף הוא המצב הסוציואקונומי של פלח שוק של חבר'ה צעירים יחסית שהתעשרו כתוצאה מאקזיטים, בעיקר בענף ההייטק. אנשים שעשו כסף גדול ומחפשים גאדג'טים וצעצועים אחרים ששמורים לאלפיון העליון כדי להתעסק איתם.
אז לצד הספריה הלקאסית, או לפעמים במקומה, התמקמה במרחבי הסלון של חלק מאיתנו ספריית יין.
מבחינה אבולוציונית הספריה היא התפתחות של מקרר היין, כך מסבירה דורית לחמי ג'רסי, מנכ"לית ובעלים של חברת כפיים, המתכננת, מייצרת ומתקינה ספריות וחדרי יין.
הצרכן הישראלי מאמץ את תרבות היין לאט אבל בטוח. לחמי ג'רסי מסבירה שיש היום תופעה בה חובבי יין מקבלים הודעה מבעל יקב מסוים על בציר איכותי במיוחד ומאפשרים לו לרכוש חביות. לאחר 3-4 שנים הרוכש מקבל הודעה לבוא ולקחת 100-200 או יותר בקבוקים שביקבקו מהחביות שרכש. את הבקבוקים האלו הוא צריך לאחסן איפשהו וספריית היין היא הפתרון.
"אפשר היום לבצע התאמה של מקררי יין למגוון רחב של תקציבים באמצעות שינויים קטנים ולהפוך בכך את הרכישה להרבה יותר נגישה"
אז נכון, לא כל אחד קונה חביות ומבקבק אותן, ולכן יש פתרונות מעוצבים ומקצועיים נוספים. הדור החדש של מקררי היין מאפשר לשמור מספר רב של בקבוקים. מיכל ברון שנפס, מבעלי יורוקייב ומייסדת מותג ספריות היין ANAVA, מסבירה שישנם מקררים שיודעים להכיל גם למעלה מ-230 בקבוקים. מקררי היין יכולים לעמוד כפריט בפני עצמו או להיות בילט אין כחלק אינטגרלי מארונות המטבח.
לצד המקררים הגדולים ישנם מקררים קטנים במיוחד שמאפשרים אחסון של 12 בקבוקים. מקררים אלו יתאימו לשילוב בדירות קטנות יותר או במשרד.
מקררי יין רבים מאובזרים בפקק ואקום ששואב את האוויר מבקבוקים פתוחים, מונע התחמצנות ושומר אותם ראויים לשתיה גם כעבור מספר ימים.
ברון שנפס מסבירה שגם כשמדובר במקרר, האפשרויות העיצוביות מאוד רחבות וניתן לשלב בהם אלמנטים כמו דלתות אינטגרליות, תאורה היקפית, יכולת לשלוט על כיוון הנחת הבקבוקים ועוד.
באופן כללי, היא מסבירה, ניתן היום לבצע התאמה של מקררי יין למגוון רחב של תקציבים באמצעות שינויים קטנים ולהפוך בכך את הרכישה להרבה יותר נגישה. היא מספרת שביורוקייב לקחו את הפיצ'רים האהובים וביצעו להם התאמות – למשל, במקררים מסוימים הם בחרו מדפים טיפה יותר פשוטים, אך עדיין מאוד איכותיים, והוסיפו תאורה וידית יותר מעוצבת. כלומר, לקחו את הבייסיק וטיפה שדרגו אותו. פתרון נוסף שמסייע לקזז בעלויות הוא יחידות ספריה מעוצבות שלא דורשות צנרת וניתן להתקין אותה בבית בלי צורך לקדוח בקירות, פעולה נלווית שהיא כשלעצמה מייקרת את עלות הפרויקט.
"אפשר לאחסן את היין בשיטות מעט פחות טכנולוגיות אך לא פחות מרהיבות מבחינה אסתטית, כמו כוורת הטרה קוטה"
אם מקררים וספריות לא מדברים אליכם, אפשר לאחסן את היין בשיטות מעט פחות טכנולוגיות אך לא פחות מרהיבות מבחינה אסתטית, כמו כוורת הטרה קוטה.
כוורות הטרה קוטה הן פריט דקורטיבי מרהיב שמכניס לחלל כתם צבע והמון סטייל. ניתן למקמן על משטח העבודה במטבח, על הרצפה בסלון או בכל מקום אחר, תלוי כמובן בגודל הכוורת שתבנו. כוורות הטרה קוטה מגיעות לרוב בזוגות כך שכל אחד יכול לבנות לעצמו כוורת בהיקף שמתאים לו.
מבחינה עיצובית מדובר בעולם ומלואו. מעבר לבחירה בפתרון אחסון (ספריה, מקרר), גם לאופן הנחת הבקבוקים יש משמעות דקורטיבית – יש ספריות ומקררים בהם הבקבוקים מונחים במאוזן, אחרים בהם הבקבוקים מונחים עם הפקק לכיוון החזית וכאלו שבהם התחתית היא שפונה כלפי החזית. מבחינת השמירה על בקבוק היין אין כל משמעות לאופן ההנחה. ההעדפה בעניין הזה היא דקורטיבית בלבד.
הספריות יכולות לקשט את הקיר המרכזי בסלון או להתמקם מתחת לגרם מדרגות. לחמי ג'רסי אומרת שלמעשה באמצעות תכנון מדוקדק וביצוע מקצועי ניתן להפוך כל חלל לחלל מקצועי לאחסון ושימור של יינות למשך שנים רבות.
על אף שהישראלי לפעמים עוד קצת נבוך לאמץ גינונים מחו"ל, הוא מתגבר ועושה את הצעד. אנחנו יותר אוהבים לארח היום. אוהבים להשוויץ קצת בידע שלנו, ויוכיחו הטורטלים איך נראה אירוח על טהרת היין (תוצרת עצמם). למדנו להגיש יינות בדיקנטרים, למזוג יינות שונים בכוסות יעודיות – מי שהופך לחובב מבין, יודע להבדיל בין כוס שמתאימה ליין לבן לבין זו שמתאימה לאדום.
אם אתם בכיוון של מקרר יין או ספריה משלכם, חשוב שתדעו שמעבר להיותם דקורטיביים עליהם להיטיב עם הסחורה שבפנים – ספריות ומקררי היין המקצועיים שאמורים לשמור על היין ולהשביחו, מאובזרים במנגנון בקרת אקלים ועליו להתאים מבחינת הגודל לנפח הספריה או המקרר.
לחמי ג'רסי וברון שנפס מייחסות חשיבות רבה לטמפרטורה. הן מסבירות שישראל היא מדינה חמה בה טווח האקלים האידיאלי לגידול מגוון עשיר של זני ענבים ולייצור יינות איכותיים. עם זאת, השינויים הקיצוניים בתנאי האקלים בין עונות השנה ואף בין יום ללילה, אינם מאפשרים שמירה על היין בצורה מיטבית ולאורך זמן, לכן לבקרת אקלים איכותית נודעת חשיבות רבה.
"למדנו להגיש יינות בדיקנטרים, למזוג יינות שונים בכוסות יעודיות – מי שהופך לחובב מבין, יודע להבדיל בין כוס שמתאימה ליין לבן לבין זו שמתאימה לאדום"
מבחינת חומרים חשוב לבחור בחומרים יעודיים שמתאימים לספריה כזאת. חומרים שעברו תהליכים שמונעים התנפחות, ירקת ופטרת. השלד, המידוף והדלתות חייבים להיות אף הם מותאמים ולהבטיח עמידות לאורך זמן. בחירה לא נאותה יכולה לגרום לחלל שאינו אטום ומבודד כהלכה (בשל דלתות לא מתאימות או התקנה לא מקצועית), לעיבוי על השמשה ולירידה באיכות היין. מדפים פנימיים שעשויים מחומרים לא מותאמים עלולים לקבל דפורמציה מהיעדר חישוב מדויק מספיק של משקלים.
ברון שנפס מחדדת עוד ומסבירה שתשומת הלב הניתנת לנושא הבידוד והאיטום חשובה יותר מהרבה פרטים אחרים שקשורים למקרר ולספריות היין. היא מסבירה שהם אוטמים את קוביית המקרר מכל הכיוונים ורק אז מכניסים את המערכת והמנגנונים. כמו כן היא מדגישה שקיימים פתרונות ייעודיים גם למי שביתו נמצא בקרבת הים, אז משלבים בתוך הפרופילים מערכות חימום המסייעות ליצור ויסות טמפרטורה שמונע את העיבוי.
אז עד שתבחרו מה מכל האפשרויות מדבר אליכם, תבדקו אם אתם מאובזרים כהלכה, לפחות בכל הקשור לדיקנטרים ולכוסות הגשה.
5 הדברים שחשוב להקפיד עליהם לפני שמתכננים ספריית יין או רוכשים מקרר
- יכולת לתכנן בהתאמה אישית.
- לוודא שקיים מערך שירות, תמיכה וליווי גם אחרי המכירה, וכן, אחריות למוצר.
- התכנון האדריכלי חייב להיות שלם - מהתכנון ועד המסירה.
- חובה לשלב בקרת אקלים, לא להתפשר על איכות הזכוכיות ולוודא איטום תרמי איכותי.
- התאמה של חומרי הגלם שיבטיחו עמידות לאורך שנים.