גלית דיסטל-אטבריאן: "האהדה לנתניהו רק פגעה בי, אבל אני מטורפת עליו"

לפני 15 שנה סיפרה לי חברתי, הסופרת גיל הראבן, על אירוע מוזר שקרה לה בחנות בגדים: המוכרת ביקשה ממנה לקרוא כתב יד של הבת שלה, גלית, גם היא מוכרת בגדים. היא כותבת נפלא, אמרה גיל. לא היה אכפת לי, אלמלא היחסים בין גיל לגלית התהדקו, ואני התחלתי לחוש שאני מפסידה משהו. לא היה מנוס: חשתי צורך עז להיות חברה של גלית. מאז נהיינו חברות.

כיום, כשהיא בת 50, יש לה 67 אלף עוקבים, היא עבדה במחלקת הדיגיטל של כאן, הגישה תוכנית רדיו יומית בת שעתיים בגלי ישראל, כתבה טורים ל"ישראל היום", ערכה סדנאות כתיבה, וחיכתה שהסגר יוסר ותוכל לעשות עוד מכירת בגדים. הכל הלך למישרין, עד שמישהו שלח לי בוואטספ צילום מסך של עמית סגל: "נתניהו משריין ברשימת הליכוד את הסופרת והשדרניתגלית דיסטל-אטבריאן".

תגידי, איך זה שעמית סגל ידע לפניי שאת משוריינת לליכוד? אין לך מושג כמה הופתעתי.

"ביבי הודיע לי ששריין אותי. לא ידעתי אפילו לאיזה מקום. השם שלי אמנם עלה בבורסת ההימורים, אבל אף אחד לא הימר עליי".

די מהר כבר היו מי שכתבו שהחנפנות שלך השתלמה.

"כשישבתי לפני 10 שנים עם פיג'מה והתחלתי לכתוב בפייסבוק על נתניהו, חשבתי שאהיה במקום העשירי בליכוד? בעודי מתחנפת 10 שנים לנתניהו. לפני כן מאוד אהבו אותי בחוגי השמאל, איזו סיבה בעולם הייתה לי לצאת ולהגיד שאני מטורפת על נתניהו?".

את יודעת שאחרי הקמפיין תבוא הכנסת, ואז תצטרכי לעבוד בתור חברת כנסת. מה היית רוצה לעשות שם?

"דבר ראשון - לבטל כמה שיותר רגולציות מיותרות, שחונקות את בעלי העסקים הקטנים".