ההפיכה הצבאית במיאנמר טלטלה את הקהילה היהודית הזעירה במדינה

בעבר היו אלפי יהודים בבורמה, אך כיום ישנם רק מעטים שנותרו • אחד מראשי הקהילה מספר על "הברוטליות של הצבא" ומודה: "לא חשבתי שנחזה באירוע כזה שוב"

מפגינים אוחזים בתמונתה של המנהיגה המודחת // צילום: גטי אימג'יס // מפגינים אוחזים בתמונתה של המנהיגה המודחת

סמי סמואלס, אחד מראשי הקהילה היהודית במיאנמר, עד למה שהוא מכנה ״הברוטליות של הצבא״ מאז שנת 1988. אבל אחרי הבחירות הדמוקרטיות ב-2015, הוא קיווה שזה נגמר. ״לא חשבתי שאני או בני דורם של ילדיי נחזה בכך שוב״, כתב סמואלס בפייסבוק. "אבל טעיתי".

את ההפיכה הצבאית האחרונה הוא כינה ״יום עצוב למיאנמר".

סמואלס, המחזיק במפתחות בית הכנסת 'מצמיח ישועה' בעיר הגדולה ביותר במדינה, יאנגוֹן, שנקראה פעם רַנגוּן, שם לעצמו למטרה לשמור על לכידותה של הקהילה הזעירה, שמונה כתריסר משפחות, בדיוק כפי שעשה לפניו אביו, משה. סמואלס מתחזק את בית הכנסת, שמשמש כמרכז החיים היהודיים במדינה.

ההפיכה היא המהלך האחרון ברצף של תהפוכות במיאנמר, או, בשמה הקודם בורמה. הצבא השתלט על הממשלה והודיע על מצב חירום למשך שנה. הכת הצבאית עצרה את המנהיגה, זוכת פרס נובל לשלום דאו אונג סן סו צ'י, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, בתירוץ שקוף של האשמות פליליות קלושות, הציבה מחסומים בדרכים, חסמה את התקשורת וסגרה את נמל התעופה.

הפעולה שמה קץ לכמעט עשור של דמוקרטיה במיאנמר, שבמהלכו הפכה המדינה ליעד תיירותי פופולרי. היא גם הפנתה זרקור אל היסטוריה של סערות שעברה המדינה בתקופה הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית כאחד.

כאשר הייתה בורמה חלק מהאימפריה הבריטית, שגשגה הקהילה היהודית ומנתה כמה אלפי יהודים. בית הכנסת 'מצמיח ישועה' נבנה ב-1854 ונבנה מחדש ב-1896. הקבר הישן ביותר בבית הקברות היהודי הסמוך הוא משנת 1876.

השלטון הקולוניאלי הבריטי הגיע לסיומו כאשר היפנים הפציצו את רנגון ביום חג המולד של 1941, ופלשו למדינה בתחילת מלחמת העולם השנייה. יהודים בורמזיים רבים נמלטו להודו ולא שבו עוד.

בורמה קיבלה עצמאות ב-1948 וכוננה יחסים חמימים עם מדינת ישראל החדשה, בעיקר הודות לידידות בין ראשי הממשלה, דויד בן גוריון ואוּ נוּ, שהיה ראש המדינה הראשון שביקר בישראל לאחר היווסדה. בין שתי המדינות שוררים גם כעת יחסי קירבה, שכללו, על פי דיווחים, מכירת נשק מישראל למיאנמר לאורך השנים. ישראל גם הושיטה סיוע למיאנמר אחרי סופת הציקלון נארגיס ב-2008.

ב-1962 התרחשה הפיכה צבאית ברוטלית שבעקבותיה הונהג משטר דיקטטורי. הצבא הלאים עסקים, מה שגרם לרוב היהודים להגר מן המדינה. תחת השלטון הצבאי דוכאו חופש הביטוי, המפלגות הפוליטיות הוגבלו, והמדינה הידרדרה לחורבן כלכלי. סו צ'י, בתו של מנהיג אהוב שהיה מראשי המאבק לעצמאות המדינה, הוחזקה על ידי הצבא בכלא או במעצר בית. היא מילאה תפקיד חיוני במעבר של מיאנמר משלטון כת צבאית לדמוקרטיה חלקית בעשור השני של המאה ה-21, אם כי ספגה גינויים בינלאומיים על חלקה בהנהגת המערכה הצבאית האכזרית נגד מיעוט הרוהינגה - מערכה שארגוני זכויות אדם תייגו כרצח-עם.

ב-2006 ייסדו סמואלס ואביו את 'מיאנמר שלום', חברת נסיעות לטיולי בוטיק. הם תכננו ואירגנו סיורים שכללו סטוּפּות בודהיסטיות, מקדשים הינדיים, כנסיות נוצריות ומסגדים מוסלמיים, יחד עם בית הכנסת האחרון שנותר ובית הקברות היהודי.

אחרי שאביו נפטר ב-2015, ייצג סמואלס, בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, את הקהילה היהודית בכינוסים בין-דתיים ופעמים רבות נועד עם סו צ'י בענייני דיאלוג בין-דתי. סמואלס סיים את לימודיו בישיבה יוניברסיטי בארה"ב בהצטיינות יתרה ועבד בקונגרס היהודי האמריקני בניו יורק. בשובו ליאנגון, אירגן טקסי הדלקת נרות חנוכה שמשכו לעיתים קרובות כמה מאות מבכירי הממשל.

בשביל היהודים המקומיים המעטים והיהודים העובדים בשגרירויות ארה"ב וישראל, בית הכנסת משמש כנקודת המוקד לנוסעים יהודיים ומעביר לעולם מסר: "אנחנו עדיין כאן".

בית הכנסת 'מצמיח ישועה' ביאנגון, מיאנמר // צילום: בן ג' פרנק
בית הכנסת 'מצמיח ישועה' ביאנגון, מיאנמר // צילום: בן ג' פרנק

בדרך כלל איש אינו מגיע למניין בימות החול. מניינים מתקיימים לרוב כאשר מי מבני הקהילה צריך לומר קדיש או כאשר מגיעה קבוצה של יהודים אמריקנים, ישראלים או אוסטרלים בעונת התיירות. כשזה קורה, מטלפן סמואלס בבהילות למעט היהודים שבעיר כדי שיגיעו מהר לבית הכנסת ויפגשו את האורחים בבניין, שהוא אחד מ-188 המבנים ברשימת אתרי המורשת של יאנגון.

בית הכנסת בן שתי הקומות, העשוי אבן לבנה, ממוקם ברח' 26 מס' 85. בכניסה הראשית מכיוון הרחוב יכולים המבקרים לראות מעל לקירות מעבר בעל תקרה קשתית ובו מנורה בת שבעה קנים. בתוך אותו קיר משוקע מגן דויד. הבימה, המוקפת בספסלי עץ, עומדת במרכז ההיכל, הכולל קומת גלריה. במשך השנים גייס סמואלס כספים כדי לצבוע את בית התפילה ולשמור עליו במצב תקין.

בעולם גוברים הקולות הקוראים לסנקציות כנגד הצבא בגין ההשתלטות. התאוששות התיירות לאחר שוך המגיפה תלויה כנראה בשאלה אם הצבא יחזור בו או אם העולם ישכח.

ב-2019, כאשר הלך והצטבר זעם בעולם בשל היחס לבני הרוהינגה, סיפר סמואלס  על הדעיכה בתיירות שנגרמה בעקבות גל הביקורת הגואה. "הרבה אנשים מתחילים להחרים את הנסיעות למיאנמר, אבל כשאנחנו אומרים תיירות, זה לא רק עניין שלנו, כחברת תיירות, או חברת מלונאות או חברת תעופה. זה משפיע על מדריך הטיולים, נהג המונית, השוער במלון", אמר. "אותם לא צריך להעניש על מה שקרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר