כשאין איפה לגהץ: דווקא בקורונה - הציבור חוסך יותר

חצי הכוס המלאה:הציבור חסך יותר בתקופת הקורונה - כך עולה מהסקירה הכלכלית של אלכס זבז'ינסקי וכלכלני "מיטב דש".

בשנת 2020 (עד חודש נובמבר) סך השכר במשק יחד עם תשלומי העברה ומענקי הממשלה היו גבוהים בכ־2.5% לעומת התקופה המקבילה ב־2019, למרות המשבר. לעומת זאת, הצריכה הפרטית ירדה עד סוף הרבעון השלישי בכ־10% בהשוואה ל־2019.

היחס בין סך ההכנסות של משקי בית לבין סך הצריכה הפרטית, שעלה במתינות בשנים האחרונות, זינק בכמעט 10% בשנת 2020 ומסמן שהכנסות משקי הבית גדלו מהר הרבה יותר מאשר ההוצאות שלהם.

"החיסכון שנוצר מהווה בסיס להתאוששות בצריכה הפרטית לאחר פתיחת המשק", מסביר זבז'ינסקי.

ירידה משמעותית

זבז'ינסקי מצביע על כך שבשלוש השנים האחרונות, עוד לפני הקורונה, הירידה החדה ביותר בשיעור ההשתתפות בעבודה נרשמה בקבוצת הגילים הצעירים ביותר (24-18). גם בקרב גילי 34-25 היתה הירידה משמעותית. "הירידה בכלל האוכלוסייה של הצעירים היתה גדולה משמעותית מאשר באוכלוסייה היהודית, מה שמצביע על כך שהבעיה חמורה במיוחד בקרב הלא־יהודים, אף שגם בקרב היהודים הירידה היתה גדולה. תופעה זו היא בעיה מבנית חמורה, מכיוון שמדובר באנשים צעירים שאמורים לרכוש מיומנויות בשלבי קריירה מוקדמים כדי להשתלב בשוק העבודה העתידי".

מנגד, ד"ר מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי, מזהיר כי על אף הגירעון הממשלתי הגדול ב־2020, היקף התמיכות הממשלתיות בישראל היה נמוך בהשוואה לממוצע במדינות המתקדמות - התפתחות שלדבריו "עלולה להקשות את מהירות תהליך היציאה של המשק ממשבר הקורונה, תוך סגירתו של פער התוצר בזמן הקצר ביותר".

על פי קרן המטבע הבינלאומית, ההיקף הגלובלי של התמיכות הממשלתיות הגיע לכ־14 טריליון דולר, גבוה מהיקף השיא שנרשם בזמן המשבר הפיננסי של 2009-2008. בישראל ההיקף כאמור נמוך בהשוואה לממוצע המדינות המתקדמות - זאת, גם כשמשווים את סך ההוצאה התקציבית (6.9% תוצר לעומת 12.7%) וגם את סך התמיכות החוץ־תקציביות (2.9% לעומת 11.3%).

"ממצא זה עשוי להסביר, לפחות באופן חלקי, את העובדה שאף שהירידה בתוצר של ישראל (עד כה) היתה מתונה בהשוואה בינלאומית, הפגיעה בצריכה הפרטית בולטת לשלילה", מסביר בפמן.

נוסף על כך, יש לציין שהרכב ביצוע התוכנית הממשלתית בממוצע המדינות המתקדמות כלל רכיב משמעותי יחסית של הוצאה ל"שימור עובדים", כדי למנוע ניתוק של המועסק מן המעסיק עקב הוצאה של עובדים לחל"ת ופיטורים, מרכיב שימור שלא קיים עד כה בפועל בתוכנית הממשלתית בישראל. כמו כן, שיעור הביצוע של הסעיפים שנוגעים לתוכנית היציאה מהמשבר, עם "מאיצי צמיחה" ועידוד התעסוקה, הם סעיפי הוצאה נמוכים יחסית בתוכנית הממשלתית בישראל.

מנגד, שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך ינואר. עם זאת, הוא עלה פחות במהלך הסגר הנוכחי ביחס לסגרים הקודמים.

בדרך להתאוששות?

ההתאוששות, לדברי בפמן, תוכל לצאת לדרך בתנאי שתושג "מסה קריטית" של מחוסנים ובהיעדר השפעה שלילית של מוטציות על יעילות החיסונים, ככל הנראה עד לסוף השליש הראשון של 2021. "ההתאוששות עשויה להיות מבוססת על השתחררות של 'ביקוש כבוש' של צריכה פרטית, על חידוש השקעות בנכסים קבועים, וככל שהעולם יתחיל בהתאוששות, מאוחר יותר ב־2021 - על המשך התרחבות היצוא", מנתח כלכלן לאומי.

יצוין כי ההתאוששות הכלכלית בגוש היורו ממשיכה להיות איטית יחסית. גם תהליך החיסון האיטי צפוי לעכב את היציאה מהמשבר. בסין, לאחר תקופה ארוכה של התרחבות, חלה האטה בצמיחת המגזר היצרני. "על רקע זה, ולנוכח התמיכה הממשלתית המתמשכת במובטלים, שיעור האבטלה ה'רחב' צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית במחצית הראשונה של 2021", מסיק בפמן.