הגישה האמריקנית מנותקת מהמציאות

שבועיים וחצי לאחר כניסת הנשיא ג'ו ביידן לתפקידו, נראה שההתנגשות בין ממשלו החדש לבין ישראל בלתי נמנעת. הנשיא התקשר לכמה מנהיגים בינלאומיים מובילים, אך לא לנתניהו. גם בנאום מדיניות החוץ שנשא ביום חמישי, אזכור ישראל היה שולי.

כל הסימנים מלמדים שהממשל החדש דוהר בחזרה להסכם הגרעין המקורי, בנימוק שרק ההסכם ימנע פריצה מהירה של איראן לפיתוח פצצה. יועצי הנשיא, וגם הוא עצמו, חושבים שלאחר ששני הצדדים יחזרו להסכם, ייפתח משא ומתן חדש עם טהרן, שיביא להסכם גרעין משופר ("Longer and stronger agreement", כדברי שר החוץ בלינקן).

אולם בישראל כל המערכת המקצועית וכמעט כל המערכת הפוליטית סבורה שהגישה האמריקנית תלושה מן המציאות. ראש הממשלה, שר החוץ, הרמטכ"ל, המל"ל, המוסד ומשרד החוץ משוכנעים שמהרגע שבו ארה"ב תסיר את "העיצומים המשתקים" שהטיל ממשל טראמפ על איראן, היא תאבד את מנופי הלחץ להגיע לאחר מכן להסכם אחר.

בישראל מציינים כי הסכם הגרעין המקורי שהשיג אובאמה, עם כל חסרונותיו, הגיע לאחר שש שנים של סנקציות בינלאומיות חריפות על איראן ולא מרצונם הטוב של האיראנים.

גם במערכת החוץ־ממשלתית, ההתנגדות לגישה האמריקנית היא כמעט פה אחד. במסמך המלצות מדיניות שגיבשה תנועת הביטחוניסטים ונשלח לכל בעלי ההשפעה בארה"ב, מוצגת אזהרה כי הסרת הלחץ מאיראן וחזרה להסכם הגרעין ידרדרו את האזור למלחמה.

"הסכם חלקי ומחורר יכול להשיג את ההפך מהמטרה הרצויה, ולהוביל את האזור שוב לחוסר יציבות, מרוץ חימוש גרעיני, ובסופו של דבר מלחמה. לדעתנו, למרות שלא היה מספיק זמן כדי להשיג את המטרות שהציבה, אסטרטגיית 'לחץ מרבי' (של ממשל טראמפ) היא היתה יעילה מאוד עד כדי כך שהגיעה להישגים משמעותיים בשנתיים האחרונות. תחת הסנקציות, המשטר יהיה מוכן לנהל משא ומתן עם פשרות משמעותיות הרבה יותר ממה שלא היה עושה תחת לחץ כזה. לכן המשא ומתן על הסכם חדש עם איראן צריך להתקיים בזמן שהלחץ מופעל", כותבים הביטחוניסטים. עמדה דומה הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.

הגורם היחיד שמצדיק חזרה מיידית להסכם הגרעין היא שדולת ג'יי סטריט. "איראן במסלול של העשרת אורניום בקצב מסוכן. הלחץ של טראמפ לא גרם לשינוי מדיניות של האיראנים. נהפוך הוא. אין מנוס מחזרה למסגרת הדיפלומטית", אומר נדב תמיר, ראש השדולה בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו