"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש השבחה, אין היטל

אישור תשריט איחוד וחלוקה עשוי להגדיל את זכויות הבנייה. החוק לא מאפשר לגבות היטל השבחה

,עודכן
צילום: Envato Elements // לא ניתן למלא את הלאקונה בחוק באמצעות פרשנות יצירתית

אף כי בית המשפט עליון קבע הלכה בעניין, דומה כי מעת לעת הוועדות המקומיות מנסות להכשיר חיוב בהיטל השבחה כאשר נעשה הליך של אישור תשריט איחוד או חלוקה המביא להשבחה במקרקעין.

בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, השבחה של נכס הנובעת מאישור תוכנית, מתן הקלה או היתר לשימוש חורג יביא לחיוב הבעלים בהיטל השבחה בשיעור של מחצית ההשבחה.

במקרים לא מעטים, כאשר נערך תשריט איחוד מספר חלקות לכדי מגרש מאוחד כולל, זכויות הבנייה גדלות ביחס למצב הקודם, כאשר כל חלקה עמדה בפני עצמה. אין חולק כי נוצרה השבחה בעקבות איחוד החלקות.

הוועדות המקומיות רואות בכך שעת כושר להטיל חיוב בהיטל השבחה בגין הזכויות הנוספות, עקב גודלו המאוחד של המגרש. מנגד טוענים הבעלים כי אישור תשריט לפי פרק ד' לחוק התכנון והבנייהאינו אחד מהאירועים המפורטים בתוספת השלישית, ולכן לא ניתן לחייב בהיטל השבחה.

ועדת ערר (תל אביב) אשר דנה בסוגייה זו קבעה כי על פי ההלכה הקיימת לא ניתן ליצור אירוע מחולל מס, על דרך הפרשנות, יצירתית ככל שתהיה, וליצוק לתוך הוראות החוק מה שאין בו.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

רק בתיקון חקיקה

העניין התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון (בר"ם 2090/16, 2273/16 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה נ' אקרו בע"מ), וזה קבע כי אין כל מקור חוקי לחיוב בהיטל השבחה, אשר נובעת מאישור תשריט איחוד, וכי מדובר במהלך תכנוני אשר אינו מהווה אירוע מס מכוחו ניתן להטיל חיוב בהיטל השבחה.

הלכה זו מיישמת את הכלל לפיו אין מטילים תשלום חובה אלא לפי הוראת חוק מפורשת, כפי שבא לביטוי בצורה רחבה בפסה"ד "דירות יוקרה", וקובעת כי גם אם ישנה לאקונה בחוק וכי ישנו אירוע אשר לכאורה ראוי להטיל בגינו תשלום חובה, הרי שלאקונה זו לא ניתן למלא באמצעות פרשנות יצירתית, לרבות לא בדרך של היקש או גזירה שווה, אלא אך ורק באמצעות תיקון חקיקה.

כאמור, הוועדות המקומיות מנסות לקעקע הלכה זו מעת לעת, אך ועדות הערר חוזרות על ההלכה כי תשריט חלוקה אינו פעולה תכנונית שניתן לגבות בגינה היטל השבחה. כפי שנקבע שם: "כאשר ישנה אפשרות להגיע לתוצאה זהה באמצעות פעולה תכנונית שאיננה מהווה עילה לגביית היטל השבחה, הרי שהגעה לאותה תוצאה באמצעות פעולה תכנונית שמהווה עילה להיטל השבחה לא תהווה השבחה בפועל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר