נגיף הקורונה שינה באחת את כללי המשחק ברחבי הגלובוס, ולצד המחירים האנושיים שגבה - מאתגר כל אחד מאיתנו לחשוב מחדש ולזהות את ההזדמנויות שנוצרו בצל המגיפה.
יסוד המפגש וההתכנסות, ממאפייני העולם היהודי ומקור חוזקו בעיתות משבר מאז ומתמיד, הפך פתאום לחיסרון. וזהו רק ביטוי אחד לגמישות וליצירתיות שיהדות העולם נדרשה להן לנוכח ההתמודדות עם הבלתי צפויה, ומכאן בדיוק נולד פרויקט הכתבות שפורסם באתר "ישראל היום" וביישומון - לבחון את אופני השפעת הנגיף על העולם היהודי.
באופן טבעי, חמשת נושאי הליבה שבהם עסק הפרויקט הם רחבי היקף ומחייבים ראייה כוללת. לצורך כך, הכתבות כללו, בין השאר, התייחסויות של מנהיגי קהילות יהודיות וארגונים בעולם, אנשי חינוך, פוליטיקאים, גורמי מוסדות לאומיים ומומחים לתפוצות. אחד הסממנים המובהקים של רוח התקופה מתבטא בעליית כוחן של הרשת והפעילות המקוונת, תוצאת הריחוק החברתי ואופני ההתקשרות ששונו באחת.
חינוך וזהות יהודית
בהקשר הזהותי והחינוכי, התחדדו עוד יותר הדגשים של הדילמות החינוכיות הצפויות, דוגמת מה צריכים להיות המסרים של "כיתה יהודית עולמית" במרחק לחיצת אצבע, וכיצד, למשל, אפשר לראות בקורונה הזדמנות לנצל את תנועות הנוער לטובת מטרות ערכיות־חינוכיות. דוגמה מעניינת שהשלכותיה עודן מהדהדות היא השפעת ביטול מחנות הקיץ בארה"ב.
ככלל, התהיות על זהותם של יהודים ברחבי העולם בעבעו על רקע היעדר החוויה החינוכית המעצבת, דבר שעודנו מצריך גמישות והתאמות מהירות מצד אנשי החינוך המנוסים.
"השאיפה היא להגביר את תפיסת השייכות לעם והעממיות היהודית ולהעצים את נתיבי הקשר בין קהילות וארגונים חינוכיים בעולם היהודי", אומר עמי אינפלד, מנכ"ל מליץ (המכונים לחינוך יהודי־ציוני). "אנחנו בוחרים, בונים ומגדירים את מעגלי השיוך שלנו בלחיצת כפתור, ולכן אפשרויות הביטוי והיכולת להשפיע ולחולל שינוי נמצאות ממש בכף היד".
את ההכרח בשינוי מיידי ובדפוסי פעולה כמעט מהפכניים תמצתה היטב אשת חינוך בכירה בצרפת, שאמרה לי בשיחתנו: "גם אנחנו עוברים חינוך מחדש - כמה פעמים יוצא למחנכים לקום עם רעיון בבוקר וליישם אותו בצהריים?"
נוסף על המחיר הכבד בנפש ששילמו חלק מהקהילות, ובפרט זו החרדית, הרי ככלל - החיים היהודיים, המושתתים על מפגש, שותקו וקהילות רבות ספגו פגיעה קשה. מהות הפגש - בין שלצורכי תפילה ובין שלפעילות חברתית - איבדה מתוקפה עם המעבר הגדל לפעילות ברשת. בשורת אתגרי המגיפה, גם תודעת הכפר הגלובלי עמדה למבחנן של הקהילות היהודיות. אלה הפנימו בזמן קצר שיש לתחום את גבולות הקהילה מבחינת הצרכים שהיא יכולה לספק לעצמה, ולאמוד את מידת הקשר עם קהילות מבחוץ.
הקשר עם המדינה
בנקודה זו צצה בצורה בולטת שאלת רמת הקשר עם מדינת ישראל ואיכותו, במה שעשויה להיות, לימים, פרשת דרכים במערכת יחסים זו ובהתגבשות הזהות היהודית בכלל הקהילות.
פתאום נכפה מעין "מבחן אישיות" על לא מעט קהילות, וכשם שכל משק בית הפך ליחידה אוטונומית - כך כל קהילה יהודית הבינה שאינה יכולה להסתמך על עזרה מבחוץ. "גדלה ההפנמה שיש כמה מעגלים בתפיסת 'קהילה יהודית'", מסביר אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון גשר, "כל קהילה בונה לעצמה את ההון האנושי ואת הכוח הקהילתי שלה, ובקורונה זה התעצם ולבש צורה חדשה שטרם הכרנו".
המגזר החרדי
אין קהילה או מגזר שהושפעו עמוקות כמו אלה החרדיים. מעבר לשיעור הנפגעים הגבוה מהנגיף, אפיוני הקהילה ספגו טלטלה עזה - מהשינויים באופן התפילה, דרך מעמד לומדי התורה ועד סדרי ההלוויה והשבעה. בד בבד, הממשק שבין ההנהגה הרבנית־חרדית לבין הנהגה האזרחית, בישראל ובתפוצות, חייב שינוי.
הלכה למעשה, נפתח צוהר בהווה ובעתיד לקידום שיח יעיל יותר בין הצדדים, ומנגד - נוצר סיכון בהגדלת המתיחות בשל נפיצות המחלוקות והישענותה על תרבות ה"מובלעת" המנותקת מהחברה הסובבת אותה.
"הגלישה ברשת עשויה לעצב מחדש את גבולות ה'מובלעת', ולכן השינוי משמעותי כל כך", אומר ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הרומז כי המשמעות היא קפיצת מדרגה של המגזר החרדי להוויית החברה הישראלית. בה בעת, אתרי האינטרנט החרדיים הציגו, מצד אחד, את הקורונה במלוא חומרתה, וגם את הנחיות המדינה והתקנות, ומנגד הזדהו וקידמו את נרטיב הרדיפה החרדי. "כתוצאה מכך גם חרדים שנחשפים לאינטרנט קיבלו חיזוק לזהות החרדית הנבדלת ולצורך בשמירה על ה'מובלעת'", לשונו.
העת המשברית חשפה את שעתה היפה של הפילנתרופיה היהודית־קהילתית. גם ארגוני התמיכה הוותיקים, שלא פעם סופגים ביקורות על פעילותם, יצרו לרוב מוקדים יעילים של סיוע וקבלת החלטות.
לצד זאת, בחשבון רחב הכולל פגיעה במרקם האנושי־חברתי, מתעורר הצורך לקיים חשיבה מחודשת על הארגונים ועל המוסדות החווים תמורות היסטוריות עזות. כך, למשל, העמותות ספגו נזקים חריפים, תנאי הרווחה בקהילות נפגעו, וכן היו קיצוצי כוח אדם נרחבים בארגונים היהודיים.
היקף הפילנתרופיה
במבט על, צפה ועולה השאלה על היקף הפילנתרופיה היהודית־אמריקנית, ומתעוררות התהיות על אופני מימושה כאחד מביטויי מערכת היחסים בין הקהילות היהודיות בארה"ב ומדינת ישראל.
המתח המובנה ניכר בייחוד לנוכח הצורך בסיוע מיידי בשתי חזיתות נפרדות: הקהילות היהודיות בארה"ב, שחלקן ספגו מכה קשה עד אנושה, ומנגד מדינת ישראל ומוסדותיה הנסמכים על פילנתרופיה זו כבר מתחילת המאה הקודמת. בשלב זה עדיין לא ברור מה יהיו צורכי החברה האזרחית "ביום שאחרי", אם כי רבים בעולם היהודי מעריכים כי הדינמיקות מתעצבות מחדש ובפירוש סביר שיתהוו מודלים חדשניים בנתינה. אגב, יש הסוברים כי אם תחול פגיעה בהיקף הפילנתרופיה המקומית (בארה"ב) תורגש פגיעה גם בישראל, אם כי לא בהכרח בטווח המיידי.
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, מעריכה כי הפילנתרופיה עשויה להצמיח שותפות לקשרים ארוכי טווח בין ישראל לבין העולם היהודי, במה שעשויה להיות נקודת מפתח עבור הצדדים. "אם נשנה את ההתקשרות לשותפות הרת גורל - יהיה אפשר לבצע כאן מהפכה: ההשפעה תהיה מיידית, והיא תסדיר את היחסים לטווח רחוק", היא מסבירה.
התגברות האנטישמיות
האשמת יהודים במחלות העולם היא סימן היכר של אנטישמיות עוד מימיה הראשונים, וכצפוי - התפרצות הנגיף העניקה רוח גבית לאווירה האנטישמית. החשש מפני תיאוריות קונספירציה, שבהן מואשמים היהודים בהתפשטות הנגיף, קרם עור וגידים. אין פלא, לכן, כי דו"ח משרד התפוצות מעריך כי צפויה לחול עלייה חדה במקרי האנטישמיות בשנה הקרובה.
הלכה למעשה, כבר בגל הראשון התקיימו "הפגנות היגיינה", שהיו כר פורה לאנטישמים, למכחישי שואה ולמצדדים במיתוסים של קונספירציה - כשהכתובת על הקיר ברורה. פליקס קליין, נציב החיים היהודיים והמאבק באנטישמיות בגרמניה, אמר כי "מי שתופס את עצמו כקורבן ומרגיש מאוים - עלול להפוך את עצמו לאיום", ואכן סממני האנטישמיות הישנה הזדקפו שוב בגאון.
ביחס לעלייה הדרמטית בביטוי השנאה האנטישמית, לרוב ברחבי הרשת, אישר אילן קאר, הממונה על המאבק באנטישמיות מטעם מחלקת המדינה האמריקנית, את דבר "האשמת היהודים בכך שהמציאו את הנגיף הזה, בהפצתו במכוון, ברווחים שגזרו ממנו, כמו גם בשימוש בו ככלי לשליטה עולמית". לצד זאת, בולט מאמץ של ארגוני ההסברה לקידום המאבק בדה־לגיטימציה, בארגוני החרם וב"אנטישמיות החדשה". זאת לצד ניסיון לשימור כוחם של ארגונים פרו־ישראליים, שחלקם בסכנת סגירה.
כאן עולה ההזדמנות של הרשת הפרו־ישראלית להתאים את עצמה למציאות המשתנה - פיזית ותודעתית - ולעצב את המערכה הנוכחית באופן שיקשה על ארגוני הדה־לגיטימציה להמשיך לרתום חוגים ליברליים ופרוגרסיביים לפעילות אנטי־ישראלית. בימים אלה ממש נבחנות הצעות מוחשיות למאבק אסטרטגי בתופעה. היוזמות כוללות, בין השאר, מתן דגש לחינוך, חקיקה נרחבת וענישה לצד אמצעי הגנה אקטיביים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו