עובדי ההוראה מתחסנים, אך הנתונים לא נאספים

כך כשלו משרדי הבריאות והחינוך והרשויות המקומיות במינוף החיסונים כדי לחזור ללמידה: בשל נגיף הקורונה מערכת החינוך עדיין סגורה ואף אחד אינו יודע בוודאות מתי תיפתח ובאיזה אופן.

לכולם ברור כי שוב תלמידי השכבות הנמוכות, קרי גני ילדים וכיתות א'-ב' יהיו הראשונים לחזור, וייתכן כי גם תלמידי כיתות י"א-י"ב יוכלו לחזור למרתונים לקראת מועדי ב' של עונת הבגרויות. לכולם כבר ברור כי מי ששוב ייאלצו לחכות ויהיו אחרונים יהיו תלמידי כיתות ה'-י' שעד כה שילמו את המחיר הגבוה ביותר מבחינה לימודית, חברתית ונפשית.

האבסורד הגדול ביותר הוא שאף שמספר המתחסנים עולה מדי יום, וניתן למנף אותו כדי לפתוח בתי ספר תוך צמצום סיכונים - משרד הבריאות, משרד החינוך וגם הרשויות המקומיות אינם אוספים נתונים מדויקים על אודותמספר עובדי ההוראה והחינוך מחוסניםבכל מוסד חינוכי. המשמעות היא שייתכן שיש בית ספר שמרבית הצוות בו חוסן, ולכן הסיכון שבפתיחתו נמוך יותר - אך אף אחד מהגורמים אינו עוקב אחרי הנתונים של כ־200 אלף עובדי הוראה ועוד עשרות אלפי עובדי חינוך, שיכולים להיות מועילים בהמשך כדי לבצע ניהול סיכונים.

יש לציין כי למשרד החינוך יש משל"ט שאוסף בין היתר נתונים על אודות הקורונה ממשרד הבריאות. הכלים האלה נמצאים גם בידי הרשויות המקומיות ומנהלי מוסדות החינוך שבכל רגע נתון יכולים לראות את מצב התחלואה בכל בתי הספר, מספר התלמידים והמורים החולים, מספר המבודדים ועוד. אלא שנתונים על היקף עובדי ההוראה וצוותי החינוך המתחסנים אינם מוזנים.

נזכיר כי מבצע החיסונים שבמשרד החינוך וברשויות המקומיות נלחמו עליו ושזכה לשם "חוזרים לחיים בחינוך", יצא לדרך כבר בינואר. משרד החינוך הוציא לכל עובדי ההוראה וצוותי החינוך הודעה לצורך רישום לחיסון, וכל עובד הוראה שהביע הסכמתו להתחסן, פרטיו הועברו למשרד הבריאות ולקופות החולים. במסגרת זו התחסנו גם צוותי חינוך ובהם: סייעות, מזכירות, אבות הבית וכו'. צריך לומר כי משרד הבריאות או הרשויות המקומיות שמעסיקות את הסייעות, אבות הבית ועוד, אינם יכולים להכריח את העובדים להתחסן.

המשבר - הזדמנות

לדברי מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ובעברה מנכ"לית משרד החינוך: "לעיתים נדמה שמדינת ישראל מתעקשת לקבור כל אפשרות למדיניות דיפרנציאלית. אין מצב שאומת הסטארט־אפ לא מסוגלת לסנכרן מערכות ולדעת את שיעור צוותי ההוראה שחוסנו ברחבי הארץ. אם בבית ספר מסוים רוב מוחלט של הצוותים חוסן - הדבר יאפשר פתיחה מזורזת יותר של אותה מסגרת חינוכית". עוד היא מוסיפה: "אין סיבה שלא לאפשר לימודים בקפסולות בשטחים פתוחים. אני חושבת שבתי הספר של המחר צריכים להיות היברידיים, קרי כאלו שמשלבים למידה פרונטלית עם למידה מרחוק. זה נכון גם ליום שאחרי הקורונה. במובן זה, המשבר הוא דווקא הזדמנות לחשיבה מחדש".

ובכלל, לא מדובר רק במי שהתחסן, חשוב שבמשרד החינוך וברשויות המקומיות יידעו גם מי לא התחסן, מי אינו יכול להתחסן (עובדי הוראה עם אלרגיה) או מי שחלו והחלימו ולא אמורים להתחסן. לנתונים יכולה להיות השפעה מכרעת על אופן פתיחה דיפרנציאלי של מערכת החינוך גם בשבועות הקרובים וגם לאחר מכן, אם ישראל תידרש לעוד סגר.

הרשויות אובדות עצות

בעיית הנתונים על עובדי ההוראה והחינוך שהתחסנו קיימת לא רק ברמה הפרטנית אלא גם ברמה הכללית. בזמן שבמשרד החינוך הצהירו על רצון גדול של המורים להתחסן, שר הבריאות יולי אדלשטיין טען כי ההיענות שלהם נמוכה.

נראה שגם הרשויות עצמן אובדות עצות, כששאלנו האם נתונים כאלה (פילוח עובדי מערכת החינוך שהתחסנו על פי מוסדות חינוך) רבים ניסו לגלגל את תפוח האדמה הזה. כך למשל, בעיריית ירושלים הפנו בנושא זה למשרד הבריאות. גם בפתח תקווה עדיין אין את הנתונים, ובהרצליה הודיעו שאין נתונים כאלה.

היום: הבגרות במתמטיקה

היום תיפתח באופן רשמי עונת בגרויות החורף. כ־146 אלף תלמידים ייגשו לבגרות במתמטיקה כשהם עוטים מסיכות. משרד החינוך גייס כ־12 אלף משגיחי בחינה לשמור על טוהר הבחינות. עם זאת, אלפי תלמידי תיכון לא יוכלו לגשת לבחינה היום בשל העובדה שהם חולי קורונה או מחויבים בבידוד ועבורם יתקיימו מועדי בחינה נוספים.