זה (לא) רק ספורט

משבר הקורונה מאתגר כבר תקופה ארוכה את אלו מאיתנו שמקפידים לשמור על כושר גופני. בריכות השחייה, חדרי הכושר וחוגי הספורט סגורים, ומי שרוצה להמשיך לשמור על רצף האימונים נאלץ למצוא פתרונות ביתיים. בבתי הדיור המוגן, לעומת זאת, ממשיכים לשמור על השגרה הספורטיבית תחת כל ההנחיות הבריאותיות, מתוך מודעות לחשיבותה של הפעילות הגופנית בגיל השלישי.

"מאוד חשוב לנו בתקופת הקורונה לשמור על רציפות של פעילות הספורט, גם כדי שאנשים ירגישו טוב מבחינה פיזית וגם כדי שלא ירגישו שזו תקופה שאפשר 'לשחרר' ולוותר בה על האימונים רק בגלל שיש הגבלות", אומרת אסתי הופמן-אלנקוה, מנהלת מחלקת הספורט בבית דיור מוגן פרוטיאה בהר, ליד מושב שורש. "לתקופת הקורונה גם היתה תרומה לא מועטה לקידום הספורט אצלנו, משום שהיא גרמה להרבה דיירים שלא עסקו בכך להבין מה החשיבות של פעילות גופנית כשנמצאים הרבה בבית. זה עזר להרבה דיירים לעשות את הצעד הראשון ולהגיע לאימונים".

דגש על היחס האישי

"בתחילת המשבר היינו יוצאים עם הדיירים, לפי חלוקה של בניינים, להליכה בריאותית משולבת עם מתיחות על השבילים בחוץ, היינו מוציאים כיסאות החוצה ומתאמנים, כל מה שאפשר היה לעשות באוויר הפתוח. בשלב השני אפשרו לנו לפתוח את הבריכה ואת חדר הכושר לפי מספר מוגבל של מתאמנים, ולאט-לאט חזרנו לפעילות שגרתית, מה שלא מתאפשר גם בימים אלו מחוץ לדיור המוגן, וזה יתרון עצום.

"היה גם נחמד שחלק מהדיירים ראו אותנו מהמרפסות מתאמנים והצטרפו אלינו. כמו כן, עשינו צילומים של שיעורי ההתעמלות והעברנו לדיירים קישורים כדי שמי שלא יכול להגיע יתאמן בבית וישמור על כושר. בכל יום הדיירים קיבלו באי-מייל אפשרות לפתוח בין שניים לשלושה שיעורים. מלבד השבועיים הראשונים של המשבר שהיה חשש קל, הקפדנו כל הזמן לשמור על רצף הפעילות".

אסתי מספרת כי למחלקת הספורט שעליה היא אחראית בבית, קוראים בפרוטיאה גם "המחלקה לקידום הבריאות", מתוך תפיסה שלא מדובר בספורט בלבד. "זה מסר שגם מאוד חשוב להעביר לדיירים עצמם - גם כאלו שהיו פעילים לפני שהגיעו לדיור המוגן, וגם כאלו שנכנסו לזה כאן. מאוד משמעותי עבורנו ליצור אצלם את ההבנה לחשיבות של ספורט ובריאות בגיל הזה. אנחנו מסבירים להם שבזכות זה שהם מגיעים לפעילויות של מחלקת הספורט בבית, הם יוכלו לשמור על המשך איכות החיים שלהם.

"הפעילות הגופנית במסגרת החוגים והאימונים כאן מהווה גם גורם מרכזי כמפגש חברתי ויש כאן מגוון עצום של חוגים. כשהגעתי לפרוטיאה לפני כשלוש שנים וחצי, היה מדהים לראות את מגוון הפעילויות הספורטיביות שיש פה, ואני רק עשיתי התאמות כדי שכמה שיותר דיירים יוכלו להשתתף ולמצוא את מה שמתאים להם. יש פה פילאטיס, טאי צ'י, צ'יקונג, פלדנקרייז, התעמלות בריאותית, אירובי, יוגה, התעמלות במים, התעמלות בונה עצם, הכנסנו שיעורי HIT וכמובן ריקודי בטן, ריקודי עם, התעמלות עם כיסאות, מכון כושר ובריכה. מדהים לראות איך הדיירים מתמידים ולוקחים את כל העניין ברצינות, מתוך מודעות לכך שמדובר בבריאות שלהם ובאיכות חייהם. הבאתי לכאן מבחוץ לא מעט הרצאות בנושאי בריאות עם דיאטנית ותזונאי, כל פעם מכיוון אחר - פעם על סוכרים, פעם על מחלות כרוניות שקשורות בתזונה ועוד. הדיירים פה מאוד מקפידים על תזונה נכונה וזה ניכר באימונים. כעת אנחנו ממשיכים לתת את ההרצאות בנושאים האלה, דרך הזום.

"חשוב לנו מאוד, נוסף על ההיבט המקצועי הספורטיבי, לתת דגש על היחס האישי למתאמנים. יש לנו בחדר הכושר מדריך מקצועי וקבוע כדי לאפשר את היחס האישי וההתחברות למתאמן שמגיע לשיעור. המדריך מכין להם תוכניות אימון, מלווה אותם לאורך כל הדרך, ואם מישהו במקרה לא מגיע ישר מבררים מה איתו, בגלל ההתמדה שלהם. חשוב לתת להם תחושה שהם לא לבד בעניין הזה. גם בבריכה המציל רושם כל אחד שמגיע ומכיוון שכל המצילים גם מדריכי שחייה, הם נותנים טיפים איפה אפשר להשתפר".

לא מפסיק ללכת

אמה נאמן מתגוררת בפרוטיאה בהר כבר שמונה שנים ומקפידה על אורח חיים בריא וספורטיבי, תוך שהיא מנצלת את מגוון האפשרויות שהבית מציע. "אני משתתפת בשיעורי פלדנקרייז, יוגה, פילאטיס, התעמלות במים וכמעט כל מה שיש פה מבחינת ספורט. אני מקפידה על פעילות בכל יום. תמיד הקפדתי על אורח חיים ספורטיבי, עוד לפני שנכנסתי לדיור מוגן. עבדתי באוניברסיטה והייתי יוצאת מוקדם בבוקר למתחם הספורט בקמפוס, לבריכה ולחדר הכושר, ולאחר מכן מתחילה את יום העבודה. מלבד זאת הייתי משתתפת לפחות פעם בשבוע בחוג ריקודי עם, שזו גם פעילות ספורטיבית לכל דבר. גם אחרי שעברנו לדיור המוגן המשכנו לנסוע פעם בשבוע לחוג הריקודים, עד שזה לא התאפשר בגלל הקורונה, ואז עברנו להתמקד בחוגים שכאן.

"בעלי מקפיד גם הוא על ספורט, בעיקר צעידה, ויש שיעורים שאנחנו עושים יחד ונהנים. מגוון החוגים פה בהחלט ראוי לציון. בתקופת הקורונה הקפידו מאוד על הנהלים כאן ולא התאמנו יותר מעשרה אנשים יחד אם מדובר בחלל סגור, תוך שמירת מרחק כמובן. אני, למשל, לא הורדתי את המסיכה מהפנים גם במשך שני שיעורים רצופים, העיקר לשמור על הבריאות".

בעלה של אמה, צביקה, מוסיף: "בגלל המגבלות העבירו פעילויות רבות החוצה והתאמנו באוויר הצח. את החוגים שכן היו צריכים לעשות בחדר כושר קיצרו מ-45 דקות לחצי שעה, וכך כל מי שרצה יכול היה להשתתף. גם בבריכה פה מאוד מקפידים, כדי שנוכל להמשיך ליהנות ולעשות ספורט גם בימים רגישים כאלה".

אמה וצביקה מדגישים כי בתור מי ששומרים על אורח חיים ספורטיבי הם מקפידים על אוכל מאוזן ובריא גם במטבח הפרטי שלהם, ומבשלים בהתאם לתפריט שבנתה להם הדיאטנית שמלווה אותם מטעם פרוטיאה.

יוסי אלון, גם הוא דייר בפרוטיאה בהר, מספר כי הוא ממשיך במסגרת הבית את מה שהיה לו לתחביב במשך שנים רבות, גם בגיל 85. "אני מקפיד על פעילות ספורטיבית שוטפת בעיקר בשלושה תחומים - טיולים בהרים, התעמלות וריקודים. אני לא רק פעיל אלא גם דוחף ויוזם כאן בבית. הקמתי כאן חוג של מטיילים בהרי יהודה. בכל יום שלישי, כבר שמונה שנים מאז שאני פה, אנחנו יוצאים קבוצה של חמישה עד 11 אנשים, לטייל בהרים. בכל פעם לנקודה אחרת, שבעה עד שמונה ק"מ בממוצע, הולכים ולא מוותרים. בתקופת הקורונה הקפדנו להמשיך בסיורים אבל לא יצאנו מגבולות אזור מושב שורש וטיילנו בכרמים, בשדות ובשבילים שכאן. הרעיון לכך הגיע מזה שעוד לפני כניסתי לדיור המוגן הקמתי חוג שבמשך 20 שנה, מדי שבוע, עשה טיולים באזור ירושלים. כבר ביום הראשון שלי כאן העליתי את הרעיון, ועד הדיירים והצוות מאוד התלהבו ומאז אנחנו יוצאים לסיור רגלי מדי שבוע.

"עסקתי בספורט מגיל צעיר. כל השנים רקדתי בקביעות - ריקודי עם, ריקודי עמים וריקודים סלוניים. כאן בדיור המוגן יש לנו חוג ריקודי עם, ואני מקפיד ארבע פעמים בשבוע, כל בוקר, על התעמלות אירובית עם מדריכה מטעם מחלקת הספורט של הבית. הדיירים כאן המשיכו להתאמן גם בתקופת הקורונה, ללא הפסקה, וחלק מכך זו החשיבות החברתית שיש לזה. את החברים הכי טובים שלי כאן הכרתי בחוגי הספורט. כולנו עם אותה רוח נעורים ובאותו ראש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו