"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בצל הקורונה: ההנצחה עברה לרשת

מחקר של האוניברסיטה העברית: המעבר תרם להעצמת החשיפה למורשת השואה • "מתקדמים לתרבות הנצחה משולבת"

, עודכן
0
הנצחה באינסטגרם // הנצחה באינסטגרם ,
הנצחה באינסטגרם // הנצחה באינסטגרם

הנצחה בצל הנגיף: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית, שהתפרסם לקראת יום השואה הבינלאומי, בדק כיצד התמודדו מרכזי ההנצחה, המוזיאונים ואתרי הזיכרון עם מגיפת הקורונה. במסגרת המחקר, שבחן ‭ 32‬ מוזיאונים ואתרים ברחבי העולם, מתברר כי המעבר להנצחה דיגיטלית תרם להעצמת החשיפה לנושא - ויצר אפשרויות חדשות להנחיל את מורשת השואה.

תום דיבון מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה, שלקח חלק במחקר יחד עם ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן, מסביר כי "בגלל הקורונה נוצרה בעיה של ממש: אסור היה להכניס מבקרים, אך עדיין היה צורך להמשיך את העברת המסר לדורות הבאים. כאן גילינו שללא יוצא מן הכלל, בכל המקומות שבחנו נעשו מעבר לרשת והתמודדות עם סוגיות הנצחה. הקושי דווקא עודד יצירתיות וחשף לתחום קהלי ענק, שלפני כן כלל לא היו מגיעים למקומות הללו".

סיורי "לייב" באינסטגרם

המחקר, שפורסם בכתב העת ‭ "Media, Culture & Society"‬הראה כיצד הגורמים שנחקרו פנו אל הרשת ויצרו נישות זיכרון חדשות, כמו סיורי "לייב" באינסטגרם במחנות ההשמדה, קמפיינים מבוססי תגיות בפייסבוק ובטוויטר, סרטונים ויראליים ושיחות זום עם ניצולים מרחבי העולם. הפעילות הדיגיטלית, בדגש על השתתפות הקהל בהנצחה, יצרה מגוון פורמטים שעודדו אותו לקחת חלק בתהליך הזיכרון.

הנצחה באינסטגרם
הנצחה באינסטגרם

אנדרטאות פתחו פרופילים באינסטגרם ובטיקטוק ויצרו "אתגרים דיגיטליים" עבור הגולשים. ניסיונות ההנצחה האלו בפלטפורמות החדשות, כמו טיקטוק, ביטאו את רצונם של המוזיאונים והאנדרטאות להגיע אל הדור הרביעי והחמישי לשואה - ולחבר אותם לזיכרונות.

בה בעת, אנשי יד ושם יזמו קמפיין להקראת שמות באופן וירטואלי, שבו הזמינו את משתמשי המדיה החברתית להקליט את עצמם קוראים את שמות הקורבנות באמצעות הטלפונים הניידים - ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק או לאינסטגרם עם תגיות ספציפיות. באופן דומה, אנשי אנדרטת מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה ביקשו מהציבור להעלות תמונות וציורים המנציחים את שחרור המחנה עם התגית ‭ .#Liberation1945‬ מעבר לכך, באתרי מחנות ריכוז לשעבר השתמשו בתגיות כדי לקדם פרסומים הקשורים לפעילות הנצחה דיגיטלית ולאירועים מיוחדים.

"האתרים הפיזיים נותרו חשובים לצורך הנצחת השואה", מסכם ד"ר אברכט-הרטמן, "לכן נראה שאנו מתקדמים לעבר תרבות הנצחה עתידית משולבת - פיזית ודיגיטלית. כחלק מהמחקר יצרנו מאגר של פרויקטים דיגיטליים הקשורים לשואה, הזמינים באופן מקוון, ונוצר אוסף של דוגמאות מרחבי העולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר