"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל הקורונה: האנטישמיות צפויה לגבור במהלך 2021

לפי דו"ח של משרד התפוצות, מגפת הקורונה נוצלה להפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות • במשרד זיהו פעילים אנטישמיים שניסו לקשר בין יהודים למגפה

,עודכן
תומכי התנועה הנאציונל-סוציאליסטית בג'ורג'יה שבארה"ב שורפים צלב קרס, ב-2018 // צילום: רויטרס // תומכי התנועה הנאציונל-סוציאליסטית בג'ורג'יה שבארה"ב שורפים צלב קרס, ב-2018

בעקבותמגפת הקורונה, במהלך השנה הקרובה צפויה לחול עלייה חדה במקריהאנטישמיותוהאלימות נגד יהודיםברחבי העולם, כך התריע היום (ראשון) משרד התפוצות.

לקראת יום השואה הבינלאומי שיצוין ביום רביעי, בכוונת הממשלה לדון היום בדו"ח האנטישמיות לשנת 2020 שהוכן במשרד התפוצות, בו נחשפת תחזית קודרת לשנת 2021. לפי הדו"ח, מגפת הקורונה נוצלה להפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם ונגד מדינת ישראל. מי שעומדים מאחורי הקונספירציות הללו טוענים שהיהודים הפיצו את הנגיף בכדי להפיק רווח כלכלי מהכאוס שהוא גורם ובכדי ליצור סדר עולמי חדש.

עוד עלה מהדו"ח כי בשנה שעברה נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהפצת אנטישמיות ברשת. בעוד שהסגרים הנמיכו את פוטנציאל החיכוך בין האוכלוסיות, והובילו לראשונה מזה שנים לאפס נרצחים בתקריות אנטישמיות), התפרצות הנגיף הציתה גל האשמות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות כנגד יהודים.

מדבקות של צלבי קרס שהודבקו במרכז לזכויות אדם באידהו שבארה"ב, בחודש שעבר // צילום: איי.פי.
מדבקות של צלבי קרס שהודבקו במרכז לזכויות אדם באידהו שבארה"ב, בחודש שעבר // צילום: איי.פי.

בדו"ח נחשף גם כי הזירה המרכזית לביטוי האנטישמיות עברה מהמרחב הפיזי למרחב הווירטואלי: עם פרוץ משבר הקורונה, איתרה מערכת הניטור של המשרד ניסיונות של פעילים אנטישמים מוכרים לקשור בין יהודים לבין המגפה. שיאם של ניסיונות אלו בא לידי ביטוי במה שנראה היה כקמפיין איראני תחת ההאשטאג #Covid48, אשר הופץ 250 אלף פעמים ונצפה בידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר, שהשווה את מדינת ישראל לווירוס הקטלני.

המשבר הביא לעלייה במקריהאנטישמיות גם בארצות הברית, זאת בנוסף לקיטוב הפוליטי במסעות הבחירות לנשיאות, הפצת תיאוריות קונספירציה והמחאות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. מסקר שערך הוועד היהודי האמריקאי (AJC), תשעה מתוך כל עשרה נשאלים השיבו כי הם מוטרדים מאנטישמיות ושמונה מתוך עשרה (82%) סבורים שהיא גברה בחמש השנים האחרונות.

בגרמניה, אשר תציין השנה 1,700 שנות חיים יהודיים בשטחה, אובחנה עליה נוספת באנטישמיות. במהלך השנים 2020-2017, נפתחו 380 הליכים נגד פעילי ימין קיצוניים שעבדו במשטרה הגרמנית. חוקרים בתוך המשטרה מצאו עדויות לשוטרים הלובשים מדים וסמלים נאציים ונחשפו שערוריות רבות הקשורות לאנטישמיות ולגזענות בשורות משטרת גרמניה.

עם זאת, הדו"ח מאתר גם מגמות חיוביות: ב-2020 אימצו שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי את הגדרת האנטישמיות כסטנדרט לזיהוי אנטישמיות ברחבי העולם, בהן לראשונה גם מדינה ערבית – בחריין. השלוש מצטרפות למדינות רבות נוספות, בהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה, זאת בנוסף לארגונים בינלאומיים ואוניברסיטאות מובילות שאישררו את הגדרת העבודה לאנטישמיות הכוללת גם הכחשת שואה ואנטי-ישראליות.

כמו כן, חלה ירידה במספרהפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיותונראה שהצעדים שנקטו הרשתות המרכזיות כנגד שיח שנאה הובילו את המשתמשים הקיצוניים בהן להגר לרשתות פחות מפוקחות. נתוני מערכת הניטור של המשרד מצביעים על ירידה של כ-50% במספר ההודעות האנטישמיות שפורסמו בטוויטר בין 2018 ל-2020.

עוד מציין הדו"ח כי הרגולציה הגוברת ברשתות החברתיות דחקה את הפעילים הקיצוניים לפלטפורמות "אלטרנטיביות" ברשת, שהפכו למקלט עבור לאומנים לבנים וניאו-נאצים. המידע הייחודי שנאסף ממערכת הניטור של המשרד מראה כי משתמשים שהודרו מאתרים אלו פשוט עברו להשתמש בפלטפורמות נטולות רגולציה, שם הם יכולים להתבטא בחופשיות.

שרת התפוצות עומר ינקלביץ': "העם היהודי שימש במשך אלפי שנים כשעיר לעזאזל לכל חוליי העולם. לצערנו, האנטישמיות לא פסחה גם על המגפה הנוכחית. בעבר תופעה זו גרמה להרג של קהילות יהודיות שלמות, היום היא ממוחזרת ואף מקבלת תנופה ברשתות החברתיות. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לפנים החדשות שלובשת האנטישמיות בימינו אלה. אם האנטישמיות היא תופעה גלובליות, גם המלחמה בה צריכה להיות גלובלית. כולי תקווה שבשנה הקרובה נצליח לשלב ידיים בדרך למגר את נגיף האנטישמיות מהעולם. רק מאבק עיקש ובלתי מתפשר יוכל להדוף את המגפה הזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר