בבוקר אחד בחורף 2017 הגיע לבית הכנסת "קשר ישראל" שבלב וושינגטון, צעיר בלתי מוכר. הוא התפלל בדבקות רבה, כאילו בקשה מיוחדת מילאה את ליבו. על תיק הטלית שלו היה רשום השם פרידמן, וזו אכן היתה הגעה חד־פעמית שלו לבית הכנסת המפורסם. באותו יום נערך לאביו, השגריר המיועד דיוויד מ. פרידמן, השימוע בסנאט שיכריע אם המינוי יאושר.
נגד פרידמן, על פי מיטב המסורת של הפלגנות היהודית, התייצבו כוחות רבי עוצמה, ובראשם שדולת ג'יי סטריט. אבל כמה שבועות לאחר מכן, בטקס של ארגון בני ברית, נשא פרידמן את נאומו הראשון כשגריר. "אם תהיתם על שמי האמצעי - 'מלך' - זה לא בגלל שלהורים היו ציפיות גדולות ממני, אלא מפני שלסבתא שלי קראו מלכה", ירה במשפט הפתיחה והקהל התגלגל מצחוק.
תפילות הבן וההורים התגשמו. לא רק שהמינוי אושר, אלא שדוד מלך פרידמן הפך לשגריר בעל ההשפעה הרבה ביותר בהיסטוריה על יחסי ישראל־ארה"ב. לא רק בצעדים המוכרים - דריסת איראן, ההכרה בירושלים והעברת השגרירות, ההכרה ברמת הגולן ובחוקיות ההתנחלויות, עיצוב תוכנית המאה בהסכמי השלום - אלא גם באינספור מהלכים שבימים הדרמטיים של טראמפ לא חצו את סף הכותרות. למשל, ביקורים ברמת הגולן באריאל שבשומרון ובעיר דוד שבירושלים - דברים שלא ניתן היה לדמיין לפני בואו.
אחרי ארבע שנים אינטנסיביות התיישבנו ביום שני לשיחת סיכום שגם המיקום שלה רב משמעות. במשך עשרות שנים שימשה הקונסוליה האמריקנית לרשות הפלשתינית ברחוב אגרון בירושלים מוקד שממנו יצאו השקר וההסתה לשטוף את וושינגטון. פרידמן סגר את הקונסוליה והפך אותה למעון המגורים הרשמי של השגריר האמריקני בירושלים.
עכשיו כשהמסע שלך מסתיים, מה התחושות והמחשבות?
"אמנם בישיבות הפרידה השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובממשלה אנשים אמרו דברים מחמיאים, אבל עדיין לא התחלתי להסתכל אחורה. אני יכול לומר שהתפקיד הזה הוא הכבוד של חיי, ושאילו יכולתי הייתי ממשיך בו לנצח. אני גאה במה שהשגנו, עם הצוות כאן בשגרירות והאנשים בוושינגטון, ומרגיש טוב לגבי ארבע השנים האחרונות".
ספר על רגע אחד שעדיין לא מוכר בציבור ושתיקח איתך לכל החיים.
"יש מאות, כי עשינו המון דברים לא ידועים. למשל, ביולי 2018 הנשיא פגש בבריטניה את ראש הממשלה דאז תרזה מיי. היא סיפרה לו על אנשים טובים בדרום סוריה, שנקראים 'הקסדות הלבנות' (ארגון הומניטרי שהציל נפגעים בזמן מלחמת האזרחים) שהצבא הסורי עמד לטבוח בהם. מיי ביקשה למלט אותם מסוריה, אך אמרה שרק ישראל יכולה לעשות זאת 'ואנחנו לא במצב לבקש מהם. אולי תוכל לעשות משהו?'. הנשיא השיב, 'אין בעיה, אומר לדיוויד לטפל בזה, אל תדאגי'. כך נפלה עלי האחריות להציל 800 אנשים.
"התחלנו לעבוד וזה היה שבוע מאוד אינטנסיבי. רק לצה"ל היתה היכולת להוציא אותם מסוריה בשלום, אבל אז צריך היה להעביר אותם לירדן, ולדאוג שמירדן ימשיכו הלאה למדינות שמוכנות לקלוט אותם. זה היה קשה מאוד. כל המדינות שפנינו אליהן לעזרה בהתחלה התנגדו. ישראל היתה היחידה שלא העמידה תנאים. עבדתי על זה יומם ולילה, ממש באובססיה. זה היה מבצע מורכב מאוד. בסוף היינו שם בגבול באותו לילה. חיילים ישראלים קיבלו את אנשי הקסדות הלבנות, עם נשותיהם וילדיהם, נתנו להם מזון לתינוקות ושמיכות. זה היה אחד הרגעים המספקים ביותר בארבע השנים הללו".
הסכסוך האזורי נכנס לאיזון
היתה טענה שהנשיא טראמפ בכלל לא היה מעורב בפרטים, ושלמעשה אתה וקושנר והיועצים האחרים הובלתם אותו.
"הנשיא קיבל את כל ההחלטות. אני הצגתי עצות, מחשבות, רעיונות והזדמנויות, אבל הוא תמיד היה בשליטה, שאל את השאלות הנכונות, קיבל את ההחלטות שברוב המקרים הביאו אותו לדעתי למקום הנכון. היחסים שלי איתו הולכים אחורה 20 שנה ובנויים על אמון מלא. זה נתן לי גישה אליו וקדימות ביחס לאחרים, אבל מעולם לא היתה החלטה שהוא לא היה בטוח שהוא מבין אותה עד הסוף והוא זה שקיבל".
אתה והממשל הובלתם שורה ארוכה של החלטות היסטוריות ידועות, שהביאו את הקשרים עם ישראל למצב שלא היה כמותו. במבט רחב, איזה מזרח תיכון אתם משאירים לממשל החדש?
"כשהממשל שלנו נכנס לתפקידו הקשרים עם ישראל היו מרוסקים. צעד הסיום של ממשל אובאמה היה החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שהגדירה את יהודה, שומרון, ירושלים ואפילו הכותל המערבי, כנתונים תחת כיבוש לא חוקי. זו היתה מכה בבטן לישראל. ארבע שנים לאחר מכן היחסים הם החזקים ביותר מאז ומעולם. כולם רוצים לראות פתרון לסכסוך עם הפלשתינים, אבל הצלחנו להכניס את זה להקשר מאוזן כמו כל סכסוך, ולא ממקום שרואה בצד אחד כובש לא חוקי והצד האחר קורבן קבוע. הסכמי אברהם חשובים באופן יוצא מהכלל לישראל, למדינות שהצטרפו אליהם ולאזור. הם עשויים לשנות את המזרח התיכון למאה השנים הבאות אבל אסור לקחת אותם כמובנים מאליהם".
מה עשוי לגרום לתהליך של הסכמי אברהם לסגת?
"אלה הסכמים צעירים שצריך לטפח. הם לא יתקדמו מאליהם. ההסכמים נולדו והתקדמו בדחיפה יומיומית של אנשי הממשל, שפעלו לשם כך יומם ולילה, והם התאפשרו משום שארה"ב נתפסה כגורם חזק שכל הצדדים יכולים להישען עליו. אבל אם איראן תחוזק והסנקציות יוסרו, זה יחליש את מעמד ארה"ב באזור ויגרום לכל צד לחזור למשבצת שלו. אם ארה"ב תחזק את איראן, היא לא תוכל לקדם את התהליך וייווצר חיכוך בין הצדדים. המומנטום להתקדם ייסוג לאחור. הסכמי אברהם קרו מסיבות רבות - הטכנולוגיה, הכלכלה, התיירות ועוד. אבל המרכיב הביטחוני, אל מול האיום המשותף הנשקף מאיראן, הוא מאוד חשוב. אם הממשל הבא יחזק את איראן, המעמד של ארה"ב ייחלש וזה יקשה עליה לקדם את התהליך".
אתה מתריע שחזרה של ארה"ב להסכם הגרעין תדרדר את המצב באזור, אבל בצד של ביידן אומרים שבלי ההסכם איראן קרובה יותר היום לפצצה גרעינית, משום שרמת ההעשרה עלתה ל־20 אחוזים והאיראנים מפעילים את הסרכזות המתקדמות.
"אנחנו לא במקום גרוע יותר היום, אבל איני יכול לומר את הסיבה לכך".
מה פירוש? הם לא מעשירים ברמה של 20 אחוזים?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אם בממשל החדש עדיין לא יודעים זאת, הם ילמדו על כך בקרוב. ואנחנו במקום הרבה יותר טוב, אם נשמר את הסנקציות המשתקות. מה שאני יכול לומר בוודאות הוא שגם מי שתמך אז בהסכם הגרעין, מבין היום עד כמה הוא גרוע. איראן לא ניצלה את ההסכם כדי להפוך למדינה מתורבתת בין האומות, כפי שטענו מי שתמכו בו. במקום זאת, היא ניצלה את הכסף שההסכם הכניס לה כדי להרוס את תימן, להילחם בנו בעיראק, לתקוף את ישראל מסוריה, לממן את חיזבאללה, ולשקר לגבי תוכנית הגרעין שלה - כפי שישראל חשפה בארכיון הגרעין. כך שגם כיום, חזרה להסכם היא טעות ברורה. היא לא תגרום לאיראן להפוך לאומה שוחרת שלום".
ישראל - לא מובנת מאליה
פרידמן מדגיש שהוא לא מתנגד להסכם עם איראן אבל לדבריו, הסכם כזה חייב לכסות את כל התחומים שלא קיבלו מענה ב־2015: תשתיות הצבא, תוכנית הטילים של איראן, הרכבת ראש הנפץ, התוקפנות האזורית והתמיכה בטרור.
אם כך, איזו עצה תיתן לממשל ביידן?
"אני מאחל הצלחה לנשיא החדש. יהיה עליו להתמודד עם הרבה מאוד בעיות מבית. אני חושב שאת המזרח התיכון, שבדרך כלל נמצא בלהבות, השארנו במקום טוב. לכן העצה שלי - אל תתמקדו במזרח התיכון ואל תנסו לשנות דברים. במקרה הזה, שינוי יכול רק להזיק".
ידוע שהקשרים בין טראמפ לנתניהו היו מצוינים, אבל מה העצה שתיתן לנו כישראלים כדי לשמר את התמיכה הדו־מפלגתית, שהיא נכס חיוני לישראל?
"ניתן לחזק את התמיכה הדו־מפלגתית ואני מתכוון לעבוד על כך. זה חשוב לישראל וזה חשוב לאמריקה. אני חושב שישראל צריכה לכבד את הממשל החדש כי זו הבחירה של הדמוקרטיה האמריקנית. בה בעת, אותו יחס של כיבוד ההחלטה הדמוקרטית מגיע לישראל. יש הרבה דמוקרטים שתומכים בישראל. הם צריכים להתרחק מהפוליטיקה ופשוט להבין את האינטרסים האמיתיים הנוגעים לביטחון ולערכים האמריקניים ולהתרחק מפופוליזם".
לקראת המינוי שלך וגם לאחר מכן עשו לך דה־לגיטימציה, בפרט באגף השמאל של הקהילה היהודית. איך חשת?
"זה היה עבורי רגע עצוב, לא כי חששתי שלא אקבל את המינוי, אלא כי הבנתי שחלק מהקהילה היהודית בארה"ב פשוט לא מסוגל לקבל מינוי של אדם בעל השקפה ימנית כשגריר לישראל. חשתי שזה לא הוגן. כאשר אובאמה מינה את השגריר הקודם, דן שפירו, שיש לי כבוד אליו ושהדעות שלו בכיוון אחר משלי, הקהילה תמכה בו ואיש בימין היהודי לא יצא נגד המינוי. מדוע אותו דבר לא היה יכול לקרות מצד שמאל כלפי שגריר ימני? יש שסע בקהילה שאיני יודע כיצד לרפא. הייתי רוצה שדברים ייראו אחרת כי יש לנו ערכים משותפים".
בוא נעבור לאירועי הקפיטול. האם לדעתך יש לנשיא אחריות לפריצה האלימה לקונגרס?
"ראשית, אני רוצה לראות את תוצאות החקירה, כי יש לי יותר שאלות מתשובות. איני מבין כיצד אנשים יכלו לפרוץ לקפיטול ולגרום כזה נזק. אבל מה שקרה דוחה ונורא. זה הדבר הכי נורא שקרה בוושינגטון, שאני אי פעם ראיתי. אני בטוח שגם הנשיא היה מופתע, כפי שהיה כל אדם אחר, אף כי לא דיברתי איתו על זה. איני יכול לדמיין שאלה התוצאות שהוא התכוון אליהן. אבל הרטוריקה שלו, באותו יום ובכלל, היתה מוגזמת".
אתה מתכוון לדברים שלו ש"נלך לקפיטול ואני אבוא איתכם"?
"זה היה יותר מדי ולא הכרחי ויותר מדי פרובוקטיבי, גם ביום העצרת וגם בימים שקדמו לו. גם הוא ספג פרובוקציות מוגזמות מהרגע הראשון, החל מפרשת 'הריגול הרוסי', ניסיון ההדחה, ואפילו ההפגנות ביום ההשבעה שלו, שם אנשים אמרו שטראמפ הוא לא הנשיא שלהם. כך שיש פה הרבה האשמות משני הצדדים. אבל באותו יום זה היה חזק מדי. היו לדברים אפקט שלילי מאוד, אף שלא זו היתה הכוונה. אני לא מכיר שום אדם סביר שלא יגנה את האלימות במונחים הקשים ביותר. זה היה יום עצוב ביותר לאמריקה, אבל במובן מסוים זה גם היה טוב, כי על אף האלימות הזו, הקונגרס המשיך בתהליך באותו יום והמוסדות הדמוקרטיים שלנו שרדו והחוקה שרדה. כך שזה היה יום שחור ורע, אבל זו גם עדות לחוזק הדמוקרטיה".
לאור מה שאמרת עכשיו, האם טראמפ יתמודד ב־2024?
"באמת איני יודע, ואתה יודע למי ניתנה הנבואה. אין ספק שיהיה ניסיון בידי מי שלא אוהבים אותו, להראות כאילו כל הנשיאות מאופיינת על ידי מה שקרה מאז הבחירות. זה בהחלט כלי יעיל מאוד, כי אלה היו הימים הכי גרועים של הממשל. אבל רוב הימים של הממשל היוצא היו לפני הבחירות, ויש לנו סיבה טובה להתגאות ברוב הדברים שקרו לאורך כמעט כל התקופה. הנשיא טראמפ עשה דברים נהדרים בכלכלה, בביטחון הלאומי ובשורה ארוכה של תחומים, אבל אז נתן נאום נורא ב־6 בינואר. ככה העולם, מסובך. אנשים עושים דברים טובים ולפעמים דברים רעים, וזה נכון לכל אדם ולמעשה לכל נשיא. וצריך לפעול שזה לא יקרה שוב.
"אבל עכשיו צריך לקחת צעד אחורה ולהכיר במה שהוא עשה נכון לטובת העם האמריקני. זה היה ממשל של אנשים שאוהבים את אמריקה, שרצו לעשות אותה מקום טוב יותר ועבדו יומם ולילה לשם כך. לא צריך לקלקל את כל זה בגלל מה שקרה אחרי הבחירות. וזה נורא, כפי שאני קורא בחדשות, שלא רוצים לקבל לעבודה אנשים שעשו עבודה נהדרת עבור המדינה שלהם, בגלל שהיו חלק מממשל טראמפ. זה נורא וזה דוחה. אבל אנחנו צריכים להתקדם הלאה".
מה המסר שתרצה להעביר לציבור בישראל?
"שלא לקחת כמובן מאליו את העובדה שהם חיים בישראל של היום. כשחושבים על ההיסטוריה של העם היהודי, עם כל מה שהעם הזה עבר, מבינים מה פירוש להיות בנקודה הנוכחית. כאשר נמצאים בפנים, לפעמים קשה לראות את הדברים מבחוץ, אבל מהמקום שלי אני רואה זאת. בעצם החיים כאן במדינת ישראל, הם עושים היסטוריה וממשיכים שרשרת של 4,000 שנה, ואני מאמין שהעם בישראל יודע זאת".
